בשר ודם

מר ז. דויד מקדיש את "הקצרות" שלו באחד מגליוני "דבר" - לשובו של ראש הממשלה והמוטו הוא: "ראש הממשלה הוא בשר ודם" (האם מישהו חשב אחרת ?) ובאותה רשימה הוא מציג לפני קוראי העתון את חברו "לשעבר", את חבר הכנסת, מר בר-יהודה, כמוצץ דם ואוכל דם, ולאו סתם אוכל אדם, אלא אוכל-אדם בתיאבון. ואח"כ הוא מבשר לנו בשורה משמחת שעצביו של ראש הממשלה נרגעו ועייפותו נשברה, שהכל בא לו אחרי שלוש-ארבע שנים של עבודה, ומה שהייתה העבודה הזאת - ידוע לכל.

אחרי שקראנו את הקצרות של מר דויד שאין לחשוב בו שיטעה את קוראיו, אין לנו אלא להודות למר דויד על האינפורמציה שמסר לנו על מר בר-יהודה, ועל עצביו של ראש הממשלה, כי מי כציבור הישראלי שלמד על בשרו את התוצאות הבאות מפעולות של עצבים רופפים ...