לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

גלריה: נח זבולוני סיפור חיים 1934-1935 - חלק י"ט


תאריך: 01/01/2002
 
סוף שהותו של נח זבולוני בלטביה אצל הרוגאצ'ובר, ההכנות לעלייה לארץ, הגעה לארץ ישראל, ותחילת התאקלמות בארץ.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:05] נח זבולוני: ובישיבה התנגדו קצת, אני יודע? אבל הוא עזב את קמניץ, וגם הרב ברוך בר שלח לו מכתב, לתת לו המלצה לרב קוק. [מדובר על הרב יהודה גרשוני]

[00:27] נח זבולוני: ובישיבה היה אפשר לשלוח סרטיפיקאט, אבל לא יכולתי לנסוע, כי לא היה לי "להוצאות".

[00:40] יובל מלמד: רגע, אז הוא, רגע, אז הוא התחתן והיה לו איזה משבר עם הישיבה [לרב יהודה גרשוני] ?

[00:47] נח זבולוני: כן.

[00:48] יובל מלמד: אז הוא כאילו שינה כיוון?

[00:50] נח זבולוני: לא בדיוק. בערך

[00:54] יובל מלמד: לא היה אנטי [ציוני] גדול כל-כך? [לפני שעבר לישיבה ציונית – מרכז הרב].

[00:56] נח זבולוני: לא. חס וחלילה!

[00:58] יובל מלמד: ידוע לך, הוא עזב בטעם טוב את הישיבה?

[01:01] נח זבולוני: כן. לא כל כך.

[01:03] יובל מלמד: רב ברוך בר, אני מאמין, לא שמח.

[01:05] נח זבולוני: רב ברוך בר, בסדר, אבל רב אברום, היה חתנו של הרב ברוך בר, איתו לא היה בסדר. הוא היה אנטי ציוני, כמו נטורי קרתא, רב אברום.

[01:20] יובל מלמד: לרב ברוך בר לא הפריע שהוא הלך לישראל?

[01:23] נח זבולוני: מה הוא ידע? מה הוא ידע!

[01:26] יובל מלמד: הוא היה כולו "חפצא של תורה"

[01:28] נח זבולוני: מה?

[01:29] יובל מלמד: חפצא של תורה, הוא היה.

[01:33] נח זבולוני: חפצא של תורה? אינני יודע.

[01:40] יובל מלמד: רגע, ואז מה? הוא אמר לך שהוא יכול לסדר לך סרטיפיקט דרך הרב קוק?

[01:46] נח זבולוני: אני ידעתי שאפשר. אבל לא היה לי שום דבר. יכולתי לנסוע לבד. על סרטיפיקט של הרב קוק אם היה נשוי, היה אפשר לנסוע.

[01:59] יובל מלמד: לא הבנתי, אם היה נשוי.

[02:01] נח זבולוני: אי אפשר היה לנסוע, כשנתנו סרטיפיקט, יכולתי לקחת בחורה, להתחתן ולנסוע. סרטיפיקט היה זוגי, והישיבה הייתה בשביל רווקים.

[02:22] נח זבולוני: ממילא, כשהייתי מקבל סרטיפיקט, לא היה לי להוצאות, הבנת? אז הרב קוק שלח מכתב, מכתב המלצה שיתנו לי סרטיפיקאט.

[02:42] נח זבולוני: שייתנו של הסוכנות, אז אני אקח בחורה, והיא תשלם את ההוצאות שלי.

[02:52] יובל מלמד: למה?

[02:54] נח זבולוני: כי זה, כי אז רצו, היא אולי [הבחורה אולי שייכת ל] המפלגה, אז הרביזיוניסטים, לקחתי בית"ריה, בית"ריה, כשאני קיבלתי את הסרטיפיקט מהסוכנות, ואני התקשרתי לכל מיני מפלגות, כל אחד אמר שאקח.

[03:22] נח זבולוני: לכל מפלגה, מזרחי, בית"ר, שאני אקח בחורה שלהם, כי זה חשוב להם שתהיה, אתה מבין?

[03:36] יובל מלמד: למה? זה היה אפשר רק זוגי?

[03:38] נח זבולוני: סרטיפיקט היה זוגי. ואני יכולתי לקחת, כשאני אקבל סרטיפיקט, אני רווק, אני נכנס לרבנים.

[03:46] יובל מלמד: כלומר לא אכפת להם אם אתה שלהם, לא שלהם, העיקר שתביא אתך בחורה שהיא שלהם.

[03:52] נח זבולוני: מי?

[03:53] יובל מלמד: לכל תנועה.

[03:55] נח זבולוני: כל תנועה רצתה. כן.

[03:56] יובל מלמד: בלי קשר אליך. אפילו שאתה לא

[04:02] נח זבולוני: אבל, סוף סוף לקחתי בית"ריה. כי הייתי קרוב לתנועה הזו,

[04:08] יובל מלמד: למה?

[04:09] נח זבולוני: הייתי קרוב,

[04:11] יובל מלמד: בדעות?

[04:12] נח זבולוני: בדעות, קצת. אז כשהייתי בלטביה

[04:15] יובל מלמד: איך ידעת מה הם אומרים בכלל.

[04:17] נח זבולוני: מה?

[04:18] יובל מלמד: איך ידעת מה המצע שלהם?

[04:21] נח זבולוני: מה זה ידעתי? מה זה הייתי אידיוט? אני קראתי עיתון, מפלגה, הכל. והיה לי קשר כזה עם אחד מדווינסק, שהיה לו אח פה, שמואל, שכחתי, שמואל, והוא היה ידיד שלי.

[04:44] נח זבולוני: אז אני לקחתי [בחורה] נכנסתי לרב, רשמתי אותה.

[04:52] יובל מלמד: אה. הייתם צריכים להיחשב נשואים.

[04:54] נח זבולוני: כן. אני אפילו לא הייתי אצל רב, לקחו את הפספורט שלי אצל רב. פיקטיבי. נישואים פיקטיביים זה נקרא.

[05:10] יובל מלמד: וסיפרת לי שבזמנו התלבטת מבחינה הלכתית מה המשמעות.

[05:15] נח זבולוני: עם הרוגאצ'ובר. אם אני בא הנה, אני לא אתחתן איתה, ודאי שלא! מה ההלכה? אז הרוגאצ'ובר אמר שריח הגט, שאתה עברת את מפתן המכס, ואמרת "זו אשתי", זה כבר ריח הגט, הבנת?

[05:47] נח זבולוני: אז רשמתי אותה, זאת אומרת, הם מבית"ר עשו את זה.

[05:56] יובל מלמד: מה, היו להם שליחים בלטביה?

[05:59] נח זבולוני: היו שם, וודאי! מה זאת אומרת.

[06:02] יובל מלמד: כל מה שסיפרת עם איך קוראים לו, שהיה בלטביה,

[06:08] נח זבולוני: דובין.

[06:09] יובל מלמד: דובין. הוא גם היה קשור לכל העסק הזה?

[06:11] נח זבולוני: לא, לא. הוא היה מאגודת ישראל, הוא היה בעד להגדיל את הישיבה, והוא התנגד לזה שאנחנו נוסעים.

[06:25] יובל מלמד: אבל מה היה הקשר של תנועת בית"ר לליטא? לדווינסק?

[06:29] נח זבולוני: עם מי?

[06:30] יובל מלמד: מה יש בלטביה של תנועת בית"ר. למה? מה הם קשורים לשם?

[06:35] נח זבולוני: הייתה שם מפלגה!

[06:38] יובל מלמד: לנסות להעלות לארץ?

[06:39] נח זבולוני: כן. הייתה מפלגה רביזיוניסטית, ז'בוטינסקי. אז היו סניפים שלהם בכל העולם. היה אחד נורוק, לא שמעת, הרב נורוק, הרב של "המזרחי", רב ראשי "מטעם", היה רב "מטעם".

[07:05] יובל מלמד: מה זה: היה רב מטעם?

[07:07] נח זבולוני: מטעם, זה היה הממשלה, לא בחרו אותו רב ראשי כמו רבנים ראשיים בכל הארצות. היה מזא"ה, ד"ר מזא"ה, שמעת עליו? היה רב ראשי של מוסקבה, אבל היה "מטעם". מטעם של הממשלה, הממשלה צריכה לאשר.

[07:35] נח זבולוני: אז באתי אליו, הוא אמר, אני לא מטפל בזה,

[07:40] יובל מלמד: הוא היה איפה? הרב של דווינסק?

[07:43] נח זבולוני: לא. בריגה. בריגה היה. אחר כך הוא היה פה בארץ – נורוק, היה שר הדואר. הוא בא הנה,

[07:53] יובל מלמד: מה, בתור מי? איזו מפלגה? מזרחי?

[07:57] נח זבולוני: מפד"ל, בתור המפד"ל.

[07:59] יובל מלמד: הבנתי. מה היית צריך ממנו?

[08:02] נח זבולוני: המלצה לסוכנות שיתנו לי סרטיפיקט. אתה הבנת?

[08:10] יובל מלמד: כן. אז ממי כן קיבלת המלצות?

[08:16] נח זבולוני: המלצות קיבלתי, אני נכנסתי לראש הקהילה, וביקשתי שיכתוב מכתב לרוגאצ'ובר שהוא ימליץ. אז הרוגאצ'ובר כשחתם על מכתב ההמלצה, וסיפרתי לך,

[08:48] יובל מלמד: כן. באמצע.

[08:49] נח זבולוני: באמצע. עד כאן אני מסכים, פה לא. [הרוגאצ'ובר חתם באמצע המכתב, רק על החלק עליו הסכים].

[08:57] יובל מלמד: והיה לזה תוקף? במכתב כזה, הסוכנות התחשבה במכתב של הרוגאצ'ובר?

[09:02] נח זבולוני: ודאי, מה זאת אומרת? כל דבר . ואני באתי, הייתה חומה קצת,

[09:12] יובל מלמד: פגשת אותה לפני זה, או.

[09:13] נח זבולוני: לא, לא.

[09:14] יובל מלמד: ברכבת?

[09:15] נח זבולוני: ברכבת.

[09:16] יובל מלמד: מאיפה הרכבת יצאה? מריגה?

[09:18] נח זבולוני: מריגה.

[09:19] יובל מלמד: לאן?

[09:20] נח זבולוני: לוורשה. ואני ברכבת הזו, אני בא, שם פגשתי אותה. פגשתי אותה, אני רואה שבין הקרונות, יהודי אחד עם זקן, עומד שם. היה הרב אלחנן וסרמן [ 1 ] , אלחנן וסרמן, הוא גם כן נסע, הוא הלא, יליד לטביה, הוא נסע לפולין.

[09:54] נח זבולוני: היה בביקור בלטביה וחזר. אז ברכבת, בקרון, לא רצה שיהיו נשים, אז הוא הסתובב, וגם אני הסתובבתי אתו כל הלילה, דיברתי אתו כל הזמן. כדי שלא יהיה משעמם.

[10:20] יובל מלמד: אתה הכרת אותו?

[10:21] נח זבולוני: מה?

[10:22] יובל מלמד: ראית אותו לפני כן?

[10:23] נח זבולוני: לא.

[10:24] יובל מלמד: אז לא ידעת מי זה. סתם.

[10:26] נח זבולוני: שמעתי על רב אלחנן וסרמן, אבל הוא, שאלתי [אותו מי הוא] אז הוא אמר אלחנן וסרמן. אני שאלתי: "כבוד הרבי, מה שמו?", אני יודע... בהסתר, איז גיזוגט, הוא אמר.

[10:47] יובל מלמד: הייתה נסיעה של לילה?

[10:49] נח זבולוני: מה?

[10:50] יובל מלמד: לילה שלם ארכה הנסיעה?

[10:52] נח זבולוני: לא יודע, לא זוכר, פחות [מלילה שלם].

[10:55] יובל מלמד: אתה לא זוכר על מה דיברת אתו?

[10:57] נח זבולוני: לא.

[11:02] יובל מלמד: אז היא בכלל, עם הבת זוג הפיקטיבית שלך,

[11:06] נח זבולוני: בכלל, אבל ...

[11:07] יובל מלמד: לא היה שום קשר. לא כלום.

[11:09] נח זבולוני: שום דבר. אחר כך באתי [לארץ], אז התגרשנו,

[11:14] יובל מלמד: ומה? לא הייתם צריכים להראות איזה משהו, שם מבחינת

[11:18] נח זבולוני: למי?

[11:20] יובל מלמד: אני יודע. ברכבת נכנסים בני זוג, או משהו. כלום?

[11:23] נח זבולוני: היה. פספורט. היה לי פספורט כזה. זה היה הפספורט שלי, נשואה, אשתי. באנו פה, לירושלים,

[11:36] יובל מלמד: שניה, רב אלחנן נרצח בשואה, נכון? נהרג בשואה?

[11:38] נח זבולוני: כן.

[11:45] יובל מלמד: רגע, זה היה לוורשה. מה מוורשה?

[11:49] נח זבולוני: באתי לקמניץ. מוורשה נסעתי ל... כן, לא. לירושלים. זה היה כבר בארץ.

[12:05] יובל מלמד: אבל מוורשה, מוורשה איך הגעת לירושלים?

[12:10] נח זבולוני: אה, לטרייסט. נמל טורקי, אה.. רומני, [ 2 ]

[12:18] יובל מלמד: אה, עברת את הגבול עוד פעם? מפולין לרומניה?

[12:21] נח זבולוני: כן. בפספורט. לשם באתי ברכבת, ברכבת לטריאסט, בטרסט הייתה אנייה ובאה לחיפה. באנייה.

[12:41] יובל מלמד: כמה זמן זה לקח, אתה זוכר פחות או יותר?

[12:45] נח זבולוני: כמה ימים, אני חושב.

[12:48] יובל מלמד: דיברת איתה, משהו? או שום דבר?

[12:50] נח זבולוני: עם מי?

[12:51] יובל מלמד: עם הבת-זוג הזאת. איך קראו לה.

[12:53] נח זבולוני: לא, שום דבר.

[12:54] יובל מלמד: אתה זוכר איך קראו לה.

[12:55] נח זבולוני: הייתה חולה גם כן, אפעס ברגליים, היו לה רגליים עבות. אז היא עשתה פה ניתוח, כי היא רצתה לנסוע, היו לה קרובים בדרום אפריקה. אז היא עשתה ניתוח, ולא הגליד. אתה שומע? כמו שאומרים "פצע פתוח".

[13:23] נח זבולוני: אז, היא התאבדה, התאבדה.

[13:32] יובל מלמד: אתה זוכר איך קראו לה.

[13:34] נח זבולוני: שכחתי.

[13:37] יובל מלמד: מה היא הייתה, רוסיה? פולניה?

[13:40] נח זבולוני: לטבית. לטבית. היא הייתה מלטביה, מריגה.

[13:45] יובל מלמד: אז בכלל לא דיברתה איתה?

[13:47] נח זבולוני: לא. שום דבר. באנו פה, לרבנות הראשית, היה שם הבן של הרב פרנק, תנחום. הוא היה מזכיר ...

[13:57] יובל מלמד: לא עשו לך שום בעיות? היה לך את כל המסמכים? הכל?

[14:00] נח זבולוני: כן היו, כן. היה פספורט, מה זה?

[14:06] יובל מלמד: פה דיברו אידיש?

[14:08] נח זבולוני: מי? כן. ברור שדיברו יידיש.

[14:16] יובל מלמד: מי, מי היה ברבנות?

[14:18] נח זבולוני: מה?

[14:19] יובל מלמד: סיפרת היה ברבנות ...

[14:21] נח זבולוני: על הגיטין וקידושין היה אחראי הבן של הרב פרנק, פרנק היה הרב הראשי של ירושלים. תנחום היה

[14:35] יובל מלמד: זה פסח פרנק.

[14:37] נח זבולוני: פסח. ולבן שלו קראו תנחום.

[14:39] יובל מלמד: זה הנכד שלו זה דבר, לא?

[14:41] נח זבולוני: מי?

[14:42] יובל מלמד: הדבר.

[14:43] נח זבולוני: לא. פסחוביץ' זה דבר

[14:49] יובל מלמד: דבר אחר (?). אז מה, שם עשיתם גרושין?

[14:54] נח זבולוני: מה?

[14:55] יובל מלמד: התגרשתם

[14:57] נח זבולוני: מה זה התגרשתם? נתנו לנו פתק שמגורשים, כמו גט. פיסת נייר. חספא בעלמא [חרס בלבד = דבר נטול ערך], א שטיק פייפר.

[15:11] יובל מלמד: מה אתה עושה, אתה מגיע פה לארץ, אין לך, מישהו חיכה לך שם, גרשוני? או מישהו אחר?

[15:16] נח זבולוני: גרשוני.

[15:17] יובל מלמד: כן, הוא חיכה לך?

[15:19] נח זבולוני: מה זה חיכה לי? הוא לא חיכה, באתי לחיפה! מחיפה באתי לירושלים.

[15:30] יובל מלמד: הסתדרת? מיד?

[15:32] נח זבולוני: כן. הם נתנו לי כסף, מבית"ר. הוצאות. כל ההוצאות.

[15:44] יובל מלמד: איך שילמת? באמת?

[15:47] נח זבולוני: הם הלא שילמו. אני לא שילמתי שום דבר.

[15:51] יובל מלמד: הם שלחו לך כרטיסים? הכל?

[15:53] נח זבולוני: הכל, הכל.

[15:56] יובל מלמד: מה אתה אומר ?! בארץ נתנו לך קצת כסף? איפה נתנו לך?

[16:02] נח זבולוני: במרכז הרב, כבר.

[16:05] יובל מלמד: אבל בית"ר נתנו לך

[16:07] נח זבולוני: לא, לא.

[16:10] יובל מלמד: אמרת כסף ...

[16:11] נח זבולוני: אחר כך החזרתי קצת, לא למדתי מיד במרכז הרב. הייתי שנה אולי בתל-אביב. עבדתי. לא רציתי ללמוד.

[16:22] יובל מלמד: במה עבדת?

[16:28] נח זבולוני: עבדתי כעוזר לאינסטלטור, הייתה לי פה בת-דודה, ואני כתבתי אליה, והיא לא ענתה לי. לא ענתה לי. היה לה מצב קשה. היה לי חבר, כשבאתי הייתי אצל יהודה גרשוני ואחר כך בא חבר ולקח אותי אצלו, והוא היה מתקן אופניים. אז הוא אומר "נח, יש לך בת-דודה".

[17:01] נח זבולוני: לקח אותי אצל הבת-דודה.

[17:03] יובל מלמד: איך הוא הכיר אותה?

[17:05] נח זבולוני: הוא ידע, הוא ידע, הוא היה חבר שלי. קוטיק, אפרים קוטיק.

[17:11] יובל מלמד: מאיפה הוא היה חבר שלך? פה בירושלים?

[17:14] נח זבולוני: לא! קמניץ. היה בקמניץ.

[17:17] יובל מלמד: והוא גם עלה פה לארץ?

[17:19] נח זבולוני: כן. והוא עסק בתיקוני אופניים.

[17:28] יובל מלמד: אז הוא לקח אותך לבת-דודה?

[17:30] נח זבולוני: כן. ושמה כבר הייתי שמה.

[17:31] יובל מלמד: איפה?

[17:32] נח זבולוני: בתל אביב. בנורדיה, שכונת נורדיה. ושם הייתי כמה זמן.

[17:44] יובל מלמד: מה היה המצב פה בארץ?

[17:46] נח זבולוני: לא טוב. לא הייתה עבודה. שום דבר, מצב רע מאוד. גרוע.

[17:55] יובל מלמד: היו פה פרעות? של ערבים?

[17:58] נח זבולוני: לא כל כך. לא כל כך, אבל היה מצב כלכלי קשה. לא הייתה עבודה. ואצל הבת-דודה, השכן שלה, היה לו בית חרושת לתריסים מתקפלים, לא כאלה.

[18:19] יובל מלמד: תריסים נפתחים? בחלון?

[18:21] נח זבולוני: כן. אז עבדתי שם, בנגריה. עבדתי.

[18:35] יובל מלמד: רגע. אמרת שהיית עוזר לאינסטלטור. זה עוד לפני זה?

[18:41] נח זבולוני: כן.

[18:44] יובל מלמד: ואחרי זה חזרת לגרשוני ואז בא קוטיק?

[18:49] נח זבולוני: קוטיק.

[18:50] יובל מלמד: קוטיק, והחזיר אותך לתל-אביב? לבת-דודה?

[18:55] נח זבולוני: לא. זה בירושלים היה. אה, בתל-אביב, כן. לא, בירושלים היה.

[19:05] יובל מלמד: אבל אמרת בהתחלה הגעת לגרשוני. ואז עזבת לתל-אביב, והיית שם, ועבדת בתור עוזר אינסטלטור.

[19:12] נח זבולוני: כן.

[19:13] יובל מלמד: ואז? חזרת לירושלים?

[19:15] נח זבולוני: אחר כך. אחרי שנה, אולי שנה וחצי.

[19:18] יובל מלמד: זה לפני הבת-דודה, או אחרי?

[19:20] נח זבולוני: אחרי. לפני הבת-דודה.

[19:23] יובל מלמד: ואז בא קוטיק והחזיר אותך לבת-דודה לתל-אביב?

[19:26] נח זבולוני: כן. לא, זה, הם היו בתל-אביב. קוטיק היה גר בתל-אביב.

דפים בנושא:


תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.

הערה:
1. הרב אלחנן וסרמן - ראש ישיבת אוהל תורה בברנוביץ'. מתלמידיו של "החפץ חיים".
2. טרייסט - עיר נמל באיטליה ממנה הפליגו הרבה מהעולים לארץ ישראל
- אלי זבולוני
Powered By Click for details


 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.