"אבק של עבודה זרה"
פורסם: מעריב | שיחות (עמוד 14) - 23/05/1972 (יום שלישי)
שני פסקי-דין שהוצאו בנפרד, האחד על ידי הרב הראשי לישראל, הרב איסר יהודה אונטרמן, והשני על-ידי חברי בית-הדין הרבני הגדול, קובעים, כי לפי ההלכה, אסור לנגנים להשתתף בתזמורת, בנגינת יצירה שיש בה משום תשבחות לפולחן הנוצרי. פסקי הדין ניתנו על-פי פניית שני נגנים של תזמורת רשות השידור בירושלים.
בתשובה לפניית אחד מאנשי התזמורת, כותב הרב אונטרמן:
ממשיך הרב הראשי:
נגן אחר פנה אל בית הדין הרבני הגדול וסיפר, כי במסגרת עבודתו בתזמורת שירות השידור, הוא נדרש לנגן בקונצרטים פומביים יצירות, שנכתבו לשם פולחן נוצרי. הוא מבקש לדעת, אם מותר לו להשתתף בנגינת יצירות אלו. על כך השיב בית הדין הגדול - בהרכב הרב י. ש. אלישיב , הרב בצלאל ז'ולטי והרב מרדכי בן-אליהו - את התשובה הבאה:
בתשובה לפניית אחד מאנשי התזמורת, כותב הרב אונטרמן:
טוב עשית, שמצאת לנכון לשאול, אם מותר ליהודי נאמן לשיר או לנגן בכלי נגינה תפילה של נוצרים, כשהמלים נאמרות מפי אחרים. ידוע, כי מאז ומעולם נמנעו אחינו בני ישראל מלהשתתף בתפילות של פולחן זר, כי על-ידי-כך מתעוררים רגשות של פולחן והערצה למייסד דתם ואסור לעשות כן.
ממשיך הרב הראשי:
היכרתי יהודים שהיו מתפרנסים משירה וזימרה, וכשהציעו לפניהם להשתתף בתפילות של פולחן זר והבטיחו בעד זה שכר הגון, נמנעו מלעשות זה, כי יש בזה אבק של עבודה זרה, ואם בחו"ל, אשר רוב השומעים הם לא-יהודים, נמנע - כל שכן שיש להימנע בארץ-ישראל לפני רוב ציבור של יהודים. מובטחני, שה' יעזור לכם להתפרנס בכבוד בלי "זימרת זר בקרבכם"
מסיים הרב אונטרמן. נגן אחר פנה אל בית הדין הרבני הגדול וסיפר, כי במסגרת עבודתו בתזמורת שירות השידור, הוא נדרש לנגן בקונצרטים פומביים יצירות, שנכתבו לשם פולחן נוצרי. הוא מבקש לדעת, אם מותר לו להשתתף בנגינת יצירות אלו. על כך השיב בית הדין הגדול - בהרכב הרב י. ש. אלישיב , הרב בצלאל ז'ולטי והרב מרדכי בן-אליהו - את התשובה הבאה:
ברור הדבר, שאסור לפי הדין לנגן בתזמורת ביצירות, בהן משתתפים זמרים, השרים דברים המשמשים תשבחות לצורך הפולחן הנוצרי.
Powered By 
לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב המלך ג’ורג’ 58, ירושלים (הרבנות הראשית (בשנים 1959-1992) - היכל שלמה) | רחוב תורה מציון 15, ירושלים (רשות השידור - רוממה) | שער האשפות, ירושלים (בית הדין הרבני הגדול (מ 8/1967-1995) (משוער))
