לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

גלריה: נח זבולוני סיפור חיים - 1929-1933 - חלק י"ג


תאריך: 01/01/2002
 
נסיעותיו של נח זבולוני לוילנה וללטביה בניסיונותיו לקבל מסמכים רשמיים, כדי שבסופו של דבר יוכל לעלות לארץ ישראל. על פעולתם של אנשי אגודת ישראל ובראשם מרדכי דובין מאגודת ישראל שהשיגו דרכון נאנסן לפליטים. כן מסופר על קשיי הקיום של נח זבולוני, ועל האמצעים שנקט בהם כדי לשרוד.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:06] נח זבולוני: ... רב זה כשמקבל "סמיכה" זה כמו "איך וייס, דוקומנט"

[00:14] יובל מלמד: מסמך.

[00:15] נח זבולוני: מסמך.

[00:18] נח זבולוני: אני הייתי בקשרים, אז הוא אומר [הבחור האמריקאי] "נח, בוא נלך לעיירה". הוא לקח שם דירה, חדר.

[00:29] יובל מלמד: איזו עיירה?

[00:30] נח זבולוני: קרטוז-ברזה. וישבנו ולמדנו. אז הוא אומר: לא! לא רוצה ללמוד בחברותא, והוא לבד לא ידע ללמוד.

[00:51] יובל מלמד: איפה התארחתם? במלון?

[00:53] נח זבולוני: לא! איזה מלון. עיירה קטנה! חדר, לקח חדר.

[01:00] יובל מלמד: בשכירות?

[01:01] נח זבולוני: בשכירות, כן. ושם הבעל-בית בישלה. כסף היה לו, מאמריקה.

[01:10] יובל מלמד: אז הוא שילם עליך?

[01:12] נח זבולוני: כן. מה היה לי? שום דבר לא היה לי. לא היה לי קשר עם המשפחה שלי. המשפחה שלי הייתה ברוסיה.

[01:25] נח זבולוני: אחר-כך אני רואה שזה, "אפעס", לא טוב. אז אני עזבתי. עזבתי, נסעתי לוילנה

[01:36] יובל מלמד: רגע. עקרונית חזרת משם לקמניץ?

[01:38] נח זבולוני: לא חזרתי. לא חזרתי.

[01:40] יובל מלמד: אז התחילה המתיחות? למה אמרו שאתה לקחת אותו?

[01:44] נח זבולוני: הם כעסו קצת עלי. אתה יודע מה זאת אומרת? בישיבות – "בא מאמריקה" – אתה לא יכול לתאר [מה זה] שבא מאמריקה.

[02:01] נח זבולוני: אמריקאנער. אמריקאנער בחער [בחור אמריקני]

[02:05] יובל מלמד: הוא לא חזר אחר כך לקמניץ?

[02:07] נח זבולוני: מי?

[02:08] יובל מלמד: הבחור. הוא לא חזר?

[02:10] נח זבולוני: כנראה חזר אחר-כך. נסע לאמריקה. לא חזר לקמניץ. אז הם כעסו קצת, בגלל זה כעסו.

[02:22] נח זבולוני: אז אני הלכתי לוילנה, רציתי ללמוד שם בטכניון. טכניקום, לא טכניון, זה קדם טכניון.

[02:38] נח זבולוני: אבל לא היה לי כסף. היה אחד מכר שלי, בעיירה שמה, איפה שהייתי פעם אחרי שעזבתי את קמניץ, ושם התאכסנתי אצלו.

[02:54] נח זבולוני: אז נסעתי, לבן-דוד שלי.

[03:01] יובל מלמד: זה שסיפרת בפעם שעברה, היית אצלו תקופה לפני שעברת לקמניץ.

[03:06] נח זבולוני: כן. שמה [איסר הורוביץ']. בגלל זה נסעתי אליו.

[03:09] יובל מלמד: מה זה בגלל זה?

[03:10] נח זבולוני: בגלל זה, כי לא היה לי איפה להיות. לקמניץ כבר לא יכולתי לחזור. אז נסעתי לאיוויניץ [עיירה ליד מינסק]

[03:19] נח זבולוני: מאיוויניץ נסעתי, לא יכולתי [לחזור לקמניץ], כי הם כעסו מאוד.

[03:27] יובל מלמד: מי? קמניץ?

[03:28] נח זבולוני: קמניץ, שלקחתי על חשבון קמניץ,

[03:34] יובל מלמד: אוה, איך הסיפור הזה באמת? מתי . זה הפעם הראשונה שהייתה בוילנה?

[03:40] נח זבולוני: כן, כן. זה הפעם הראשונה שהייתי בוילנה.

[03:43] יובל מלמד: ומה היה שם?

[03:45] נח זבולוני: רציתי לנסוע לבן-דוד שלי. לא היה לי [כסף ל-] הוצאות, ולא היה לי מסמכים, שאני בחור ישיבה. אז אני לקחתי חבר שלי, גם כן מרוסיה.

[03:59] נח זבולוני: היה לו מכתב מקמניץ. ואני הצגתי את עצמי, "לא נח זבולוני" אלא "זה הוא ר' חיים זה ..."

[04:14] יובל מלמד: איפה מצאת את הבחור הזה?

[04:16] נח זבולוני: הוא למד בקמניץ!

[04:17] יובל מלמד: אבל איפה ראית אותו? פתאום?

[04:19] נח זבולוני: בוילנא ראיתי אותו, פגשתי אותו. אינני יודע מה הוא עשה בוילנה.

[04:27] נח זבולוני: אז הוא נתן לי, עשה לי טובה נתן לי את המכתב הזה, ועם המכתב הזה נכנסתי לרב חיים עוזר [גרודזנסקי]

[04:36] יובל מלמד: הוא ישב בוילנה?

[04:37] נח זבולוני: כן! רב חיים-עוזר בוילנה היה. ובוילנה היה ועד הישיבות. ועד הישיבות זה לא היה כמו ועד הישיבות פה שנותן שחרורים [מגיוס לצבא] ...

[04:48] נח זבולוני: ועד הישיבות חלש על כל הישיבות. הוא היה נותן הקצבות לישיבות וגם התעניין בכל ישיבה וישיבה.

[05:05] נח זבולוני: ועד הישיבות זה היה, הם קראו את זה – הציונים קראו את זה ... ועד הישיבות היה נגד הציונים גם כן.

[05:25] יובל מלמד: ואז הוא נתן לך כסף על חשבון קמניץ?

[05:29] נח זבולוני: כן. על חשבון קמניץ. חתם, במכתב כתוב על חשבון קמניץ. ואני רימיתי, אני לא הייתי כבר תלמיד של ישיבת קמניץ. איזה 30 זלוטס כמדומני.

[05:52] נח זבולוני: כשעזבתי, אצל הבן-דוד, נסעתי למיר. סיפרתי לך, רצה הרב ברוכין

[06:03] יובל מלמד: כן. זה סיפרת. אבל אמרת לי שהיית עוד פעם בוילנה מתישהו.

[06:07] נח זבולוני: אה. או-טו-טו. לא היה לי איפה לנסוע, אז נסעתי למזריץ, הייתי במזריץ ואז רציתי לנסוע לארץ ישראל. והחברים שלי מקמניץ נסעו לארץ ישראל – יהודה גרשוני.

[06:30] נח זבולוני: אבל לא היה לי [פספורט], לא הייתי קיים! אז היה לי מכתב, ואני רציתי כבר לנסוע לדווינסק.

[06:48] יובל מלמד: רגע. איך הגעת לוילנא?

[06:52] נח זבולוני: ממזריץ. אני רציתי ללטביה. אבל איך לנסוע ללטביה? [הייתי] בלתי ליגאלי. וצריך לקחת כסף. אז נתנו לי במזריץ מכתב לרב חיים-עוזר, לוועד הישיבות.

[07:11] נח זבולוני: והוא נתן לי מכתב שיתנו לי כסף.

[07:16] יובל מלמד: ומה כתוב במכתב? אתה זוכר?

[07:19] נח זבולוני: כן.

[07:20] יובל מלמד: בשביל לעלות לארץ ישראל?

[07:22] נח זבולוני: שאני רוצה לנסוע ללטביה.

[07:24] יובל מלמד: אה. זה מה שכתוב במכתב?

[07:26] נח זבולוני: כן. ללטביה. וללטביה צריך לנסוע בלתי-לגאלי, עם רכבת מווילנה. אז אני. ... מה אני עשיתי ... הלכתי, ושם היה דבר כזה, היה שם תערוכה, מי שבא לתערוכה, יכול לנסוע בשני זוזים, כמעט חינם

[08:02] נח זבולוני: אז אני לא הייתי בתערוכה, אבל היה מישהו שלקחתי את הכרטיס שלו, של התערוכה, ופחדתי.

[08:11] יובל מלמד: אם יעבור מבקר?

[08:13] נח זבולוני: כן, מפקח, ויבקש את התעודה שלי. אבל הייתי קטנצ'יק, קטן מאוד, אז לא השגיחו בי. ונסעתי.

[08:23] נח זבולוני: באתי ללטביה,

[08:24] יובל מלמד: רגע, היית בווילנה רק בשביל להביא את המכתב ממזריץ?

[08:29] נח זבולוני: כן.

[08:30] יובל מלמד: ושם נתנו לך כסף?

[08:32] נח זבולוני: רב חיים-עוזר נתן לי מכתב לוועד הישיבות שיתנו לי, כי זה היה כתוב, לעבור שם ללטביה.

[08:40] יובל מלמד: אז זה פעם שניה שקיבלת שם כסף?

[08:42] נח זבולוני: כן. פעם שניה. אבל לא ידעו, רב חיים-עוזר לא הכיר אותי

[08:47] יובל מלמד: הוא לא זכר שאתה [היית אצלו כבר קודם לבקש כסף לנסיעה לקמניץ]

[08:49] נח זבולוני: "איך וייעס" הלא [הייתי ב] שם אחר. שם שלי! אז היה שם ... לא פוטוגרפיה, שום דבר.

[08:57] יובל מלמד: למה מזריץ, כשאמרת שקמניץ קצת כעסו, אז זה שלקחו כסף מהחשבון שלהם. למה מזריץ לא היה איכפת להם?

[09:06] נח זבולוני: הלא למזריץ לא נותן על חשבון מזריץ.

[09:08] יובל מלמד: אלא?

[09:10] נח זבולוני: הם ביקשו

[09:11] יובל מלמד: באופן עצמאי?

[09:12] נח זבולוני: כן! אני אמרתי שאני תלמיד של קמניץ, אני [כבר] לא הייתי. אבל פה [במזריץ] זה היה בהיתר גמור.

[09:27] יובל מלמד: בפעם הראשונה אם היית ניגש ואומר "תנו לי כסף", אף אחד לא היה מסתכל עליך.

[09:30] נח זבולוני: כן! מה זאת אומרת. לא היה לי מסמכים

[09:38] יובל מלמד: איך בעצם ממזריץ עלה בך הרעיון לנסוע ללטביה - לדווינסק?

[09:45] נח זבולוני: אני שמעתי במזריץ שעשו ישיבה בלטביה. הישיבה של לטביה הייתה נובוהרדקר, והם היו תלמידים של מזריץ. הבנת?

[10:07] יובל מלמד: לטביה זה היה סניף של מזריץ?

[10:11] נח זבולוני: זה היה שם. הרב דוד בודניק הוא היה ראש הישיבה, לא ראש הישיבה, מנהל של הישיבה, ראש המוסר. ראש הישיבה היה רב אהרן ויינשטיין

[10:27] יובל מלמד: בדווינסק?

[10:28] נח זבולוני: בדווינסק.

[10:29] יובל מלמד: אבל עוד פעם. למה לנסוע? מה היה רע במזריץ שרצית לעבור ללטביה?

[10:33] נח זבולוני: בשביל לנסוע לארץ ישראל.

[10:35] יובל מלמד: ולמה מלטביה יותר קל לנסוע לארץ ישראל?

[10:39] נח זבולוני: כי שם לא יכולתי לנסוע, לא הייתי קיים בפולין.

[10:44] יובל מלמד: ובלטביה?

[10:45] נח זבולוני: בלטביה ... חכה! בלטביה עשו ישיבה, והיה שם דובין. מרדכי דובין מאגודת ישראל. והוא הלך עם הממשלה, הממשלה הייתה ימנית, איכרים.

[11:09] נח זבולוני: אז הם עשו כך, אמרו לממשלה, באו בחורים מכל העולם – בלתי ליגאלים, מכל הישיבות, שם היה גם כסף, ולאכול.

[11:27] נח זבולוני: ובאו לפרוטקטורה, למשטרה ומשרד הפנים ואמרו שהם באו מרוסיה לעשות פה ישיבה, נגד הקומוניסטים.

[11:42] נח זבולוני: אז הממשלה נתנה לנו. איך זה נקרא ... נאנסן פאס [דרכון נאנסן] פספורט נאנסן.

[12:00] נח זבולוני: נאנסן זה היה אחד מהאו"ם, שבזמן המלחמה, פליטים שבאו מפולין ומרוסיה, נתנו להם שהייה, זכות שהייה

[12:27] יובל מלמד: לא הבנתי אבל את הפוליטיקה. אתה אמרת נגד קומוניסטים

[12:31] נח זבולוני: הישיבה

[12:34] יובל מלמד: והם לא היו קומוניסטים בלטביה?

[12:36] נח זבולוני: ברור שלא! אמרתי לך, ממשלת איכרים, ימנית.

[12:42] יובל מלמד: אה. לא הבנתי את זה. אז הממשלה הייתה נגד קומוניסטים.

[12:45] נח זבולוני: כן. ודובין היה שם. שם כל המפלגות היו אסורות, מחוץ לחוק, חוץ מאגודת ישראל ובית"ר.

[13:06] יובל מלמד: למה אגודת ישראל ? בית"ר זה ימני, אני מבין, אבל אגודת ישראל

[13:11] נח זבולוני: כי דובין. דובין היה בפטאט [כנראה בפרלמנט – סאימה הלטבי]. לך תיקח [באנציקלופדיה] דובין,

[13:20] יובל מלמד: אז מה הוא היה דובין?

[13:22] נח זבולוני: דובין היה חבר המועצה בעיריית ריגה, והיה בפרלמנט, בסיים. היה דובין, והיה [עוד] מישהו אחר מאגודת ישראל.

[13:42] נח זבולוני: ואחר כך כשבאו הבולשביקים, הם אסרו אותו, הוא מת בכלא. אז דובין הזה, בעסקה עם ממשלת לטביה שיעלימו עין, מאלה שבאו בלתי-לגאליים,

[14:07] נח זבולוני: וכל אחד, אני למשל, צריך היה ללכת למשרד הפנים, אז אני ידעתי רוסית, והלכתי – הדובר של כולם. שאמרנו שאנחנו באנו מברית המועצות.

[14:34] יובל מלמד: מרוסיה.

[14:35] נח זבולוני: מרוסיה. ברית המועצות, כן, היה ברית המועצות אז. ואנחנו רוצים להיות בישיבה, ונתנו לנו נאנסן פאספורט.

[14:49] נח זבולוני: כשקיבלתי נאנסן פאספורט שמו היה נאנסן. אז אני יכולתי להיות שם. אבל אם אני רוצה לחזור, צריך לקבל מהממשלה שבחזרה מלטביה [אישור] שיכול לחזור.

[15:27] נח זבולוני: אתה מבין למה? כי אם למשל אני לא אהיה רצוי שמה, פושע או מה. אין לאן לשלוח.

דפים בנושא:




תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.
Powered By Click for details


 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.