לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

גילויים חדשים יביאו לחידוש המנהג: הפקת צבע תכלת מחלזונות לציציות


מאת: (ע)
פורסם: דבר | דבר - חדשות (עמוד 4) - 01/05/1995 (יום שני)
חיפושים ממושכים שנערכו לאורך מפרצי הים התיכון וחופי יוון וספרד, הביאו קבוצת אברכים לגילוי יצור ימי, המסוגל להפיק את צבע התכלת שנועד לצביעת ציציות. הקבוצה טוענת כי התגלית שלה מעוררת עניין רב בקרב הציבור החרדי.

עד היום רק מעטים התעטפו בטליתות עם פתיל תכלת. היו אלה חסידי ראדזין וחלק מחסידי ברסלב, שהסתמכו על גילויו של האדמו"ר מראדזין, רבי גרשון חנוך ליינר ז"ל, לפני כמאה שנה, שטען כי גילה בחופי איטליה וסיציליה את החילזון שממנו ניתן להפיק את התכלת. לדבריו, החילזון, הוא "דיונון החלקאים" - רכיכה שמופק ממנה נוזל כחול-שחור.

מרבית החוקרים והרבנים לא הסכימו עם קביעה זו. מחקר חשוב בנושא זה ערך בשעתו הרב הראשי לשעבר, הרב יצחק אייזיק הרצוג ז"ל, ובו הוא מגיע למסקנות לגבי אותו חילזון. הרב זיהה את החילזון כקונכיה הנמצאת הרחק למדי בחוף, שאליו היא מגיעה לעתים רחוקות.

קבוצת האברכים, מרביתם מירושלים, החליטו להתעמק בנושא, ולדברי חוגים חרדיים בירושלים הגיעו בחיפושיהם עד לחופי הים התיכון הצפוני, ומצאו "ערימות של בתי צביעה ושלדי קונכיות" של דג המכונה "ארגמן כהה קוצים", המפיק את צבע התכלת. יצויין כי במשפחת הארגמן ישנם שלושה סוגי קונכיות: ארגמן חד קוצי, ארגמן כהה קוצים וארגמנית אדומת הפה. לדברי גורם המקורב לקבוצת האברכים, לפי כל התיאורים, את התכלת מפיק בעיקר דג הארגמן כהה הקוצים.

הממצאים הגיעו לרב יצחק זילברמן, מרבני העיר העתיקה, ונמסר כי לאחר שהרב חקר את הנושא והתעמק בממצאים, הוא הגיע למסקנה כי אכן מדובר בדג החילזון המקורי, ונתן את אישורו לכך.

אולם לאחר ששלו האברכים כמות ניכרת מן ה "חילזון" מהחוף, התערבה רשות שמורות הטבע, ומנעה את המשך שליית הדגים, בטענה כי הם נמצאים בשמורות הטבע האסורות בדייג באזור זה.

האברכים לא התייאשו, ולדבריהם גילו כי דג חילזון זה נמצא גם בחופי יוון. כמה מהם נסעו ליוון, וייבאו משם את הדג. אולם גם הרשויות ביוון מנעו מהם את המשך הדיג. לפני חג הפסח האחרון, יצא אחד האברכים לספרד, וחזר משם עם כמות גדולה של דג הארגמן כהה הקוצים. הקבוצה מקווה כי המשך הדיג מספרד יותר להם, וניתן יהיה לייבא כמויות משמעותיות של "דגים" אלה, (מכל "דג" ניתן להוציא כמות קטנה של תכלת), כדי להפיק כמות מספקת של צבע התכלת לכלל הציבור.

לבישת תכלת בציצית מוזכרת בפרשה השלישית של "קריאת שמע", הנאמרת שלוש פעמים ביום "נתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר ט"ו ל"ח).

במקורות מוזכר שהחלזונות שמהם הפיקו את התכלת בימי המשנה והתלמוד היו מצויים בין צור וחיפה, ושבני שבט זבולון עסקו בלקיטתם. כך מובא בתלמוד, במסכתות שבת ומגילה ובמדרשים שונים.

דפים בנושא:


הערות: נח זבולוני הירבה לכתוב על מחקרים בנושאי שחזור כלי המקדש ובגדי כהנים. הכתבה שפורסמה מספר שנים לפני כתבה זו: חלזונות כחולים בחופים כוללת אלמנטים רבים הנזכרים בכתבה זו (חסידי ראדזין וברסלב, מחקרו של הרב הרצוג ועוד). בנוסף ההתייחסות לתורה, גמרא ולמדרשים המופיעים בכתבה, מזכירים כתבות רבות אותן כתב. לאור זאת, סביר שגם כתבה זו נכתבה על ידו.


צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - חדשות 1995

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: יוון | ספרד
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.