גוי שמתגייר בארץ חייב לנהוג כמנהגי הספרדים

הרב הראשי לישראל הרב עובדיה יוסף, פסק השבוע לגר צדק שבא לפניו בשאלה, כי גוי שמתגייר, והגיור נערך בישראל, חייב לנהוג בכל הליכותיו כמנהגי הספרדים ועדות המזרח, אפילו אם אותו גוי הוא יליד ארצות אשכנז.

גר הצדק ביקש מהרב הראשי חוות-דעת הלכתית בשאלות כיצד עליו להתפלל בנוסח "אשכנז" או בנוסח "ספרד", ואיך ינהג בכל המנהגים שבהם חלוקים מנהגי הספרדים והאשכנזים.

בראשית דבריו האריך הרב יוסף לנמק את החילוק שהוצרך להפריד בין העדות. הוא נימק זאת לדבריו, מאחר ובתלמוד ישנם מחלוקות בהלכה, ערך בעל ה "שולחן ערוך" ספר הלכה ברור, וכל תושבי ארץ ישראל והמזרח התיכון (בעל השלחן ערוך התגורר בצפת), קיבלו עליהם בקבלה גמורה להתנהג בכל מה שפסק בשולחן ערוך, שלא להתחשב בדעה החולקת, בין להתיר בין לאסור.
באותה תקופה, התגורר באירופה אחד מגדולי רבני אשכנז, שראה את הוצאתו לאור של השולחן ערוך שם לא ידעו על מנהגי ארצות אשכנז, שהיו חלוקים בהרבה דברים, בפרט בדברים שחכמי התלמוד נחלקו בפירוש ההלכה.
אותו רבן, הרמ"א, ערך "מפה" על ה "שולחן", ועל פי כל פסקיו נוהגים כל בני יוצאי ארצות אשכנז, בהסתמכם על המשנה באבות "עשה לך רב, והסתלק מן הספק". הספרדים עשו להם, ולבני בניהם, את השולחן ערוך כרב, והאשכנזים עשו להם רב את הרמ"א. מכאן נובעים חילוקי המנהגים בין האשכנזים והספרדים, שיימשכו עד שיבוא המשיח.

הרב יוסף טוען, כי גוי שהתגייר, אף שהוא יליד ארצות אשכנז, מאחר והתגייר בארץ-ישראל, שבה התגורר בעל שולחן ערוך, והיה "מרא דאתרא" שהכל קיבלו עליהם כאן את פסקיו, לפיכך חייב הוא לנהוג כדעת הספרדים. הרב שאל: "וכי גר זה קיבל עליו כרב את הרמ"א , כשהיה באשכנז? הרי שם היה בכלל גוי, שפטור מהמצוות; לדברי הרב, על כל הגרים המתגיירים בארץ, או באים להתגורר בארץ, לנהוג בכל פסקי הספרדים, להתפלל בנוסח ספרדי, לנהוג כמנהגי הספרדים בדיני נישואין (כמו למשל אכילת אורז וקטניות בפסח, להתחתן גם לאחר ל"ג בעומר, או לאחר י"ז בתמוז, ועוד כמה פרטי דינים לקולא).