לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

בעל המלון העברי-רוסי


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | דברים (עמוד 12) - 05/02/1980 (יום שלישי)
א. רובינשטיין, מראשוני שחקני "הבימה" בהיותו ברוסיה, המתגורר כעת במוסקווה, פרסם רשימה על פרופ' פייטל (פליקס) שפירא, מחבר מילון עברי-רוסי שהופיע בשנת 1963 בברה"מ. שפירא לא זכה לראות את הופעת מפעל חייו, הוא מת בשנת 1961 במוסקווה.

לציון יום הולדתו ה-100 של פרופ' שפירא, פרסם א. רובינשטיין בירחון "סאוועטיש היימלאנד" זכרונות על שפירא. הפגישה הראשונה ביניהם נערכה בבית ידיד משותף של המתרגם י. סלונים. המארחת, פרידה סלונים, הציגה את רובינשטיין לפני שפירא כשחקן בשעתו בתיאטרון ב "הבימה". שם שפירא התחיל להמטיר על רובינשטיין מטר של שאלות: האם לא שכח את השפה העברית? באיזו הברה דיברו והציגו שחקני "הבימה" - אשכנזית או ספרדית? באותה פגישה הציע שפירא לרובינשטיין להיות לו לעזר בחיבור מלון עברי-רוסי. רובינשטיין שש להצעה זו.

פייטל שפירא נולד בעיירה קטנה כולוי ברוסיה הלבנה בשנת 1879. אביו היה מלמד. המשפחה עברה לבובורייסק, עירו של ברל כצנלסון ואבא אחימאיר. פייטל קיבל חינוך מסורתי. בגיל 18 הוסמך לרבנות. אך פייטל נמשך להשכלה הכללית והתמסר ללימוד השפה הרוסית וספרותה. עברית ואידיש כבר ידע על בוריין. בשנת 1906 הגיע שפירא לפטרבורג, שם התפרנס ממתן שיעורים פרטיים בעברית בבתים של משפחות ציוניות. ב-1911 נתקבל לאוניברסיטת פטרבורג ללמוד משפטים. כעבור שנתיים עבר לבאקו כמורה ב "תלמוד תורה" המקומי. במשרה זו שימש שבע שנים. בשנים 1914-16 עמד בראש משלחת מדעית לחקר חייהם ואורחותיהם של היהודים ההרריים.

בהיותו כבר בן 40 החל ללמוד באוניברסיטה של באקו והשתלם בפדגוגיה. הוא אירגן בתי-ספר מיוחדים עם מעונות יומיים לתלמידים לפי שיטתו של הפדגוג מקרנקו. פעולות אלו משכו את תשומת ליבה של רעיית לנין, קרופסקיה ושפירא הוזמן למוסקווה לארגן בתי-ספר דומים ברחבי ברה"מ.

מפעל חייו היה חיבור מלון עברי-רוסי. ב-1959, בהיותו בן 80, הוזמן לעמוד בראש הקתדרא לעברית באוניברסיטה ע"ש לומונוסוב במוסקווה. וכעוזר לו נתמנה השחקן א. רובינשטיין. למרות גילו הגבוה התמסר שפירא לעבודתו המדעית החדשה באוניברסיטה. בבד בבד המשיך בעבודת הנמלים בחיבור המילון, שהעריכה עליו נמסרה לפרופ' בן-ציון גראנה. שפירא השתתף גם בהוצאת "האנציקלופדיה הסובייטית". כתב מאות מאמרים מדעיים ומאמרי מחקר על השפה העברית המודרנית של זמננו.

המלון "עברי רוסי" של שפירא הופיע לאחר מותו בתפוצה של 25,000 עותקים. הוא משמש כיום ספר עזר חשוב ללומדי השפה העברית בברה"מ.

דפים בנושא:


הערות: כתבה באותו נושא, הכוללת יותר פרטים הופיע חודשיים מאוחר יותר בעיתון "על המשמר": פייטל שפירא. לדעתי הייתה זו התקופה בה נח זבולוני חדל לכתוב בעיתון "מעריב" ו"ניסה את מזלו" במספר עיתונים, זו כנראה הסיבה לכפל הכתבות.


צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דברים 1980

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: ul. Leninskiye Gory, 1, מוסקבה, רוסיה (אוניברסיטת מוסקבה ע"ש מיכאיל לומונוסוב) | באקו, אזרבייג’ן (Baxtiyar Vahabzada - אוניברסיטת באקו) | מוסקבה, רוסיה (קירוב 5 (מוסקבה העתיקה) - מערכת סאוועטיש היימלאנד (משוער))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.