לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

גלריה: נח זבולוני סיפור חיים 1935-1940 - חלק כ


תאריך: 01/01/2002
 
ימיו הראשונים של נח זבולוני בארץ ישראל. תיאור של תל אביב ושוק העבודה בשנות ה- 30, והתייחסות העיתונים השונים לפטירתו של זאב ז'בוטינסקי בשנת 1940.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:09] יובל מלמד: יש תרבויות שלמות שלא אוכלים לחם. באמריקה כמעט לא אוכלים לחם.

[00:13] נח זבולוני: אז הם משוגעים!

[00:14] יובל מלמד: נכון.

[00:15] נח זבולוני: זה לא אונסים אותם.

[00:17] יובל מלמד: אבל יש הבדל, תראה, יש הבדל מעניין בין התרבות המודרנית, או בין התרבות העשירה יותר למקומות העניים.

[00:28] יובל מלמד: המקומות העניים אין להם כסף, אז עיקר האוכל נע סביב לחם. פחמימות. שישביע, וזה זול.

[00:35] נח זבולוני: אבל, אצלנו היו אומרים ככה: "זונטג בולבס, מונטאג בולבס, דינסטיג בולבס, מיטוואך בולבס, דענארשטיק בולבס, פרייטיג בולבס, שאבעס, אימנן, בורבינען בולבס.

[00:54] יובל מלמד: כל הימים תפוח אדמה, ובשבת

[00:57] נח זבולוני: שבת זה

[01:01] יגאל פישלביץ': בולבס

[01:02] נח זבולוני: אתה מבין יידיש? קצת, קצת?

[01:06] יובל מלמד: כי לא היה כסף, אז זה מה שאכלו. אבל באירופה, ארצות הברית

[01:09] נח זבולוני: שמה בולבס, כל אחד היה עושה בולבס. לכל אחד היה שמה, למשל בבית שלנו, אז היה לנו גן, חרשנו ונטענו ויישרנו, והיה "הסאד". אתה יודע מה זה סאד?

[01:31] נח זבולוני: הסאד זה, גן, לא גן, זה של עצים, איך נקרא מקום הזה של עצים, שם תפוח עץ, אגסים,

[01:45] יובל מלמד: פרדס?

[01:47] נח זבולוני: לא! שדה, שגדל.

[01:52] יובל מלמד: חורשה.

[01:54] נח זבולוני: זה חורשה, אבל איך אומרים למשל "יש לו 500 עצים", למשל, איך המקום הזה קוראים? [נח זבולוני מתכוון לבוסתן].

[02:09] יובל מלמד: מטע, מטעים.

[02:11] נח זבולוני: זה לא מטעים, זה גן כזה, באידיש אומרים א-סאד,

[02:20] יובל מלמד: הסאד?

[02:21] נח זבולוני: א - סאד. זה למשל כשיש לו, למשל היה שם במשפחה שלי שהיה לו 500 עצים, תפוחי עץ, אגסים, ענבים, כל מיני דברים.

[02:38] יובל מלמד: זה בדרך כלל פרדס, למה לא פרדס?

[02:40] נח זבולוני: זה לא פרדס, פרדס זה רק על תפוחי עץ, תפוזים.

[02:49] יובל מלמד: רגע, אני אביא מילון, נראה מה זה פרדס. פרדס – גן עצי פרי.

[02:55] נח זבולוני: גן עצי פרי.

[02:57] יובל מלמד: בייחוד בהשקאה, "עשיתי לי גנות ופרדסים, ונתתי בהם עץ כל פרי", זה קהלת, עוד פעם.

[03:05] יובל מלמד: פרדס נטוע, שורה של תאנים ושל גפנים ושל רימונים ושל תפוחים, כך כתוב ב- ויקרא [מדרש רבא].

[03:10] נח זבולוני: אבל למשל, בחוץ לארץ

[03:12] יובל מלמד: אבל אתה צודק, "בימינו – בעיקר גן עצי הדר, תפוחי זהב, תפוחי זהב, אשכוליות, לימונים"

[03:17] נח זבולוני: אוה! זה!

[03:19] יובל מלמד: אבל זה ביחוד בימינו, לא במקורות.

[03:22] נח זבולוני: כן, אבל אצלנו היה למשל, ביידיש היו אומרים: "האט א סאד", זה לא סאד, המקום הזה נקרא סאד. ביידיש – סאד.

[03:40] יובל מלמד: אה, אה.

[03:42] נח זבולוני: איך אפשר להגיד את זה? בעברית היה מילה מיוחדת. לא קר לך? לא קר לך?

[03:50] יובל מלמד: לא כל כך.

[03:52] נח זבולוני: ולך?

[03:54] יובל מלמד: טוב, בוא נחזור לענייננו קצת. דיברנו על, בפעם האחרונה סיפרת על התקופה הראשונית שהגעת לארץ, והתחלת לספר על תל-אביב ובת-דודה שלך, ומה שמו?

[04:08] יגאל פישלביץ': קוטיק

[04:10] יובל מלמד: קוטיק. יפה מאוד!

[04:11] נח זבולוני: קוטיק, כן. אני באתי אליו, היה לי הכתובת שלו, למדנו ביחד בישיבה, והוא היה מקמניץ, מהעיר קמניץ.

[04:24] נח זבולוני: באתי אליו, הוא היה גר בתל-אביב. ב- נחלת יצחק. היה גר בנחלת יצחק.

[04:40] יובל מלמד: איך תל אביב בכלל נראתה אז?

[04:43] נח זבולוני: אז היה קטן. קטנה.

[04:46] יובל מלמד: מה זה קטנה? איזה סדר גודל? פחות או יותר. תן לי איזה פרופורציה מפה.

[04:53] נח זבולוני: פרופורציה. זה היה כמו, פחות אפילו מפתח תקווה. היו שמה, זאת אומרת שבכל מקום שהלכתי, אז למשל לא צריך היה

[05:10] יגאל פישלביץ': לנסוע.

[05:11] נח זבולוני: לנסוע. הלכו! אלנבי היה, רחוב אלנבי, היה שמה.

[05:19] יובל מלמד: מי היה סוג האוכלוסייה שם?

[05:22] נח זבולוני: האוכלוסייה הייתה שם, בעיקר פועלים. אז היו בודקים שם ככה, עושים שרירים. אבל אחד היה שם, אישה אחת, לוקחים פועלים, אז הסתכלו על השרירים. התחנה שלהם, איך זה נקרא, מקום האיסוף של הפועלים היה ברחוב אלנבי.

[06:06] נח זבולוני: בית ברנר. אתה יודע, היה בית ברנר, באלנבי, היה בית ברנר. שם כל אחד, לא הייתה עבודה, מפני שהפרדסנים לקחו את הערבים, חורנים, בדואים. והיה שיר: איפה, איפה, איפה נעבוד. פתח תקווה – ערבים, נס ציונה – בדואים, בכפר סבא – בית"רים

[06:46] נח זבולוני: בית"ר. אז היו שם, הם היו מוחרמים, הרביזיוניסטים. היו מוחרמים. שנאו אותם, נורא! ז'בוטינסקי, מי שאמר ז'בוטינסקי. פעם ניגש, הרצוג דיבר עם אוסישקין, מספרים, אז ז'בוטינסקי ניגש גם כן, ושואל: "אני מפריע ?" הלא הוא ג'נטלמן.

[07:20] נח זבולוני: אז אמר הרצוג: "כן, כן, אתה מפריע". והוא הסתלק. ככה מספרים. כשז'בוטינסקי מת, אני כבר הייתי בירושלים, וקן בית"ר היה ברחוב איפה שבני-ברית, אתה יודע איפה בני-ברית? איפה היה הפועל המזרחי?

[07:50] יגאל פישלביץ': כן, אני יודע.

[07:52] נח זבולוני: אתה יודע איפה שם הפועל המזרחי? היה שם קן, קן בית"רי. שם הכרתי את ינובסקי, אני הרי הבאתי בית"ריה, אני סיפרתי לך? [האשה שנשא נישואים פיקטיביים כדי להשתמש בסרטיפיקט שהיה לו ולהביא עוד אדם לארץ].

[08:08] יובל מלמד: כן.

[08:09] נח זבולוני: סיפרתי לך, בית"ריה. אז הייתי שם. אז למשל כל השבוע כשז'בוטינסקי מת, היה אבל, היו זקנים, והיה אבא של מרידור, מה שמו

[08:39] יובל מלמד: אבא של דן מרידור.

[08:41] נח זבולוני: דן מרידור, כן. של דן מרידור. מפני שהיה עוד מרידור, מרידור יעקב, זה שהדליק עם נורה אחת כל רמת-גן. בזמן הבחירות, אז הוא שכנע, או שיחד, עיתונאי אחד, עיתונאי, אני שכחתי את שמו. הוא עוד חי, או מת. [ 1 ]

[09:14] נח זבולוני: והתעמולה הייתה, שהוא המציא, לא שמעת? יעקב מרידור, יעקב מרידור, היה סגנו של בגין. בגין היה מפקד האצ"ל, ויעקב מרידור היה סגנו. ויניארסקי, יעקב ויניארסקי שמו.

[09:45] נח זבולוני: אז אבא של דן מרידור [אליהו מרידור], היה מפקד הקן, של בית"ר. שם היה בחצר, ברחוב החבשים זה. רחוב החבשים, אתה יודע איפה הכנסיה [הקופטית], היהודים שבאו, שחורים.

[10:13] יגאל פישלביץ': אתיופים.

[10:14] נח זבולוני: אתיופים, כן. כנסיה אתיופית, על יד זה היה שם מגרש, והיה שם צריף. היה קן. אז כל השבוע הם היו באבל על ז'בוטינסקי. ביום השבעה, הייתה אזכרה. באו כולם מגולחים. אתה מבין? אני הייתי אז בישיבה, או לא בישיבה, לא זוכר.

[10:50] נח זבולוני: אתה מבין? עמארצים [עמי ארצות], שכל השבוע הם עם זקנים, ובשבעה באו כולם מגולחים. יפה, בשביל האזכרה. מאז הכרתי את ינובסקי שם. [ 2 ]

[11:09] נח זבולוני: ושם על יד זה, היה שם "הפועל המזרחי", והיה שם "הצופה", עיתון "הצופה". זה סיפרתי לך? כל העיתונים כשז'בוטינסקי מת, יצאו במודעות אבל, וכל מיני דברים. ו "דבר", רובשוב, אתה יודע מי זה רובשוב? זה שהיה נשיא, החב"דניק. זלמן, מה היה נשיא אחד, זלמן

[12:01] יגאל פישלביץ': שז"ר.

[12:02] נח זבולוני: שז"ר. והוא היה העורך של "דבר". אז הוא ניפץ, ניפץ הכינור כשז'בוטינסקי מת. הייתה הכותרת [הכתוב היה: מת ז'בוטינסקי, נופץ כנור ברוך כשרונות, לפתע ובנכר נופץ הכנור שנועד פעם להיות ראשון במקהלת תחית-ישראל. נועד – ולא זכה]

[12:24] יובל מלמד: מה, בשבחו?

[12:25] נח זבולוני: כן. העתון היחידי, "הצופה" שהשמיץ אותו. ליפסון היה, אחד [מרדכי ליפסון] ליפסון, תסתכל ליפסון מי היה, שמעת על ליפסון?

[12:38] יובל מלמד: לא

[12:39] נח זבולוני: היה, דתי, אמריקאי. הוא יצא בהשמצות על ז'בוטינסקי. ביום האבל! אז הבית"רים, היה שם "הצופה" היה שם קרוב. בלילה נכנסו, ועשו פוגרום. זרקו את כל מכונות הכתיבה, לא היה שם כמעט שום דבר. אז לא היו שם מחשבים כמו שעכשיו יש מחשבים יקרים.

[13:10] נח זבולוני: המכשיר הכי גדול הייתה מכונת כתיבה. טלפון, אינני יודע אם היה כבר טלפון. [מדובר על חודש אוגוסט 1940], והשמידו את זה, זרקו מתחת

[13:24] יובל מלמד: מי, הרוויזיוניסטים?

[13:25] נח זבולוני: הבית"רים!

[13:26] יובל מלמד: מה אתה אומר!

[13:28] נח זבולוני: כן! לא שמעת? שם אני הייתי בבית"ר. אבל לא השתתפתי. אבל למחרת שמעו שם מה שקרה. זה סיפורים מעניינים.


דפים בנושא:


תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.

הערה:
1. מדובר במערכת הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981. במסגרת תעמולת הבחירות אמר יעקב מרידור כי מדען הצליח לפתח המצאה ליצור חשמל יעילה ביותר, עד כדי כך שנורה אחת תספיק להאיר את כל רמת גן. לימים התברר כי הממציא הוא נוכל בשם דני ברמן.
2. מדובר על חודש אוגוסט שנת 1940.
- אלי זבולוני


Powered By Click for details


 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.