"נסיגה הבאה לפני שלום - מקרבת מלחמה נוספת"

לדעת חז"ל, כל נסיגה הבאה אחרי קריאת שלום ולא נענתה, סופה שמקרבת מלחמה נוספת ואינה מועילה לשלום בכלל, הדבר נלמד מהפסוק: "ואם לא תענך לשלום ועשתה עמך מלחמה" - סופה שתעשה היא עמך מלחמה, כיון שאחר קריאת השלום, לא פתחת אתה בזאת - אמר הרב משה יהושע כהן בהרצאתו היום על "קריאה לשלום לפני המלחמה", בכינוס הארצי השלושה-עשר לתורה שבע"פ הנערך במוסד הרב קוק בירושלים והמוקדש לשאלות הלכה בגיור ולבעיות מלחמה לאור ההלכה.

מסקנה נוספת שאליה הגיע הרב משה יהושע כהן היא, שהשלום אינו הסכמה הדדית של אי-מלחמה או ערבויות לכך. מבחינה הלכתית אין כלל להסתמך על זה. תנאי השלום הם: הסכמת האויב לקבל מרות שלטונות, הכוללת תשלום מס, ורק אוטונומיה אפשר להשאיר בידייהם. לכן המצב השורר כיום בשטחים המשוחררים, זהו מצב שהתורה רואה אותו כשלום.

הרב יוסף גליקסברג, שהרצה על סמכות הסנהדרין ביציאה למלחמה, עמד על השאלה אם יש צורך בבית דין של שבעים ואחד דיינים למלחמת רשות ואם היא דומה למלחמת מצווה שמבחינה זו שבה צריכים שבעים ואחד דיינים להחליט על היציאה למלחמה, משום שהיא מלחמת מצווה. מסקנתו היא שאמנם מבחינת הדין, מלחמת רשות הינה בסמכות המלכות בלבד אולם מצאנו במלכות בית דוד שמסרו לסנהדרין ולדין תורה, אף דברים שהיו שייכים לשיקול דעתם ולהכרעתם בלבד, ומכאן חובה על מלכות מתוקנת בישראל לדון בענייני המלכות במשפט התורה ובסנהדרין.

הרב חיים דוד הלוי שהירצה על שירות צבאי בהלכה, אמר כי התורה חייבה בשירות צבאי מבן עשרים ומעלה, ומאידך פטרה חלק מהם, כגון הנושא אשה, הבונה בית וכו'. כל זה במלחמת רשות, אבל במלחמת מצווה הכל חייבים. עוד פטרה התורה ממלחמה את שבט לוי העובדים עבודת המשכן והקודש. לדעת המרצה הפטור הניתן בזמננו ללומדי התורה מלשרת בצבא, דומה לפטור שניתן בזמנו לשבט לוי.