גלריה: נח זבולוני סיפור חיים - 1933 - חלק י"ד

הגעתו של נח זבולוני לעיר דווינסק שבלטביה, במטרה לקבל תעודות חוקיות כדי שיוכל לעלות לארץ ישראל.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:06] נח זבולוני: ... אבל אם אני רוצה, אני רוצה לנסוע לארץ ישראל

[00:13] יובל מלמד: אז אתה לא תוכל לחזור.

[00:15] נח זבולוני: לא! אז אני צריך לקחת מממשלת לטביה, שאני צריך במשך שנה או שנתיים אני יכול לחזור. כי אחרת הם לא יתנו לי את הכניסה.

[00:32] נח זבולוני: הייתי בלטביה,

[00:37] יובל מלמד: רגע, אז קיבלת את ה..

[00:39] נח זבולוני: קיבלתי, כמו כולם. הלכנו כמה עשרות, עשרה בחורים. באותו זמן היה הרבי מלובביץ' שם, לא זה, חותנו. חותנו היה. אז אני גם כן נכנסתי אליו, דיברתי איתו.

[01:04] יובל מלמד: איפה היה? בלטביה?

[01:06] נח זבולוני: בריגה. כן. גם כן בא מרוסיה. דובין הביא אותו. דובין הביא הרבה אנשים מרוסיה.

[01:16] נח זבולוני: ואני, למשל כל הלילה, כשבאתי ללטביה, לא היה לי איפה לישון, במלון, הלא [הייתי] בלתי ליגאלי.

[01:29] נח זבולוני: אז מה הלכתי? ואני הייתי בבית הכנסת, איפה שהיה פתוח, וישנתי שם, כי פחדתי להסתובב ברחוב. כי אם יתפסו אותי, הם עלולים לשלוח אותי לרוסיה.

[01:50] נח זבולוני: ברוסיה, לא יקבלו אותי, כי לא יודעים. אני אומר שאני בא מרוסיה, איפה הפספורט? הרי לא ידעה המשטרה שיש דבר כזה, רק עם משרד הפנים. אתה הבנת?

[02:08] נח זבולוני: למשל היה מקרה, שתפסו אחד לפני שהתייצב שם.

[02:14] יובל מלמד: רגע. אבל אתה עוד לא קיבלת את הנאנסן [פספורט]

[02:18] נח זבולוני: לא. לא קיבלתי.

[02:20] יובל מלמד: לקח זמן?

[02:21] נח זבולוני: לא! אפשר לקבל את זה במקום.

[02:24] יובל מלמד: אבל אתה אומר שהיית כבר בלטביה.

[02:26] נח זבולוני: בלטביה, אבל באתי בלילה, ולא היה לי איפה לישון, אף אחד לא רצה לקחת אותי.

[02:36] נח זבולוני: היה מקרה, ולהסתובב ברחוב לא יכולנו, כי אם המשטרה תתפוס אותי, אז ישלחו אותי לרוסיה לגבול, בגבול לא מקבלים אותי כי ....

[02:48] יובל מלמד: היית שם עם עוד מישהו, או לבד?

[02:50] נח זבולוני: לבד. עוד, היינו שם חמישה או ששה. אז ראינו שהבית-הכנסת פתוח, בלילה. ישנו. למחרת בבוקר, הלכנו שם.

[03:04] יובל מלמד: איפה נפגשתם? ברכבת? איך פגשתם אחד את השני?

[03:11] נח זבולוני: אנחנו, הלא זה היה בבלגן, ידעו, אחד מסר לשני למי לפנות. באנו לישיבה. אתה מבין? הישיבה ידעה על זה.

[03:25] יובל מלמד: הישיבה בלטביה?

[03:27] נח זבולוני: בלטביה, בדווינסק. הייתה ישיבה, שמה נובהרדוק. דוד בודניק [ראש הישיבה] אז, מה עשה,

[03:43] יובל מלמד: אז הייתם יחד בבית כנסת שם?

[03:45] נח זבולוני: כן. אחר כך, בבוקר הלכנו לפרוטקטורה, למשרד הפנים שם, ונתנו את הפספורט. תעודה כזו, שאנחנו. זה נקרא פספורט נאנסן. על שם נאנסן.

[04:01] יובל מלמד: מה הוא היה?

[04:04] נח זבולוני: נאנסן, הוא היה מאומות המאוחדות, על הפליטים, תסתכל [באנציקלופדיה] נאנסן. הוא היה נורבגי אני חושב.

[04:24] נח זבולוני: ואנחנו היינו בלטביה.

[04:27] יובל מלמד: רגע. מה שסיפרת קודם, מהתערוכה. שעשיתם תרמית כזאת, זה אתה לבד נסעת, או כולם?

[04:33] נח זבולוני: זה לבד. היה שם מבריח היו שם גויים והבריחו אותנו. היו שם מבריחים.

[04:53] יובל מלמד: אז הוא הבריח אתכם?

[04:54] נח זבולוני: ברור. הבריח את הגבול. ללטביה גם כן הבריח אותנו.

[04:58] יובל מלמד: בעגלה או משהו?

[05:00] נח זבולוני: לא. בעגלה, או ברגל. הלכנו למשל מווילנה לעיר אחת קרובה לדווינסק, הלכנו בעגלה, ושם בגבול עברנו ברגל.

[05:25] יובל מלמד: אז איך? שיחדתם?

[05:27] נח זבולוני: כן, כן! זה מבריח. הוא מבריח. שוטר, מאנשי הגבול,

[05:41] נח זבולוני: הייתי בדווינסק,

[05:45] יובל מלמד: הם גם כולם הלכו לישיבה? החמישה שישה אלה, היו בדרך לישיבה?

[05:52] נח זבולוני: כן. ברור שלישיבה.

[05:55] יובל מלמד: מאיפה הם, אתה זוכר?

[05:56] נח זבולוני: מישיבות שונות.

[06:01] יובל מלמד: וגם הם עלו במטרה להגיע לארץ?

[06:03] נח זבולוני: לא יודע? יכול להיות, לא יודע. אז אני למדתי בדווינסק.

[06:09] יובל מלמד: איך הייתה הישיבה שם?

[06:11] נח זבולוני: הישיבה הייתה טובה. למדו.

[06:16] יובל מלמד: היו תנאים חומריים יותר טובים?

[06:18] נח זבולוני: יותר טוב. ברור, ברור! יותר טוב. היה שם מטבח. מה אני זוכר בדיוק ...

[06:25] יובל מלמד: זו הייתה ישיבה גדולה?

[06:27] נח זבולוני: כן. ישיבה גדולה הייתה. 40, 50 – זה כבר ישיבה גדולה. 90, אני יודע? שם פגשתי אחד מינזברג, מירושלים.

[06:43] נח זבולוני: וגם כן היה, גרנו ביחד בחדר אחד, למד גם כן בישיבה.

[06:54] יובל מלמד: עוד לפני שנגיע לרוגאצ'ובר, היה עוד משהו מאפיין, מעניין, בדווינסק? אתה לא זוכר משם עוד סיפור מיוחד או משהו? זה מקום גדול דווינסק?

[07:10] נח זבולוני: כן. עשרת אלפים יהודים. זה היה הרבה

[07:15] יובל מלמד: זאת עיר.

[07:17] נח זבולוני: עיר. הרוגאצ'ובר היה שם. רב מאיר שמחה [הכהן] היה.

[07:24] יובל מלמד: עשרת אלפים יהודים, זה מרכז יהודי גדול.

[07:27] נח זבולוני: כן. אבל שם עמארצס (עמי-ארצות), שם לא היו ישיבות. בדווינסק הייתה ישיבה. הרב של דווינסק, הרב של ריגה.

[07:43] יובל מלמד: אה. בריגה כן הייתה ישיבה?

[07:45] נח זבולוני: בריגה הייתה ישיבה.

[07:49] יובל מלמד: אתה אומר שגם בדווינסק.

[07:51] נח זבולוני: בדווינסק, אחר כך! של נובהרדוק. אבל בריגה הייתה ישיבה, רק ישיבה בריגה הייתה. ואחר כך כשנובהרדוק באו, אז בכל עיר קטנה עשו ישיבה.

[08:07] נח זבולוני: אתה מבין? נובהרדוק הלא היה מרכז וסניפים. בפולין היו ארבעה מרכזים ומאות סניפים, מאות ישיבות. כל סניף היו 20 ישיבות או 50 ישיבות.

[08:31] יובל מלמד: מזריץ זה גם היה מרכז, נכון?

[08:33] נח זבולוני: כן. מזריץ ה- ה- המרכז! של מוסר. ושל לומד'ס [לומדים] ביאליסטוק עם הרב אברהם יפה'ן. והיה גם בוורשה רב אברהם ... שכחתי ... רב שמואל וינטרוב היה בפינסק.

[09:04] יובל מלמד: היו ארבעה מרכזים בפינסק, בוורשה, במזריץ ובביאליסטוק?

[09:09] נח זבולוני: כן. ארבעה

[09:11] יובל מלמד: ואוסטרוב-מזובייצקה

[09:13] נח זבולוני: אוסטרו-מזובייצק היה שייך לביאליסטוק

[09:18] יובל מלמד: זה סניף?

[09:20] נח זבולוני: זה יותר מסניף היה. שם הייתה ישיבת למדנים

[09:27] יובל מלמד: ודווינסק היה סניף של מזריץ?

[09:29] נח זבולוני: לא. דווינסק היה כמו מרכז, הם עשו את זה ישיבה, נובהרדוק רצו בכל מקום ישיבה, אז הם חדרו ללטביה.

[09:44] נח זבולוני: שלחו בן אדם אחד, הרב בודניק. בודניק היה כמו הרב אברהם יפה'ן, במוסר.

[09:59] נח זבולוני: ואני הייתי כשבאתי ללטביה, עמדתי כבר בקשר עם הרב גרשוני. רב יודל. הוא כבר היה בארץ ישראל.

[10:08] יובל מלמד: איך? בחליפת מכתבים?

[10:10] נח זבולוני: כן. מכתבים.

[10:18] נח זבולוני: ואני יכולתי לקבל סרטיפיקט [לארץ ישראל] מהישיבה מרכז הרב, אבל לא היה לי כסף בשביל לנסוע.

[10:35] יובל מלמד: לפני הסרטיפיקט, יש גם את כל הסיפור על הרוגאצ'ובר. את כל מה שהיה לך שם עם הרוגאצ'ובר, שזה לכשעצמו מעניין.

[10:46] נח זבולוני: הרוגאצ'ובר, פחדו כולם להיכנס אליו.

[10:49] יובל מלמד: אני חושב שאת הרוגאצ'ובר נשאיר לפעם הבאה. מפעם הבאה נמשיך בעזרת השם את הרוגאצ'ובר. ואת העליה לארץ ישראל.



תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.