לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

חידושי תורה


מאת: נח זבולוני
פורסם: טורי ישרון | טורי ישרון - חידושי תורה - גליון מ"ג - א’ טבת תשל"ה (עמוד 25) - 15/12/1974
במשנה ברכות דף כ ע"ב נאמר: בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו, רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם.

הירושלמי במקום מבאר את המחלוקת בין התנא קמא (רבי מאיר) ורבי יהודה, דווקא במקום שאין מים לטבול, אבל במקום שיש מים לטבול מודה גם רבי יהודה לרבי מאיר וז"ל [וזו לשונו] : מתניתא במקום שאין מים לטבול וכרבי מאיר דקתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו ומברך לפניה ולאחריה. וגם על המשנה הבאה דף כ"ב ע"א: היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר וכו', אומר הירושלמי, מתניתא ברבים, אבל בינו לבין עצמו מפסיק וכרבי מאיר, ברם כרבי יהודה אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול, אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק וכו'.

רואים אנו מן הירושלמי כי אם יש לו מים לטבול, כי אז אף לרבי יהודה מוטלת עליו החובה לטבול מקודם ואחר כך להמשיך בלימוד, בתפילה או בברכות.

גם בתוספתא על ברכות פרק ב' י"ג נאמר: בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו לפניה ולאחריה וכו'.

לא כך סובר הבבלי, שאינו מזכיר אף ברמז כי יש חילוק לרבי יהודה אם יש לו מים לטבול או אין לו מים לטבול. נראה איפוא כי שיטת הבבלי שונה מזו של הירושלמי ולפי הבבלי מודה אמנם רבי יהודה שאם יש לו מים לטבול קורא לפניה ולאחריה, אך אין הבדל לגביו בין אם יש מים או אין מים.

לפענ"ד [לפי עניות דעתנו] יש להביא ראיה לדברינו כי לשיטת הבבלי אין הבדל לרבי יהודה בין אם יש לבעל קרי מים ובין אם אין לו מים. מדף כ"ב ע"א בו נאמר: מעשה ברבי יהודה שראה קרי והיה מהלך על גב הנהר. אמרו לו תלמידיו רבינו ישנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ. ירד וטבל ושנה, אמרו לו איך למדתנו רבינו ושונה הוא בהלכות דרך ארץ, אמר להם אע"פ שמיקל אני על אחרים, מחמיר אני על עצמי. כאן הרי מדובר במקרה שהיה לרבי יהודה מים, שכן עמד על שפת הנהר ובכל זאת שאלו אותו תלמידיו, הרי למדתנו שמותר לשנות בהלכות דרך ארץ לבעל קרי אף אם גם ישנה אפשרות של טבילה לפני הלימוד.

גם מן הרמב"ם, הלכות קריאת שמע פרק ד' הלכה ח' משמע כדברינו וז"ל: ... עזרא ובית דינו תקנו שלא יקראו בדברי תורה בעל קרי לבדו והוציאוהו מכלל שאר הטמאין עד שיטבול ולא פשטה התקנה זו בישראל ולא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה, לפיכך בטלה. וכבר נהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות קריאת שמע והן בעלי קריין, לפי שאין דבר תורה מקבלין טומאה וכו'. משמע שאף אם יש מים לטבול מותר לבעל קרי ללמוד ולקרות קריאת שמע כרבי יהודה, או כרבי יהודה בן בתירא. גם בגמרא שלנו משמע כך בדף כ"ב ע"א: כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא (רש"י: לבעלי קריין), כדברי יהודה בן בתירא.

לפי הסבר שלנו (שקיימת מחלוקת בין הירושלמי והבבלי באם רבי יהודה סובר כי אף במקום שיש לו מים לטבול לפי הירושלמי הוא מודה לרבי מאיר ולפי הבבלי הוא חולק עליו, גם במקרה שיש לו אפשרות לטבילה קודם הלימוד או התפילה או הברכות) מובן לשון הגמרא בדף כ"ב ע"א וז"ל: בעל קרי שאין לו מים לטבול, קורא קריאת שמע ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ואוכל פתו ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה, אבל מהרהר בלבו ואינו מוציא משפתיו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מוציא משפתיו. המפרשים מסבירים את מובן המלים "בין כך ובין כך מוציא משפתיו" שבדברי רבי יהודה, שהכוונה היא לברכות, זאת אומרת לפני ואחריה (עיין חידושי הגר"א על ברכות, וצל"ח), אולם פירוש זה קצת קשה להבינו, משום שהפירוש המילולי של "בין כך ובין כך" הוא: בכל אופן, או בכל מקרה, וקשה לאמר כי הכוונה לברכות, ומשום כך רצינו לחדש לפי שיטת הבבלי כי רבי יהודה חולק על רבי מאיר גם במקרה שיש לו מים לטבול, וזאת היא כוונת המלים: בין כך ובין כך מוציא משפתיו, כלומר בין שאין לו מים ובין שיש לו מים לטבול, הוא מוציא משפתיו,. ודבר דומה אנו מוצאים במשנה אהלות פרק י"א הלכה ז, שם נאמר: בין כך ובין כך הבית טמא, עיין שם ודו"ק.

הערות: במאמר המערכת של גליון זה הקדים העורך מיכאל ששר בזו הלשון:
... אנו שמחים לפתוח בגליון זה במדור חדש של שאלות ותשובות בהלכה מאת הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א. אנו מודים לרב הראשי שהואיל בטובו לכבדנו בדברי תורתו ומקווים להביא בכל גליון תשובה, או שתיים, משלו בענייני הלכה המעניינים את הכלל. מדור נוסף, גם הוא חדש, הוא זה נקרא "חדושי תורה", בו נביא מדי פעם חידושי תורה של לומדים, במקרא, במשנה ובאגדה. הפעם פותח את המדור נח זבולוני בחידוש תלמודי. גם כאן אנו מזמינים את קהל הקוראים להשתתף במדור.
Powered By Click for details


טורי ישרון טורי ישרון - חידושי תורה 1974
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.