הרב קוק על קדושת הכותל [14/01/1970] - נח זבולוני - רנ"ז

האם המקומות הקדושים הם בראש וראשונה אתרים היסטוריים, שמהם יש לשאוב ידיעות על עברנו בארץ זו, או שהם בראש וראשונה אתרים דתיים שאין לפגוע בקדושתם?

לוויכוח הרעיוני והרגשי, המתנהל אצלנו בנושא זה, תרם עתה את חלקו רבם של ישיבות "בני עקיבא", הרב משה צבי נריה. בקונטרס, בשם "מורא מקדש", מצטט הרב נריה דברים מאלפים, שנכתבו על-ידי הרב קוק ז"ל עוד בשנת תר"פ (1920). באגרת תשובה, ששיגר אל הנציב העליון הבריטי דאז, הסביר לו הרב קוק את קדושת הכותל, בעיני העם היהודי.

מה שאין אנחנו נכנסים לפנים מן הכותל, הוא לא בגלל מיעוט זכויותינו ומיעוט קישורינו אל המקום הזה, אלא מפני רוב הקישור שלנו אליו ואל רוממות קדושתו. וזאת מפני שאנחנו מכירים, שכמו אז, בעת שהיה בית מקדשנו על מכונו, כן גם עתה הוא מלא כבוד ה' אלוקי ישראל וקדושתו, ואין לנו עכשיו האמצעים הדתיים, שנוכל על-ידם להכשיר את עצמנו, עד שיבוא הזמן וימצא לנו כל הדרוש להכשיר את עצמנו לעמוד במקום הקדוש הזה, שאנו מקושרים אליו בכל נפשנו ובכל חיי נשמתנו.

וסיים הרב קוק את אגרתו אל הנציב:

הכותל המערבי בייחוד נשאר לנו לפליטה, לאות ולמופת על גאולתנו ועל הבטחון של שובנו אל המעמד הקדוש שהיינו עדים לו בימי קדם, בעת אשר אור ה' וקדושת הנבואה ורוח הקודש האירו על עמנו, והננו מרגישים במקום הזה רגש קדוש ומרומם מאוד.

הרב נריה מביא בקונטרסו גם את דבריו של יקיר ירושלים, הרב הצדיק ר' אריה לוין ז"ל, שאמר בהתרפקו על אבני הכותל אחר שחרורו במלחמת ששת הימים:

עלינו להתפלל ולבקש, שלא יהיה לבנו גס בשריד קודשנו, ושאותה חוייה שהיתה בלבנו לפני קום המדינה, כשהיינו מגיעים אל הכותל מתוך הרגשת חרדה, תמשיך להתקיים גם עתה, כשאנו באים אליו בשמחה.

הערות: נושאי הכתבה, האישים המוזכרים בה, והסיגנון מביאים למסקנה שהיא נכתבה כנראה על ידי נח זבולוני, בעיקר בדרך שבה הוא מזכיר את רב אריה לוין - רב האסירים, אליו היה מקורב מאוד.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות