לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

מעמדה של ההוראה בעולם


מאת: נח זבולוני
פורסם: הצופה | בשדה חינוך - 04/07/1966 (יום שני)
עוד בשנה זו תאושר אמנה בינלאומית בדבר מעמד ההוראה בעולם וקביעת סטאטוס למקצוע זה. האמנה תובא לאישור בוועידת הדיפלומאטים של מדינות האו"ם שתיפתח בפאריז בסוף חודש ספטמבר.

קדם לוועידה זו כנס של מומחים להוראה שנערך בטעם "אונסקו" בהתחלת השנה בג'נבה. השתתפו בו נציגי ממשלות חברות ב "אונסקו". מטעם ממשלת ישראל לקח חלק מר שלום לוין, מזכיר הסתדרות המורים בישראל.

קבוצת המומחים כללה 30 איש, ביניהם אנשי מינהל לחינוך הממלאים תפקידים חשובים במקצוע זה בארצותיהם כגון פרופסורים לענייני חינוך וכן אלה ששימשו בתפקידים בכירים כמו סגן שר החינוך הרוסי, לעומת אלה היו גם כאלה שהם רק פעילים באגודות המקצועיות של הסתדרות המורים. קבוצה זו שימשה למעשה כוועדה להכנת טיוטה לאמנה הבינלאומית לקביעת הסטאטוס למקצוע ההוראה. עבודת הוועדה נמשכה למעלה משנתיים ולפני זה נמסרה הטיוטה לעיון ל-50 ממשלות שהעירו את הערותיהן.

הטיוטה מכילה 12 פרקים שהחשובים שבהם הם: הגדרות, ציון המגמות או המטרות של מדיניות חינוכית, הכניסה למקצוע ההוראה, הזכויות והחובות של המורים, תעסוקת המורים, עקרונות לקביעת שכר של המורים, תנאים להוראה יעילה, הזכויות הסוציאליות, בעיות המחסור בכוחות ההוראה.

כאמור לעיל היתה הוועדה מורכבת מאנשי מינהל לחינוך מצד אחד והיו בה גם אנשי האיגודים המקצועיים. לכן כבר ביום הראשון של הכנס בלטו הניגודים בין חברי הוועדה והמלחמה היתה נטושה על כל סעיף וסעיף של הטיוטה.

מר שלום לוין, נציג ישראל בוועדה זו, מסר בישיבת הוועד הפועל של הוועד הישראלי של "אונסקו", דו"ח על הכנס ובין היתר סיפר כי הוויכוח החל כבר על הסעיף הראשון הנוגע להגדרת מטרת החינוך ומטרות המדיניות החינוכית, כן נמשך הוויכוח בסעיף אשר דן בזכות למו"מ קולקטיבי בדבר שכר המורים וזכות המורים להגן על מעמדם, דהיינו: הכרזת שביתה. כן דנו בשאלת עבודות נשים בהוראה והכשרת מורים. הוויכוח החריף ביותר היה בשאלת הכשרת מורים. השאלה עמדה בפני הנוכחים האם המורה צריך להיות בוגר אוניברסיטה או בית מדרש למורים. כן נגעו גם בתנאי הכניסה למוסדות הכשרת מורים. האם על המועמד להיות בעל השכלה תיכונית מוכרת, פורמלית. או אפשר לקבל גם כאלה שאין להם השכלה תיכונית. אלה שהתנגדו לדרישות מכסימליות של מורה נימקו את התנגדותם בכך שיש מחסור חמור במורים. חבר הוועדה הסובייטי אמר כי ברוסיה יש מחסור ב-60 אלף מורים וב-40 אוניברסיטאות. ואם ידרשו מהמורה הכשרה אקדמית פירושו של דבר, לדון את מערכת החינוך למחסור במורים. טענה דומה השמיע נציג איראן שהוא גם הממונה על תיכנון החינוך בארצו.

בהמלצות שנתקבלו בסעיף זה נאמר: שההכשרה באוניברסיטה עדיפה, אולם בלית ברירה הרי יש להעמיד את בתי המדרש למורים על רמה שהיא דומה לאוניברסיטה. כמו כן נתקבלה הדעה שרצוי, כי הכשרת המורים תימשך 3 שנים וכן יש לדרוש מהמועמד לאוניברסיטה תעודת בגרות.

עבודת המורה-האשה

שאלה נוספת התעוררה בכנס זה והיא שאלת עבודת המורה האשה והמורה האם. נציג איראן, שדגל ברעיון הצפיפות בכיתות, בכדי לפתור את בעיית המחסור בכוחות ההוראה, היה בכל זאת מן המתנגדים החריפים ביותר להעסקת המורה-האשה, בנמקו כי ההוראה היא פרופסיה ואשה אינה יכולה בדרך הטבע להקדיש את עצמה לעבודה שכזאת. כן טען נציג זה כי המורה האשה משפיעה לרעה כאשר היא מופיעה לשיעור כשכריסה בין שיניה.

ויכוח חריף התנהל מסביב שאלת זכות המורים לנהל מו"מ קולקטיבי, להתארגן וכן להכריז על שביתה כאמצעי להשגת מטרות פרופסיונליות. מר שלום לוין מסר כי הנציגים של המדינות הקומוניסטיות מילאו את פיהם מים כשדנו בשאלה זו למרות שבדרך כלל ביתר הסעיפים היו פעילים מאוד, והוכחה לכך שמתוך 150 הצעות תיקונים הגיש נציג ברה"מ לא פחות מ-50 ...

הכרזת שביתה ע"י מורים

ויכוח חריף אחר היה בשאלת הכרזת שביתה ע"י מורים. הוויכוח התנהל בעיקר בין נציג יפאן ונציג בלגיה. נציג יפאן שהינו פרופסור ומרצה לחינוך בארצו, הודיע שהוא מביע את דעת ממשלתו המתנגדת לשביתת מורים בכדי להשיג מטרות פרופסיונליות. תמך בו נציג איראן שהודיע כי אי אפשר להוריד את מקצוע ההוראה מגובהי האידיאלים אל תחתיות האיגוד המקצועי, ולתת למורים זכות לנהל מו"מ קולקטיבי, דבר זה, אמר, מתנגד להוראה כפרופסיה. כן טענו נציגי יפאן ואיראן כי אם המורים יוכלו להכריז שביתה, יפגע הדבר במוסר החברתי. נגד טענה זו יצא בחריפות נציג בלגיה מר ון דה מורטל, שהגיב בחריפות ועורר סערה בוועידה עד כדי שנציג בריטניה ד"ר בריו ביקשו להפסיק והעיר שהוא מוריד את רמת הדיונים. מר ון דה מורטל נעלב ועזב את האולם והיה צורך להחזירו.

נתקבלה הצעת פשרה. לא הכירו בזכות המורים לשבות, אך קבעו כי כדי לקדם את ענייני המורים יש להקים בכל ארץ מנגנון למו"מ, אך אם המנגנון לא ימלא את תפקידו יש להכיר בזכות המורים ולהשתמש באותם האמצעים שבהם משתמשים חוגים אחרים במדינה.

החירות האקדמית

כמו כן דנו בשאלת החירות האקדמית והזכויות והחובות של המורים. היה סעיף שבו נאמר כי יש להבטיח לכל מורה זכות לבחור בספרי לימוד ושיטות ההוראה. כן נאמר בסעיף אחר שיש לשתף את המורים בענייני תיכנון החינוך. שני סעיפים אלה עוררו ויכוח ער וחריף. לשיתוף המורים בענייני תיכנון חינוך התנגדו בעיקר הנציגים של יפאן ואיראן. נציג יפן הודיע שממשלתו מציעה שבכל ארץ וארץ יהיו שני ארגוני מורים: אחד יהיה פרופסיונלי טהור והשני יעסוק בענייני החינוך.

הנציג הסובייטי, מר אלכסנדרוב, התנגד למתן זכות למורה לבחור בספרי לימוד ושיטות הוראה. הוא מסכים לתת למורים מרחב מחיה ולעודד את היוזמה הפדגוגית, אבל אם יתנו למורים לבחור בשיטות הוראה, יביא הדבר לידי אנדרלמוסיה, וערבוביה זו תוטל אל עולם החינוך. מסיבה זו הוא אמר שאין לתת למורים את מלוא החירות. היו אחרים שטענו כי אין לתת למורים לבחור בשיטות לימוד מסיבה אחרת והיא: יש מורים לא מוסמכים הכותבים בשגיאות, ואי אפשר למסור להם לבחור בספרי לימוד ובשיטות הוראה. על כך העיר נציג ארה"ב: אני מסכים לכך שיש מורים הכותבים בשגיאות ושיש מורים בלתי מוסמכים, אבל אני מכיר מפקחים העושים שגיאות וגם שלטונות חינוך העושים שגיאות בענייני חינוך. וכאשר אני מציג את השאלה בפני עצמי, אמר הנציג האמריקאי - השגיאה של מי יותר חמורה, של המורה הבודד או של שלטונות החינוך? אז עלי לומר: של השלטונות. אם יש שגיאה של מורה היא פוגעת במעטים, בא המפקח ומרגיש בה, אבל שגיאה של שלטונות החינוך פוגעת בכל מערכת החינוך. הוא עמד על זכות המורים לבחור בספרים ובשיטות הוראה שלהם. מר לוין תמך בחירות אקדמית ובזכות הכרזת שביתה ע"י המורים.

הוראה חלקית

שאלה נוספת התעוררה בכנס זה, האם יש לעודד הוראה חלקית בבתי הספר, דהיינו: אם יש מורה המוכן ללמד 6 או 10 שעות לשבוע האם יש לעודד אותו. גם בשאלה זו נחלקו הדעות. תמכו בעידוד ההוראה החלקית בעיקר נציגי ארצות אלה שבהן ישנו מחסור בכוחות הוראה.

ויכוח אחר התקיים בוועדה שדנה בהגדרת תכונת המורה המחנך. בסעיף זה נאמר: שמורה צריך להיות בעל ידיעות רחבות, בעל כשרון, בעל רגש של אחריות. מר לוין עמד על כך שמורה מחנך לא בהטפה שלו אלא בכך שהוא בעצמו משמש דוגמא. למרבה הפלא לא זכה רעיון זה לאוזן קשבת ולא נתקבל ע"י חלק גדול של חברי הוועדה. הגב' דייזי, מזכירת ארגון המורים הבינלאומי הקומוניסטי, התנגדה לרעיון זה, ואמרה שאין המורה צריך להיות "אדם עליון" ואין לדרוש ממנו להיות כזה.

ד"ר מ. אבידור, יו"ר הוועד הישראלי ל "אונסקו", הוסיף לדבריו של מר לוין ואמר כי עבודת הוועדה נמשכה יותר משנתיים בשתי ועדות מומחים של "אונסקו" ואחת מטעם "אי. אל. או". היו גם דיונים בשני מוסדות אלה. כן מסר כי המסמך בעל 12 הפרקים כולל הרבה יותר מאשר מעמד חברתי וכלכלי של המורה,למרות שהמטרה הראשונה שלו היתה רק לדון במעמד החברתי והכלכלי של המורה. המומחים הבינו מתחילה שאי אפשר לחייב מדינות בעניין זה, לכן לא קוראים להצעות האמנה אלא המלצות שיש להן תוקף מוסרי. במיוחד לאחר שיאושרו ע"י הוועידה הדיפלומטית בדרג הגבוה בפריז.
Powered By Click for details


הצופה בשדה חינוך 1966

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב שבטי ישראל 34, ירושלים (אונסקו פועל תחת משרד החינוך) (משרד החינוך משנת 1963) | ג’נבה, שוויץ
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.