לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

גלריה: נח זבולוני סיפור חיים - 1910-1924 - חלק ב


תאריך: 01/01/2002
 
הקלטת אודיו: בחלק זה מספר רנ"ז עוד על ילדותו, על העיירה קוידנוב, בתי הכנסת, המניינים ועל משפחתו

השיחה גולשת לפגישה עם אחותו רחל שעלתה לארץ בשנת 1991 אחרי 66 שנות ניתוק.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:02] נח זבולוני: קנלט בין רגל לרגל. הוא מלמד בין רגל לרגל

[00:13] יובל מלמד: הרוב היו יהודים בקוידנוב?

[00:17] נח זבולוני: קוידנוב היו כולם. כל העיר הייתה יהודית.

[00:19] יובל מלמד: זו הייתה עיירה יהודית.

[00:21] נח זבולוני: עיירה יהודית. כל העיירות היו יהודיות. אודריה, בראנוביץ', כולם יהודים. היה נגמר הרחוב העיירה פה. היהודים, פה מתחיל כבר כפר.

[00:40] נח זבולוני: למשל הרחוב שלנו, אחרי הרחוב שלנו התחילו הגויים. אבל למרות זה שלא היו יהודים [כנראה הכוונה לגויים] בעיר אז היו שתי כנסיות, להבדיל גם שניים או שלושה בתי כנסת.

[01:06] נח זבולוני: היו מחוץ לבתי-כנסת, היו מניינים. "המניין". מניין היה דבר כזה. יהודי שרחוק מבית-הכנסת אז הוא תרם. לא תרם. הם היו גרים היו שמה בתים גדולים. בתים גדולים ובתים קטנים.

[01:34] נח זבולוני: אז הוא עשה מניין. מחוץ לבית-כנסת. היה "שטייבל", של חסידים. ו "מינייונין" – מניין. בקוידנוב היו שלושה או ארבעה מניינים.

[01:56] נח זבולוני: אתה מבין? בשבת הולכים לבית-הכנסת, אבא הלך, הסבא. הסבא, מה היה? ספירט, היו 99 [אחוזי אלכוהול] וארוחת בוקר שלו היה לחם שחור וכוסית, וזה היה הו, הא.

[02:24] נח זבולוני: כן! בן 90. היו כנראה שני אחים לאבא, אחד בוילנה, אבל אחיות, היו הרבה אחיות. אבל מפוזרות.

[02:42] יובל מלמד: למי? לאבא, לאבא שלך.

[02:44] נח זבולוני: לאבא. כן.

[02:45] יובל מלמד: ולאמא?

[02:46] נח זבולוני: לאמא. ככה.

[02:47] יובל מלמד: מה היו השמות שלהם בכלל? לאבא שלך? שמואל?

[02:52] נח זבולוני: אבא שלי. אלי. שמואל זה סבא.

[02:55] יובל מלמד: שמואל זה הסבא. שמואל זבילביץ'. ואבא.

[03:00] נח זבולוני: אבא: אליהו.

[03:02] יובל מלמד: והאמא?

[03:03] נח זבולוני: אמא: רייכל.

[03:04] יובל מלמד: שירה.

[03:05] נח זבולוני: כן. והאחות שמתה פה – רחל. תשעה ילדים היו. תשעה ילדים, כולם למדו.

[03:20] יובל מלמד: כמה אחים, כמה אחיות?

[03:25] נח זבולוני: חמישה אחים, זאת אומרת ארבעה אחים, חמישה בנים, וארבע אחיות.

[03:33] יובל מלמד: ואיפה אתה היית בסדר?

[03:35] נח זבולוני: באמצע.

[03:38] יובל מלמד: בין רגל לרגל.

[03:39] נח זבולוני: בין רגל לרגל, כן. באמצע.

[03:41] יובל מלמד: הכרת את כולם? כולם היו בקוידנוב, או שחלק כבר עזבו?

[03:46] נח זבולוני: כן. היו ילדים קטנים. מה זאת אומרת. אני 14, כן. אז הגדול אולי היה 17, 18

[03:59] יובל מלמד: היה מקובל אז שהולידו הרבה ילדים? יהודים או בכלל?

[04:05] נח זבולוני: בכלל, בכלל.

[04:06] יובל מלמד: גם הגויים הולידו הרבה ?

[04:08] נח זבולוני: גם הגויים, הולידו הרבה. גויים היו הרבה יותר. אנחנו היינו ב "נט". אתה יודע מה זה "נט"? סמילטקה, אתה יודע מה זה סמילטקה? סמילטקה זה שבע

[04:32] יובל מלמד: שבע שנים

[04:37] נח זבולוני: זה כמו צמר כזה, צמר. לא היה מה לאכול, היינו הולכים בבוקר, קמים בבוקר, אני זוכר, לוקחים את ה "סאניצ'קה" והולכים לכפר

[04:58] יובל מלמד: מה זה סאניצ'קה.

[04:59] נח זבולוני: סאניצ'קה זה מזחלת. לכל אחד היה שם. לכל ילד היה סאניצ'קה עם ברזלים כאלה. סיביר! הלכנו לכפר, ליער, וגזמנו ענפים, ושמנו על הסאניצ'קה, והביתה.

[05:37] יובל מלמד: בשביל לחמם?

[05:38] נח זבולוני: בשביל לחמם!

[05:40] יובל מלמד: וממה הייתה פרנסה?

[05:42] נח זבולוני: פרנסה הייתה מהמכולת. אחר כך הייתה לנו עז.

[05:55] יובל מלמד: אבל זה היה בשביל הבית? לא?

[05:57] נח זבולוני: כן! גם סוס היה. וגם גינה גדולה ועצים, לא שלנו. אני זוכר את הבעל-בית, רופא שיניים היה – שפרין. אחר-כך נסע לאמריקה

[06:22] יובל מלמד: כמעט כמו שיפרין.

[06:23] נח זבולוני: שיפרין [ * ] כן. [שם של רופא שניתח את נח זבולוני]. אלי הזכיר אתמול את שיפרין, אמר שאתקשר איתו ביום שני.

[06:33] יובל מלמד: אתה זוכר חלק מהשמות של האחים שלך

[06:38] נח זבולוני: של מה?

[06:39] יובל מלמד: של האחים.

[06:43] נח זבולוני: אני זוכר. חיים – מעלי, יהושע היה אחריי, חנה הייתה האחות הראשית,

[06:58] יובל מלמד: הראשית?

[06:59] נח זבולוני: הבכורה. חנה. וביילקה נספתה כנראה. לא. מתה, לא יודע.

[07:13] יובל מלמד: קראו להם גם בשמות האלה?

[07:15] נח זבולוני: כן. חנה, ביילקה, הירשל, הירשל היה צבי, על שם הסבא, זאת אומרת אבא של אמא שלי. אמא שלי הייתה מקאפולה. מהכפר של קאפולה.

[07:36] יובל מלמד: מה זה קאפולה? שם של כפר?

[07:38] נח זבולוני: קאפוליה זו העיירה של מנדלי מוכר ספרים, על יד סלוצק. אומרים: "קופוליה נון צרנס" לרמז, אומרים ככה: "דה מאנט דר שוויגר מיט דה שלוו" חותנת ומתכוונים לכלה.

[08:11] נח זבולוני: שלוו זה כלה, שוויגר זה חותנת. זה נקרא קאפוליה, מקאפוליה היו יהודים פיקחים מאוד. רמז.

[08:36] נח זבולוני: היה כפר קאפוליה. זה מעניין מאוד, המשפחה של אבא היה זבילביץ, ושם האמא אזרילביץ', מחותנים היו הרב ישראלי היה גם כן מסלוצק. אבא שלו מסלוצק, ואבא שלי. אנחנו מחותנים. לא קרובים אלא מחותנים.

[09:19] נח זבולוני: הדוד שלי שהעביר אותי מרוסיה לפולין הוא גם הדוד שלו. זאת אומרת, לי אין קשר איתם, אבל מה. הדוד הוא דוד משותף. אצלי מצד אמא שלי, [אצלו אני] לא יודע.

[09:46] יובל מלמד: איך קוראים לאחות שהגיעה לפה?

[09:48] נח זבולוני: רחל. האמא שלי קראו לה רייכל. רייכל זה ...

[09:57] יובל מלמד: שירה.

[09:58] נח זבולוני: שירה. היא הייתה [האחות רחל] הכי צעירה,

[10:07] יובל מלמד: איך היא ידעה עליך?

[10:11] נח זבולוני: אני אגיד לך. היה זמן שהיינו מנותקים, אבל בתחילה התכתבי עם המשפחה, אז הם ידעו.

[10:24] יובל מלמד: שהיית פה בארץ?

[10:26] נח זבולוני: התכתבתי עם המשפחה , כשהייתי בפולין כתבתי, ובישיבות כתבתי, ושלחו לי גם כסף, היו זמנים ששלחו לי כסף. מרוסיה.

[10:42] נח זבולוני: צ'וורונט, זה המטבע הכי גדולה ברוסיה. זה 25 דובל היה, זה היה הרבה כסף. אז היה הרובל חזק, עוד לפני כל הנטים, כל הצרות שהרוסים.

[11:13] נח זבולוני: והם ידעו שזה ששם המשפחה שלי זה זבולוני. אז אחות שלי, כשהיא באה, אז היא הלכה לסוכנות,

[11:27] יובל מלמד: אבל איך הם ידעו זבולוני, [הרי השם הוא] זבילביץ'.

[11:34] נח זבולוני: אני החלפתי את [שם] המשפחה בשנת 34.

[11:40] יובל מלמד: כשעלית, ב-34 עלית.

[11:41] נח זבולוני: כן. והתכתבתי.

[11:43] יובל מלמד: אז, כשעלית ?

[11:46] נח זבולוני: כשעליתי, התכתבתי. עמדתי בקשר מכתבים. אבל היה זמן שנותק הקשר, אז הם יודעים. והייתה לי אחות שהייתה נשואה לבן של הרב זייצ'יק. היה זייצ'יק אחד מבעלי-מוסר ידוע.

[12:14] נח זבולוני: והוא נסע לאמריקה, מרוסיה נסע לאמריקה, אז אנחנו התכתבנו. אני כתבתי לזייצ'יק ומאמריקה שלחו

[12:28] יובל מלמד: הם שלחו,

[12:30] נח זבולוני: כן. שלח לי פעם כסף. מזה, איך זה נקרא, היינקין, אז היא באה [האחות רחל], יושבים אנחנו בבית, לפני שבע שנים בערך, טלפון מהסוכנות. "נח, יש לך אחות?" "זבולוני: יש", "אתה רוצה לדבר איתה ?"

[13:05] נח זבולוני: אלא מה. היא שאלה, ידעה שזה זבולוני, ידעה עיתונאי. אז זה לא קשה, בירושלים. לוקחים ספר טלפונים, ורואים. אז הם נתנו את הטלפון שלי ודיברתי איתה.

[13:24] נח זבולוני: הם באו לחיפה. נסעתי לחיפה, בחיפה היו שם חברים שלי עיתונאים מ "ידיעות אחרונות",

[13:37] יובל מלמד: כן, הייתה תמונה שלך אז בעיתון.

[13:39] נח זבולוני: כן. ואז זה היה בכל העיתונים, מחוץ ל "מעריב" אני חושב. היה "מעריב" אולי, אבל ב "הארץ" לא היה. בכל העיתונים היה. "על המשמר", בלועזים, והטלוויזיה פנו אלי, רצו להפגיש אותי.

[14:00] נח זבולוני: ושינוי. כמה שנים של נתק, לא היכרתי אותה. אז היא פחדה, כי היו לה שני אחים, והיה לו בת ברוסיה, אז היה עוד פחד. לא היה כבר פחד כזה, אבל הם פחדו,

[14:21] יובל מלמד: ממה?

[14:22] נח זבולוני: משם, מאלו, שלא יעשו להם צרות למשפחה. ברוסיה. שני אחים, יש לי עוד שני אחים שמה ברוסיה.

דפים בנושא:


הערה: * פרופ' אדי שיפרין ניתח את נח זבולוני, ולמעשה הציל את חייו, ונח זבולוני היה אסיר תודה לו עד יומו האחרון. - אלי זבולוני


תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.
Powered By Click for details


 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.