כך הצילו דייגי יוטלנד בליל ראש השנה את שכניהם

זה קרה לפני 22 שנה. יומיים לפני ראש השנה תש"ג (1943), הזעיק כומר לוטרני בשם פאול ברכניוס מן העיר רנדרום, שבחצי האי יוטלאנד בדנמרק, שהייתה אז תחת הכיבוש הגרמני. את התושבים היהודים אשר ביוטלאנד, והודיע להם על התכנית השטנית של הגרמנים לגרש את יהודי דנמרק למשרפות בפולין.

יהודי דנמרק לא נפגעו מיד עם הכיבוש הגרמני, הודות לעמדתו האמיצה של המלך הדני כריסטיאן העשירי, שהודיע לגרמנים שאם יכריחו את יהודי דנמרק לשאת את הטלאי הצהוב, יענוד גם הוא את אות הקלון וישא אותו בגאון, נרתעו הגרמנים מפני המלך, בידעם כי כל העם הדני עומד מאחוריו וכי כל הדנים יענדו את אות הקלון.

אולם לכומר פאול ברכניוס, שהיה חבר ארגון מחתרתי, נודע מפי אחד מראשי המחתרת הדנית, שהגיעו אליו באופן מיוחד מקופנהאגן על תכנית גרמנית לחיסול שמונת אלפי יהודי דניה. הדבר נודע למחתרת בעוד מועד, מפי הנספח הימי הגרמני בקופנהאגן פון דוקויץ, שעמד בקשר עם ארגוני המחתרת הדניים. כל ארגוני המחתרת וכן האוכלוסיה הדנית כולה התגייסו להצלת היהודים.

פאול ברכניוס החליט לפעול במהירות. הזמן דחק, ההשמדה עמדה בפתח, תכנית ההצלה לא עובדה עדיין והיא הייתה צריכה להיעשות בחשאי מבלי שתתגלה לאויב, שיכשיל את כל האפשרויות להצלת יהודי דנמרק. פאול ברכניוס לקח את מקלו ותרמילו ונדד מעיר לעיר ומכפר לכפר על מנת להזעיק את ראשי הקהילות היהודיות על הסכנה הצפויה להם. אחרי שהודיע ליהודי יוטלנד על תכנית ההשמדה פנה לדנים, בני עמו, וביקש להחביא את יהודי יוטלאנד, עד שישיג את כלי ההצלה, דהיינו הסירות והספינות הקטנות.

פאול ברכניוס, ואנשי סודו מן המחתרת הדנית עיבדו תכנית הצלה ובהסכמת שלטונות שוודיה הוחלט בליל ראש השנה להעביר את כל יהודי יוטלאנד, דרך הים לעבר שוודיה.

בליל ראש השנה שטו עשרות סירות דייג דניים שהובילו בסירותיהם במקום דגים מאות יהודי יוטלאנד, אנשים, נשים וטף, שמצאו הודות לפעלם של הדייגים הדניים האמיצים מקלט בשוודיה וניצלו מן המשרפות ותאי הגזים הגרמניים.

למרות זאת תפסו הגרמנים כ-500 מיהודי דניה שנשלחו למחנה טרזיינשטט ותאי הגאזים כפי שתוכנן. מלבד ל-30 יהודים שמתו במחנה, חזרו כולם לאחר המלחמה לבתיהם בדנמרק, שם מצאו את רכושם, בתיהם, עסקיהם, שנשמרו ע"י הדנים - שלמים. גם בתי הכנסת וספרי התורה נשמרו ע"י הכמרים הלותרניים.

הכומר פאול ברכניוס פירסם ספר בשם "ההיסטוריה היהודית" בו הוא מגולל את הטרגדיה של העם היהודי. ברכניוס אסף חומר לספרו בארצות שונות. גם בישראל ביקר למטרה זו. לא ידוע לנו אם הוא היה בין נוטעי העצים בשדרות חסידי אומות העולם שע"י "יד ושם" בירושלים. מספרים כשבאו יהודי דניה להודות לכומר פאול ברכניוס על מעשהו האנושי בהצלת יהודי ייטלאנד שאל: על מה בעצם באתם להודות לי? הלא הייתה זו חובתי!