גלריה: נח זבולוני סיפור חיים 1933-1934 - חלק י"ח

המשך שהותו של נח זבולוני אצל הרב יוסף רוזין - הרוגאצ'ובר. סיפורים ואנקדוטות מחייו של הרב הגאון. דעותיהם של גדולי ישראל על הרב קוק, ההכנות לעליה לישראל והקשר עם הרב יהודה גרשוני.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:08] נח זבולוני: מה עוד, מה עוד ?

[00:18] נח זבולוני: אני סיפרתי לך שכשאני צריך הייתי לקבל מכתב, המלצה בשביל הסרטיפיקט. אז היה לי מכתב מהרב קוק, בקשה, הממליץ. אז ועד הקהילה, ראש הקהילה כתב מכתב לפלשתינה אמט.

[00:51] נח זבולוני: והוא צריך היה לחתום על זה, הרוגאצ'ובר.

[00:56] יובל מלמד: בתור מה? בתור הרב של הקהילה?

[00:59] נח זבולוני: כן. הרוגאצ'ובר! אז, כשבא ראש הקהילה אליו, להחתים. אז הוא קרא, קרא, קרא, ואומר: "פה אני חותם", עד הנה אני מסכים, היתר לא. וחתם באמצע המכתב, במכתב המלצה. זה מעניין.

[01:28] יובל מלמד: למה?

[01:29] נח זבולוני: משום שהוא לא הסכים על היתר! כל מיני דברים הוא כתב שם [ראש הקהילה], שטויות, אני יודע? אז הוא צריך לחתום על זה? [הרוגאצ'ובר].

[01:39] יובל מלמד: מה, עליך? כאילו להלל אותך, או מה?

[01:41] נח זבולוני: לא להלל, הוא הכיר אותי? המליץ לסרטיפיקט, להלל אותי? זה היה חילוני ראש הקהילה. לא היה דתי.

[01:55] יובל מלמד: מה הרוגאצ'ובר באמת חשב על כל הרעיון שלך לעלות לארץ? הוא אמר לך על זה משהו?

[02:05] נח זבולוני: רגע אחד. למשל בישיבה, למשל דובין, מרדכי דובין, אתה זוכר?

[02:18] יובל מלמד: כן, סיפרת.

[02:20] נח זבולוני: הוא היה מראשי אגודת ישראל בלטביה, והיה חבר הפרלמנט הלטבי, הוא עשה את הישיבה, הוא נתן הכשרים לאלה שבאו בלתי-ליגאלים [דרכוני נאנסן].

[02:36] נח זבולוני: אז הוא התנגד! הוא כל כך כעס, מפני שהוא רצה שהישיבה תהיה שם, בלטביה. או הוא התנגד אולי בגלל אגודת ישראל. הוא נפטר ברוסיה, במחנה מעצרים.

[03:05] יובל מלמד: דובין?

[03:06] נח זבולוני: כן. כי הוא היה שם עם הממשלה. וכשבאו הבולשביקים, הם כבשו את לטביה, אז אסרו אותו. כמו שאסרו את כל הממשלה, והוא היה איש הממשלה. והוא נפטר שם.

[03:27] יובל מלמד: אבל הרוגאצ'ובר, מה היה לו כל ה ...

[03:30] נח זבולוני: שום דבר. הוא לא רצה להגיד על מישהו, דיבר.

[03:37] יובל מלמד: כן, אתה אמרת בזמנו, על הרב קוק, הוא לא כל כך העריך אותו. למה? בגלל הציונות, או בגלל האדם?

[03:47] נח זבולוני: אינני יודע. לא הבנתי אז למה. יכול להיות מפני שכולם היו [נגדו] אז גם הוא עליהום. הלא הוא הכיר אותו, את הרב קוק. הוא הכיר אותו מוולוז'ין.

[04:04] יובל מלמד: כן, הם למדו באותו זמן?

[04:09] נח זבולוני: כן. רב ברוך בר גם כן הכיר אותו, כולם הכירו, רב שמעון [שקופ] גם אני חושב, אינני יודע, רב שמעון אני לא יודע אם למד בוולוז'ין. לא זוכר, לא זוכר.

[04:36] יובל מלמד: כולם עשו עליהם נגד הרב קוק? כל הרבנים?

[04:40] נח זבולוני: כולם היו. הלא אגודת ישראל היתה, מאגודת ישראל.

[04:46] יובל מלמד: מה, הרב חיים עוזר [גרודזנסקי] היה לו משהו נגד הרב קוק?

[04:48] נח זבולוני: הוא לא דיבר. רב חיים עוזר לא דיבר. רב חיים עוזר היה למעלה משכמו מכל העם, מה הוא ידבר? ידבר "לשון הרע" או מה. גם "החפץ חיים" לא דיבר נגד הרב קוק. לא! לא דיבר.

[05:05] נח זבולוני: אבל רב ברוך בר, למשל, כתב מכתב, למשל, רב ברוך בר התנגד שיסעו לארץ ישראל לישיבת מרכז הרב. אבל, לעומת זה, הוא נתן מכתב המלצה לרב יודל גרשוני, איך הוא כתב שם, בספר שלו, הרב גרשוני, באחד הספרים.

[05:32] נח זבולוני: יש שם מכתב איך הוא משבח את הרב קוק. אבל אז אמרו, הכל הכל כתוב אבל לא כתוב צדיק. כתוב גאון, אבל צדיק לא יכול היה לכתוב.

[06:01] יובל מלמד: אתה היית אצל הרוגאצ'ובר בעצם כשנה, נכון?

[06:05] נח זבולוני: שנה, כן. אולי יותר משנה. בערך שנה. מדי יום ביומו. מתי שצריך להיכנס , כל אחד יכול היה להיכנס אליו. באו אליו, הוא ידע, הוא הבחין אם מישהו בא לקבל חתימה שלו. אתה יודע שכתבו אליו, סיפרתי לך?

[06:39] נח זבולוני: יש אנשים שרצו לקבל חתימת ידו, כתב יד שלו. אז כתבו אליו, שאלו שאלות. אחד אמר "עיין שם, עיין שם, עיין שם, עיין שם" בכל השאלות, "עיין שם". באיפה שכתוב עיין שם, אתה יודע את זה? עמהארץ. ^{[ 1 ]}

[07:09] נח זבולוני: הוא לא אמר שאתה עמהארץ, הוא אמר: "עיין שם". הוא שואל אותו איזה שאלה, [הוא עונה לו] עיין שם. בבא בתרא נגיד, עיין שם. מסכת אחרת,

[07:36] נח זבולוני: איך במיר ^{[ 2 ]} , מזכירים את הרוגאצ'ובר?

[07:44] יובל מלמד: זה לא מהספרים הנלמדים. זה לא מהספרים הנלמדים בישיבות. יש את זה ב "אוצר" אבל זה לא הספר שעליו ככה

[07:53] נח זבולוני: אני מבין, זה לא ספר שמפרש

[07:58] יובל מלמד: גם לא כמו "עץ החיים" שלומדים יותר.

[08:02] נח זבולוני: מתפלפל. למשל, מתפלפל. רמב"ם, וזה, סתירות, סתירות, סתירות.

[08:10] יובל מלמד: פלפול זה הגיון?

[08:14] נח זבולוני: מה זאת אומרת? זה הגיון?

[08:18] יובל מלמד: בשיטת ההגיון השתמשו ב-, התפלפלו?

[08:22] נח זבולוני: גם יש הגיון, יש גם הגיון בפלפול. זה לא כמו הגיון, יש הגיון בפלפול.

[08:41] נח זבולוני: אתה גמרת כבר את העבודה שלך?

[08:44] יובל מלמד: עכשיו אנחנו בעצם מגיעים, זה כבר נעשה בהמשך, לקטע האחרון בגולה, של העלייה שלך לארץ. זה כבר פעם הבאה באמת, כל הסרטיפיקאט, הקשר עם הרב גרשוני והכל. נמשיך בעזרת השם.

[09:04] יובל מלמד: דיברנו על הרוגאצ'ובר, אני חושב שכבר די מיצינו את הנושא. והגענו לסוף התקופה שלך בחוץ לארץ. נכון? לקראת העלייה לארץ.

[09:20] נח זבולוני: כן.

[09:23] יובל מלמד: בעצם הרעיון שלך, השאיפה לעלות לארץ, מתי התחיל?

[09:29] נח זבולוני: כל הזמן.

[09:31] יובל מלמד: מה זה כל הזמן?

[09:32] נח זבולוני: כל הזמן. כשהייתי בפולין, גם כן. אבל לא יכולתי להגשים את זה. כי לא הייתי קיים, הבנת מה שאני אומר? הייתי בלתי לגאלי. לא לגאלי. ממילא לא יכולתי לקבל פספורט. לא היו לי מסמכים. ולא הייתה תעודת זהות, לא היה לי שום דבר.

[09:56] יובל מלמד: אבל בלטביה קיבלת.

[09:58] נח זבולוני: זה קיבלתי שמה. נאנסן פספורט.

[10:04] יובל מלמד: ואז מה? מה בעצם היה המצב בארץ באותו זמן? היה המנדט הבריטי. נכון?

[10:10] נח זבולוני: המנדט הבריטי. כן.

[10:12] יובל מלמד: ועקרונית ניתנו מספר מוגבל של אשרות.

[10:16] נח זבולוני: סרטיפיקטים. אפשר לעלות עם סרטיפקטים. הסרטיפיקטים, הסוכנות הייתה "פלשטינה אמט" ^{[ 3 ]} , משרד ארצישראלי, על יד הסוכנות, בכל ארץ.

[10:38] נח זבולוני: הם היו נותנים את זה לסוכנות, והיא מחלקת, הממשלה הייתה נותנת סרטיפיקטים,

[10:49] יובל מלמד: הייתה בטח איזה קצבה, לא?

[10:51] נח זבולוני: כן.

[10:52] יובל מלמד: האנגלים נתנו?

[10:53] נח זבולוני: האנגלים, כן. הספר הלבן היה, הספר הלבן.

[11:00] יובל מלמד: ההסכמים, ההסכמים שעשו

[11:04] נח זבולוני: הקווטה.

[11:05] יובל מלמד: מה זה?

[11:06] נח זבולוני: קווטה זה נקרא מכסה. .

[11:08] יובל מלמד: מכסה. מכסה של כמות מסויימת.

[11:14] נח זבולוני: כן.

[11:16] יובל מלמד: כן.

[11:17] נח זבולוני: ולמשל הרביזיוניסטים הם לא היו בסוכנות, אז קיבלו פחות.

[11:29] יובל מלמד: זה הכל פוליטי.

[11:31] נח זבולוני: כן, ואני הייתי , אז הרביזיוניסטים היו מקופחים, וכל סרטיפיקט שנתנו להם, זה היה חשוב מאוד, אז אני יכולתי לקחת סרטיפיקט של הישיבה, של "מרכז הרב".

[11:56] יובל מלמד: איך זה אבל. אתה יזמת את הקשר, אתה ביקשת? או שפנו אליך. איך זה עבד.

[12:00] נח זבולוני: אני ביקשתי.

[12:02] יובל מלמד: למי, עם מי, איך היה לך קשר בכלל עם הארץ?

[12:05] נח זבולוני: עם מי? היה הרב גרשוני

[12:10] יובל מלמד: התכתבת איתו?

[12:11] נח זבולוני: כן. והוא דיבר עם הרב קוק

[12:18] יובל מלמד: איך הוא ידע לאן לשלוח לך מכתבים?

[12:20] נח זבולוני: הייתי איתו בקשר.

[12:22] יובל מלמד: כתבת לו כל פעם איפה אתה נמצא?

[12:24] נח זבולוני: כן. מאז שעזבתי את פולין ללטביה, התכתבנו. הלא הוא היה חבר שלי.

[12:33] יובל מלמד: סתם שאלה שפתאום עולה לי בכלל, מאיפה היה לך. אתה אמרת שכמעט לא היה לך כסף, אבל משהו היה צריך להיות לך. מאיפה היה לך מינימום לשלוח מכתב, ולקנות אולי אוכל לפעמים.

[12:45] נח זבולוני: זה היה בישיבה.

[12:47] יובל מלמד: מה? כסף?

[12:48] נח זבולוני: נתנו. מכתב אפשר לשלוח.

[12:51] יובל מלמד: אה. זה היה שרות שהיה. אבל לא היה לך שום כסף? שום מקור הכנסה?

[12:57] נח זבולוני: הכנסה, לא. שום דבר.

[13:00] יובל מלמד: היית רוצה לקנות משהו בחנות, לא יכולת.

[13:02] נח זבולוני: לא.

[13:04] יובל מלמד: לא רצית.

[13:05] נח זבולוני: לא רציתי.

[13:07] יובל מלמד: אז זה אפשר דרך הישיבה.

[13:12] יובל מלמד: מתי הרב גרשוני עלה? הוא למד איתך בקמיניץ. הייתם חברותא שם, נכון?

[13:16] נח זבולוני: כן. לא חברותה

[13:19] יובל מלמד: הוא היה גדול ממך.

[13:20] נח זבולוני: לא גדול. בגיל – אותו דבר. הוא גאון היה.

[13:26] יובל מלמד: גם אתה.

[13:27] נח זבולוני: מה?.

[13:28] יובל מלמד: ואתה גם. וגם אתה, לא?

[13:33] נח זבולוני: [איזה] הייתי גאון, מה אתה מבלבל את המוח. הוא היה גאון, הוא היה הכי טוב של קמניץ. קראו אותו גרודנר עילוי. העילוי מגרודנא.

[13:50] יובל מלמד: והוא עלה לארץ מקמניץ?

[13:53] נח זבולוני: כן. שנה לפני

[13:58] יובל מלמד: שנה לפניך. אז עד 33 הוא היה בקמניץ? הרבה שנים.

[14:01] נח זבולוני: כן. כן. כל הזמן. הוא היה אני חושב מתרפ"ט

[14:10] יובל מלמד: אז הוא היה ב "מרכז".

[14:12] נח זבולוני: כן.

[14:13] יובל מלמד: איך, קמניץ. תלמיד של הרב ברוך בר, אנטי ציוני כל כך,

[14:18] נח זבולוני: היה לו משבר כזה. הוא התחתן עם בחורה מקמניץ, לא מהרבנות, סתם.

[14:35] יובל מלמד: לא עם "ייחוס".

[14:37] נח זבולוני: כן. ובישיבה התנגדו קצת, אני יודע? אבל הוא עזב את קמניץ, וגם הרב ברוך בר שלח לו מכתב, לתת לו המלצה לרב קוק.




תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.