"שמן זית" זך ...

למחרת מפלתה של ממשלת בן-גוריון כותב מר ז. דויד בעתון "דבר" ב- "קצרות" שלו: תחת הכותרת: מהכנסת : " אני קורע לגזרים את שכתבתי על הרשמים מהישיבה האחרונה. מה לי תשובה זו ותהא כלילת החכמה כשהיתה, ומה לי נאום זה ויהא נשגב כאשר היה - אני ראיתי את הבית בהתמוטטו ... ומסיים בפיסקה: פורה שר של שכחה אליך אשווע: השכיחני היום פרקים רבים בתולדות ישראל.

אינני יודע לאיזה מרשמיו התכוון מר דויד ואולי לרשמיו שכתב בגליון הקודם של דבר והם: דברי הלל לחברו מר שזר. ולמר ישעיהו על מעין הבתולים שעמד בו. או לפליטת פיו שלו היה צעיר ב-40 , היה פותח בהוראה בכפר כמו שפתח פעם בזה. אבל רבונו של עולם, מה זה שייך להתמוטטותו של הבית ...

לפי דעתי גם עכשיו אפשר לצאת להוראה בכפר כי זה מוסכם ומקובל כי שמלמד זקן ומנוסה רצוי יותר ממלמד צעיר ומתחיל. אבל מענינת הפיסקה שבה הוא מסיים את רשימתו ופונה לשר השכחה שישכיחהו פרקים רבים בתולדות ישראל, סתם ולא פירש לאיזה פרקים הוא מתכוון ערב הבחירות לכנסת, אולי לצנע של דב יוסף לקואופרטיבים הסוציאליסטיים של "המשביר", "תנובה", "סולל בונה", ואולי למשפט ארלוזורוב, לרדיפות של התנועה הלאומית והסגרת חבריה לידי הבולשת הבריטית, לאלטלינה, ועוד הפרשה היא ארוכה למדי ...