ישיבת וולוז'ין הפכה למסעדה

משכן ישיבת וולוז'ין המפורסמת, שמתוכה יצאו גדולי תורה, מדע ותרבות יהודיים, ביניהם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, משמש עתה כמסעדה מפוארת, עם כל השכלולים האחרונים.

וולוז'ין היא עיירה קטנה, הנמצאת שעתיים נסיעה מעיר הבירה ביילורוסית, מינסק. לפני השואה מנתה כ-3,000 יהודים מתוך אוכלוסיה של 5,600 נפש. וולוז'ין התפרסמה תודות לישיבה המפוארת שלה, שנוסדה בשנת 1803.

בגליון האחרון של "סאוועטיש היימלאנד", ירחון יידי המופיע במוסקווה מספר הסופר והעתונאי היהודי הירש רעלעס ממינסק על ביקורו האחרון בוולוז'ין, לשם נסע כדי לכתוב על עיירות הסביבה אשומינה, באקשט ואחרות.
רעלעס מוסר, כי בבואו לוולוז'ין סר למסעדה, השוכנת בבנין דו-קומתי, שם נפגש עם שני יהודים, האחד סיומה והשני אברשה. בין שיחה לשיחה שאל רעלעס על הצורה המוזרה של בנין המסעדה ועל ההבדל הגדול בין צורתה הפנימית, שכולה על טהרת המודרניזציה האחרונה, לבין המראה החיצוני.

סיומה השיב, כי כותליה של מסעדה זו שמעו את ביאליק וסופרים אחרים. התערב אבראשה ואמר לסיומה: "מה אתה מבלבל את המוח של האורח, מאיפה הוא יודע על ביאליק ?"

"הוא יודע - ועוד איך", אמר סיומה.

התערב העיתונאי האורח ואמר, כי הוא יודע, שביאליק למד בישיבת וולוז'ין, אבל איזה סמיכות פרשיות יש בין ביאליק לבין הצורה המוזרה של המסעדה?

"זהו זה", הסביר סיומה, "בבניין זה של המסעדה שכנה בעבר הישיבה המפוארת והמפורסמת וולוז'ין. שבסביבתה היו עוד כמה בתי כנסת ובתי מדרש, שעלו באש יחד עם יהודי המקום. רק בניין הישיבה נותר לפליטה ועתה, כאמור, הוא משמש כרסטוראנט. הגרמנים היו מכניסים את יהודי המקום והסביבה לבתי-הכנסת ובתי המידרש והיו נועלים אותם ואחרי כן היו שופכים נפט ומדליקים. את הזעקות והבכיות היו שומעים למרחוק. כיום שרדו בוולוז'ין 20 משפחות יהודיות, ביניהן אחדות שהן כבר מעורבות.

לאחר השיחה הזמינו שני היהודים המקומיים את העיתונאי האורח לסייר בעיר ההיסטורית ובאתרים כמו "הר ביאליק", על שמו של המשורר חיים נחמן ביאליק. עד היום שגור שם ההר בפי הביאלורוסים כ "ביאליקובה הורא". בעבר יהודים היו מכנים הר זה "הר הלבונה". בהר זה היו ביאליק וחבריו נופשים מלימודי הקודש ושם חיבר את שירו הראשון "אל הציפור". ביאליק למד כשנה וחצי בישיבת וולוז'ין ונאלץ לפרוש ממנה לאחר שנתחדדו היחסים בינו לבין ראשי הישיבה ותלמידיה על רקע התרחקותו מלימוד הגמרא, שלא ראה או את עיקר העיקרים.

העתונאי רעלעס נפגש עם תושבת וולוז'ין, ניצולת העיירה הקטנה הסמוכה זאברעדזי, הגברת טעמא (תמרה) סטארודווארסקאיא, המכונה "הניצולת" משום שמתוך 120 יהודי העיירה זאברעדשי, שנפלו בידי הגרמנים, היא היתה היחידה שנשארה בחיים תודות לפניה "האריים" ושם משפחתה הסלאווי.