לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

גלריה: נח זבולוני סיפור חיים 1933-1934 - חלק ט"ז


תאריך: 01/01/2002
 
שהותו של נח זבולוני אצל הרב יוסף רוזין - הרוגאצ'ובר. סיפורים ואנקדוטות מחייו של הרב הגאון.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:00] אלי זבולוני © ranaz.co.il

[00:07] יובל מלמד: ומה הרוגאצ'ובר אמר על רב מאיר שמחה?

[00:10] נח זבולוני: לא יודע, אני לא הייתי בזמנו . כשאני הייתי, ניגש אליו הגאון, נכנס הביתה, אז אני פחדתי,

[00:26] יובל מלמד: התחלת לספר שאתה היית הכתובת. מי שרצה לבוא אליו אתה היית הכתובת. למה?

[00:32] נח זבולוני: מפני שאני היכרתי אותו. אני ידעתי איך לגשת, לא צריך לשאול קושיות את הרוגאצ'ובר. אם רוצים לשאול קושיות, אומרים ומה סימן, גנבו את הקושיה מה "פני יהושע" [ 1 ] , והלכו ושאלו אותו, אז הוא אומר "נעמאן א שטעקן, גיי אבעק קעבר", קח מקל ולך על הקבר. הוא ידע כבר מה השאלה

[01:06] נח זבולוני: פעם אחת אני באתי, בשבת

[01:11] יובל מלמד: איך זה התחיל? אתה זוכר?

[01:13] נח זבולוני: מה זה התחיל?

[01:14] יובל מלמד: סתם, נכנסת אליו פתאום?

[01:16] נח זבולוני: כן! ידעתי שלא צריך לשאול. לא צריך לשאול, צריך לבוא, ואמרתי רמב"ם. כשאני אמרתי את הרמב"ם הוא כבר דיבר עליו.

[01:30] נח זבולוני: לא, אני לא שאלתי, לו הייתי שואל שאלה, היה זורק אותי. לא שאלתי קושיה. אמרתי רמב"ם. למשל למדנו איזה מסכתא, אז הרמב"ם באיזה עניין, אז אמרתי. את הרמב"ם. אז הוא התחיל לדבר, לדבר, לדבר ... המון.

[01:56] נח זבולוני: ואחר כך, "נח, לך! זה מספיק כבר". אתה מבין? הוא ראה בזה התחמקות מהלימודים כשבאים אליו. אתה מבין? הלא היה לו עמוד ("סטנדר") לא היה לו שולחן, עמוד.

[02:19] יובל מלמד: סטנדר?

[02:22] נח זבולוני: סטנדר, כן. ועל הסטנדר הזה הוא ישב, רכון. עמד, רכון, ולמד. כל היום! כל היום!

[02:32] יובל מלמד: הוא היה לבד בבית?

[02:34] נח זבולוני: הייתה לו אישה. אישה שנייה. הראשונה הלא, הראשונה, הרב של פתח תקוה ציטרון. אשתו של ציטרון, של הרב ציטרון הייתה הבת של הרוגאצ'ובר מאשתו הראשונה. אחר-כך הוא לקח את אחותה של אשתו הראשונה, והיא הייתה מלומדת, היא כתבה לו את הכתובות.

[03:01] נח זבולוני: למשל הלוא, כתבו אליו מכל העולם.

[03:05] יובל מלמד: הוא התחתן עם אחות של אשתו הראשונה?

[03:08] נח זבולוני: כן.

[03:14] יובל מלמד: מעניין.

[03:16] נח זבולוני: ברור שמותר.

[03:17] יובל מלמד: כן.

[03:18] נח זבולוני: כן.

[03:20] יובל מלמד: למה. איך היא נפטרה הראשונה?

[03:23] נח זבולוני: לא יודע איך נפטרה. והיה לו בת, בת הייתה לו במוסקבה, או בפטרבורג, אינני זוכר. או בלנינגרד [זה] אותו דבר. רב, לוין – הרב לוין. אז הוא לא התפאר שהבנים שלה, הנכדים הם גדולים בתורה, [אלא ש] הם גדולים במתמטיקה.

[03:50] נח זבולוני: הוא היה מוזר.

[03:51] יובל מלמד: מי?

[03:52] נח זבולוני: הרוגצ'ובר!

[03:55] יובל מלמד: הוא התפאר בזה שהם גדולים במתמטיקה?

[03:59] נח זבולוני: כן. הוא התפאר בזה. הוא ידע הכל. לא היה דבר שלא ידע. רפואה, אסטרונומיה, פיסיקה, כל דבר.

[04:16] יובל מלמד: איך? מאיפה הידע? הוא למד?

[04:20] נח זבולוני: מהספרים!

[04:21] יובל מלמד: מה, הוא קרא ספרים?

[04:23] נח זבולוני: כן! כנראה קרא. פעם אחת, הלוא הוא לא היה מזכיר את התוספות, רק רש"י, רמב"ם. אז פעם אחת, זה היה ???, אני חושב שהוא כותב במאמר, שהוא שכח, לא הלך ישר "אחת-שתיים", ברש"י, אז הוא נתן דפיקה ברגל, "כל השוכח הלכה חייב מיתה" ונזכר מיד.

[05:11] יובל מלמד: היה פתוח? כל מי שרצה בא אליו?

[05:14] נח זבולוני: כמובן. מה זה היו שם? היו חבר-עמים? מה אתה מדבר? לא היו גנבים. גם בארץ לא היו גנבים.

[05:32] יובל מלמד: לא. אני לא מדבר עכשיו על הגניבה. אני מדבר מבחינת ה ...

[05:35] נח זבולוני: בגלל זה אני אומר. היו אנשים ישרים.

[05:41] יובל מלמד: אבל הוא נתן, כל מי שרצה, מתי שרצה. בא?

[05:43] נח זבולוני: כן.

[05:44] יובל מלמד: לא היה לו איזה שעות קבלה?

[05:46] נח זבולוני: לא היו שעות קבלה. לא היו באים אליו הרבה. אתה מבין? לא היו באים.

[05:54] יובל מלמד: למה? היו פוחדים ממנו?

[05:56] נח זבולוני: פחדו! מפני שהם לא היו באים אליו. למשל: שחיטה. אם זה כשר או לא כשר, הוא לא היה פוסק.

[06:08] יובל מלמד: מה, הוא היה למדן?

[06:10] נח זבולוני: מה זה למדן? היו שם מורי הוראה, היו רבנים, עוד רבנים היו. כמו רבני שכונות, כמו שפה זה נקרא רבני שכונות.

[06:28] נח זבולוני: ושם אני זוכר פעם בא בחור אחד מקמניץ, והוא רצה שידוך בריגה. ריגה הייתה הבירה של לטביה. אז הוא בא לדוינסק, כמובן שהתאכסן אצלי בבית, בדירה שלי, ישן אצלי, ובשבת הלכנו לרוגאצ'ובר.

[07:03] נח זבולוני: הרוגאצ'ובר, הוא דיבר, הוא אומר ראש ישיבה, אז הוא אומר, "זהו". הרוגאצ'ובר, ביטל אותו "ראש ישיבה" - לא רוצה להגיד את השם. אני הבאתי אותו, ואני הלכתי הביתה, והשארתי אותו. אני בא, הוא בא אלי, לפנות ערב, ואומר "נח, הרוגאצ'ובר אומר שתבוא מיד".

[07:43] נח זבולוני: נבהלתי, כי הרוגאצ'ובר חשד שגונבים אצלו ספרים. הלוא, לא היה אצלו שום דבר, לא היה לו כסף, לא היה שום דבר, הוא עני ואביון.

[07:59] נח זבולוני: למשל, כשהיה מדבר. שם בטלפון היה דבר כזה. בדוינסק, בעיר, אז היה חינם, כמה שרוצים, לא צריך היה לשלם. כך היה החוק. אבל כשרצו לדבר עם ריגה, מחוץ לעיר, צריך לשלם.

[08:29] נח זבולוני: פעם בא אליו, הייתי שם, בא אליו ראש הכולל (?) ודיבר, והלך לדבר בטלפון. אמר לי "נח, נח, לך תיראה שהוא לא מדבר עם ריגה". אתה מבין?

[08:49] נח זבולוני: טוב, הוא אומר, הרוגאצ'ובר [קרא לנח זבולוני], אני נבהלתי, חשבתי ... באתי. "נח", היה גשם, "אתה הולך בלי מעיל", ולקח איזה סמרטוט, מעיל, ונתן לי. והייתי מוכרח לקחת. ולקחתי את זה. אינני יודע איפה זה עכשיו. לו הייתי יודע, מי זה הרוגאצ'ובר אז, לו הייתי יודע איך שאני אתגלגל להיות עיתונאי. הייתי רושם כל דבר.

[09:35] יובל מלמד: מה, הוא לא היה נחשב כל-כך גדול, כמו היום?

[09:40] נח זבולוני: אבל, מה זאת אומרת, לא הייתה תחבורה, לא הייתה תקשורת, והוא ישב. למשל, כאשר נפטר "החפץ חיים" הוא לא ידע. ואני באתי לבשר לו שהחפץ חיים נפטר. הרי לא הייתה תקשורת.

[10:04] יובל מלמד: ואיך הוא הגיב? אתה זוכר?

[10:06] נח זבולוני: לא צריך להגיד. הוא הגיב לא כל-כך יפה. לא רוצה להגיד. מה אתה יודע? מה, מה? מה אתה צוחק?

[10:17] יובל מלמד: לא, אני יודע משהו, אני חושב שאתה גם סיפרת פעם עם רב מאיר שמחה [ 2 ]

[10:23] נח זבולוני: רב מאיר שמחה לא יכול להיות.

[10:25] יובל מלמד: לא שאתה היית אצלו. עם "החפץ חיים". החפץ חיים דיבר שם באיזה ועידה.

[10:32] נח זבולוני: רב מאיר שמחה אמר על רוסית, ללמוד רוסית. רב מאיר שמחה היה בעד, החפץ חיים היה נגד. רב חיים עוזר [ 3 ] . בעיקר בישיבות, אם ילמדו אז שפות, וזה פוגע בישיבות.

[10:57] נח זבולוני: הוא אמר איזה דבר, רב שמחה על החפץ חיים.

[11:02] יובל מלמד: הוא אמר: "יהודי קטן".

[11:04] נח זבולוני: "א קליינע יידן, א קליינע שטייטל", מעיר קטנה, "א גרייסע דיעה" רוצה להגיד דעה גדולה. א-דיעא. טוב.

[11:20] יובל מלמד: הרוגאצ'ובר, ככה קטל רבנים? אחד אחרי השני?

[11:23] נח זבולוני: אוה הא. מה זה קטל! אבל אחר-כך הוא היה אומר "מיינע פוירין א גרייסע גיינין" פויר זה איכר. אומרים על אחד שהוא "עם הארץ" – פויר.

[11:45] יובל מלמד: למה הוא התכוון? א-פויר.

[11:49] נח זבולוני: הוא קרא לכל הגדולים, פוירים. הם גדולי הדור! פויר אומרים, זה בן אדם עם-הארץ. עםהארץ היו קוראים בישיבות א-פויר. מה זה פויר. פויר – איכר. פויר זה בגרמנית או ביידיש על הגויים, על האיכרים קראו פוייר.

[12:26] יובל מלמד: [הקלטה זו נעשתה ביום אחר] סיפרת גם על הפעם שהוא קרא לך עם המעיל.

[12:29] נח זבולוני: למי?

[12:30] יובל מלמד: שהוא קרא לך עם המעיל. גם סיפרת.

[12:32] נח זבולוני: כן.

[12:35] יובל מלמד: מה בעצם היה, אתה אמרת שהיית אצלו כמעט כל יום?

[12:40] נח זבולוני: כמעט כל יום. כמעט כל יום. זאת אומרת, זה לא באתי אליו לשמוע. ברחתי משם. אתה מבין? לא ידעתי. לו הייתי יודע איך שאני אתגלגל, הייתי רושם כל מילה ומילה. כל מילה ומילה הייתי רושם. תלי תלי הלכות. הבנת?

[13:13] נח זבולוני: אני סיפרתי איך הוא עמד כל היום עם הסטנדר? ואחר כך היה שם, אחרי פטירתו, אחרי הרבה שנים, כמה שנים. אז באיזה עיתון חרדי, שהוא לא היה שם, כתב שהמיטה שלו, ארון המתים עשו מהשולחן שהוא למד. אז אני כתבתי בעיתון: "מה זאת אומרת משולחן? לא היה לו שולחן!".

[13:52] נח זבולוני: היה לו "עמוד", אתה יודע מה זה עמוד, סטנדר, ופחות מזה ספרים, רמב"ם, טור [ 4 ] , אני חושב שזהו. ועל הארץ הייתה ערימה של ספרים ששלחו אליו, "אחרונים" כל מיני דברים.

[14:22] נח זבולוני: והיה "בוידעם" עליית הגג, שם הוא זרק [ספרים], לא הסתכל, ידע הכל. סיפרתי לך שאמרו לו פעם שצריך לעשות ניתוח, סיפרתי לך? לא.

[14:50] נח זבולוני: היה שם מינץ, פרופסור מינץ. יהודי שלמד פעם, בריגה. ריגה זה היה הבירה של לטביה. אז הוא נסע אליו. הוא התייעץ איתו, דיבר איתו, אז מינץ אמר, צריך לעשות ניתוח במקום זה [ניתוח לרב של דוינסק], במקום מסויים. הרוגאצ'ובר אמר: "לא!", לפי המדע, שהוא ידע גם רפואה, במקום אחר.

[15:35] נח זבולוני: אז הוא אומר [הרוגאצ'ובר] בהסתמך על [התלמוד] הירושלמי. אז מה הוא אמר לו הפרופסור מינץ? שהירושלמי יעשה לך ניתוח, לא אני. הבנת? זה לא סיפרתי?

[15:50] יובל מלמד: לא.

[15:54] נח זבולוני: על ביאליק, סיפרתי.

[16:02] יובל מלמד: מה היית עושה איתו כל היום? לומד?

[16:06] נח זבולוני: מה זה לומד? אי אפשר היה לשאול אותו מה. כי אם הייתי שואל ... אנשים היו תולשים מה- "פני יהושע" קושיה, ובאים ושואלים אותו. לא בשמו של ה "פני יהושע", כי הוא לא גרס, גרס רק את הרמב"ם, רמב"ם ורש"י, תוספות לא הזכיר.

[16:40] נח זבולוני: ב- "צפנת פענח" אין, כמעט לא נמצא שם "תוספות", רק רמב"ם ולפעמים רש"י. אבל רמב"ם! הוא אומר: "הרבי שלי, הרבי השני, היה לו רבי אחד, רב יושע בר. [ 5 ] ,

[17:06] יובל מלמד: למי היה רבי?

[17:08] נח זבולוני: לרוגצ'ובר. בוולוז'ין. אבל הרבי האמיתי, הוא אומר – הרמב"ם. "זה הרבי שלי". "כשיקום מהקבר, נלך שנינו לרקוד".

[17:25] יובל מלמד: איך הוא אמר את זה ביידיש?

[17:27] נח זבולוני: "מיט גי טאנצן" "א שלופ שטייטן מיט קבר תחיית המתים, אין גי טאנצן". שנינו נרקוד.

[17:40] יובל מלמד: אז לא היית שואל שאלות.

[17:42] נח זבולוני: לא הייתי שואל שאלות! אמרתי לו רמב"ם. איזה רמב"ם? לקחתי רמב"ם, אמרתי רמב"ם. הלוא הוא ידע הכל. אז הוא ככה מסתובב, הרבי דיבר, דיבר, "אריען" לך "גיי אווק" "דו זאלסט נישט ווילן" לא רוצה ללמוד. [כאילו אני] מנצל אותו. אתה מבין?

[18:16] יובל מלמד: מאיפה הידיעה הזו שלו? הוא למד דברים או שהוא ידע הכל דרך התורה?

[18:24] נח זבולוני: מה זאת אומרת דרך התורה? יש ספרים. מספרים. לא יודע.

[18:32] יובל מלמד: מה בכלל?

[18:33] נח זבולוני: מה?

[18:34] יובל מלמד: מה שאתה אמרת?

[18:36] נח זבולוני: לא. ידע מה שאנחנו לא ידענו. היה חריף, מלאך אלוקים, פעם ראשונה שאתה הסתכלת עליו חשבת שהוא שורף אותך. בחיי! אחר כך התרגלתי. אבל ביום הראשון, שערות ארוכות, עיניים בוערות, מסתכל בך, כמו שורף אותך.

[19:13] נח זבולוני: הלוא בגמרא כתוב זה שיצא מהמערה מה שמו?

[19:23] יובל מלמד: בר יוחאי, שמעון בר יוחאי.

[19:25] נח זבולוני: שמעון בר יוחאי, או הוא או אלעזר בן יוחאי. אז במי שפגש – שרף. אתה זוכר את זה?

[19:33] יובל מלמד: שניהם, הוא והבן שלו, אחרי שהם יצאו מהמערה, כל דבר שהם הסתכלו הם שרפו.

[19:40] נח זבולוני: כן, כן. נשרף.

[19:43] יובל מלמד: היית איתו רק בבית? או גם ...

[19:45] נח זבולוני: מה בבית?

[19:47] יובל מלמד: בבית שלו, או גם במקומות אחרים?

[19:49] נח זבולוני: רק בבית. הלכתי איתו, לבית הכנסת,

[19:55] יובל מלמד: בשבתות?

[19:56] נח זבולוני: לא בשבתות. באמצע השבוע, בשבתות, כן. באמצע השבוע לקחו אותו בעגלה, שליטל, מגלשה.

[20:10] יובל מלמד: מזחלה.

[20:13] נח זבולוני: מזחלה, כן. הוא לא הסתכל, אתה יודע, הוא לא הסתכל על אישה. ככה, ככה הלך, ואני החזקתי אותו.

דפים בנושא:


תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.

הערה:
1. פני יהושע - פירוש לתלמוד הבבלי של הרב יעקב יהושע פלק
2. רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק - רבה של דוינסק.
3. הרב חיים עוזר גרודזנסקי - נשיא מועצת גדולי התורה ומגדולי התורה בליטא.
4. טור - ארבעה טורים קובץ פסקי הלכה מאת רבי יעקב בן אשר.
5. רב יושע בר - יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) - רב העיר סלוצק ובריסק.
- אלי זבולוני

Powered By Click for details


 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.