לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

חנוכה - חג הנסים? או חג הגבורות?


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 13/12/1993
"אם כל המועדים יהיו בטלים, חנוכה ופורים לא נבטלים" (מדרש משלי ט').

מפני מה חג החנוכה כל כך חשוב שלא יבטל לעולם, שנקבע לדורות ע"י החשמונאים? במקורות במסכת שבת דף כ"א ע"ב נאמר: "מאי חנוכה ?" (כלומר על איזה נס קבעום) "דתנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמיניה (שמונה) דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון". על כך משיבים: "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחו, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה נס והדליקו ממנו 8 ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בכלל והודאה".

משמעות החג כפי שמובא במקורות רק נס פך השמן שדלק 8 ימים חרף שהיה בו שמן טהור רק ליום אחד. ואין אף מלה על הגבורות והנפלאות כפי שמתפללים בימי החנוכה את "על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

ושם בתפילה נאמר עוד: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעירם מחוקי רצונך, וכו' וכו', רבת את ריבם, דנה את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וכו' וכו', ורק בסוף נאמר בתפילה: "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונה ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול".

בתפילת החג: על הגבורות והמלחמות ולאחר מכן באו להודות ע"י הדלקת הנרות ואף מלה על פך השמן של יום אחד שדלק 8 ימים ...

כנראה התפילה חוברה עקב המקורות בספר "החשמונאים" או "המקבים". בספר חשמונאים א' פרק ד' דף נאמר:
וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור: הן האויב ניגף לפנינו ועתה עלה נעלה וטהרנו את מקדש השם: ויקהלו כל אנשי הצבא ויעלו יחדיו על הר ציון: ויהיה כראותם את המקדש כי שמם ואת המזבח כי חלל והדלתות שרופות באש, והלשכות נהרסות ועשב השדה צמח בכל גבולו מסביב; ויקרעו את בגדיהם ויזרקו עפר על ראשם ויתאבלו מאוד, וכו'. ויהיה ביום החמישי ועשרים לחודש התשיעי הוא כסלו בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט: ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר מטאו אותו הגוים ויהללו לשם בשירים ובכנורות, בחלילים ובמצלצלים: ויפלו על פניהם וישתחוו לשם על אשר נתן להם עוז ותשועה: ויחונו את חנוכת המזבח שמונה ימים. ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם; וכו' וכו' ויצו יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמשה ועשרים לחודש כסלו, שמונה ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לשם.

בחשמונאים ב' פרק א' דף 23 מסופר על מכתב ששלחו יהודי ארץ ישראל ליהודי מצרים. היה זה בשנת 124 לפני הספירה הנוצרית, והן מבקשים מהם לחוג איתם את חג חנוכה. שם נאמר:
היהודים אשר בירושלים, ובארץ יהודה, לאחיהם היהודים במצרים שלום וישע רב.
השם אלוקים יברך אתכם ויזכור לכם את בריתו, את אברהם ואת יצחק ואת יעקב, ויתן לכם לב לשם ליראה אותו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם: יפתח השם לבבכם להגות בתורתו ולשמור מצוותיו ויתן לכם ברכה ושלום: לו ישמע השם את תפלתכם וירחם עליכם מכל צרה יפלט נפשכם: זאת תפילתנו בעדכם כל הימים: בשנת תשע ושישים ומאה, עת מלוך מלך דימטריוס, כתבנו לכם את כל הצרות אשר עברו על נפשנו, בבגוד ישוע ועדתו בארץ הקדושה ויפשעו בממלכות יהודה: ויציתו את שער החצר באש וישפכו דם נקי בארץ: ונתפלל את אלקים אלוקינו ויקשב לקולנו, ונקרב לו קורבן וסולת למנחה, ונעלה נרות וניתן את לחם הפנים על שולחן השם: ושאלנו מכם לחוג עמנו את חנוכת המזבח בירח כסלו:

ויהי בשנת מאה שמונים ושמונה, וישובו ויכתבו להם את הדברים האלה: אנשי יהודה וירושלים והזקנים, לאריסטובלוס אומֵן המלך תלמי ממטה הכוהנים המשוחים, וליהודים אשר במצרים, שלום וישע: ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו. לא חדלנו מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו: וחגותם אותו כימי חג הסוכות, וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש בשובו לבנות את המקדש ואת המזבח, ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוקים.


בספר "המקבים" שם גם הסיפור דומה לזה של ספר "החשמונאים,, מסופר כי בחג החנוכה דאז בנו את הר ציון מסביב חומה גבוהה ומגדלים חזקים, בל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו בראשונה, ושמו שם חיל חזק לשמרו וביצרו את בית צור להיות לעם מבצר בפני אדום.

גם יוסיפון (יוסיפוס פלוויוס) בספרו אינו מזכיר את פך השמן. שם נאמר:
ויהודה בן מתתיהו הכהן הגדול וכל עדת החסידים אשר היו עמו באו אל ירושלים
ויהרסו את כל המזבחות אשר בנו העמים ויטהרו את הבית מגלולי הגוים ויבנו
מזבח חדש ויתנו בשר זבח עליו ויערכו עצים ואש קדושה לא מצאו ויצעקו אל
השם ויקראו עליו, ותצא אש מן האבנים אשר על המזבח ויערכו עצים עליה ויקטירו
את זבחםץ ויהי האש על המזבח עד הגולה השלישית. ויעשו חנוכת המזבח בחדש
כסלו בחמשה ועשרים בו. וישימו את לחם הפנים על שלחן השם וידליקו את נרות המערכה על מנורת השם ויהללו את השם במקרא ההלל ח׳ ימים.


לכל חג יש ריח, טעם וצבע מיוחדים לו. לא הרי חנוכה כהרי סוכות, ואין ראש השנה דומה לפסח. החגים מגוונים את החיים ומעשירים אותם. הם מחזקים את הרגש הדתי ואת הקשר החי והחזק שלנו עם העבר המפואר.

ישנם חגים הנזכרים בתורה ובנביאים והם: שלוש הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים, בהם אסורים במלאכה. ויש חגים לזכר מאורעות שקרו בתקופות מאוחרות והם: חנוכה ופורים. אבל פורים זכה למגילה מיוחדת. מה שאין חנוכה שקרה אחרי התנ"ך. ספר המקבים או המקבים וספר החשמונאים אבדו במקורם העברי. תרגומם מיוונית ללשון הקדוש נעשה לפני זמן לא רב.

בתלמוד נזכר חג החנוכה במסכתות אחדות, מודגש בו הנס של פך השמן, וגבורת החשמונאים ונצחונם על היוונים נאמרו בקיצור. מפני שהחשמונאים האחרונים לא היו צדיקים כמו מתתיהו ובניו. הם נלחמו איש ברעהו ובאחיו, ונעזרו ברומאים כדי לנצח ולדכא את אחיהם. מה שגרם לביטול שלטונם בארץ ובעם ושליטת הרומאים במקומם בארץ.

העם שמר על החג לפרטיו בכל הארצות ובכל התקופות. בכל ארץ לפי מנהגיה, גם בסכנת נפשות כמו בגיטאות קיימו היהודים את החג.

הערות:
מאמר זה מאוד דומה לכתבה שפורסמה: חג הנסים או חג הגבורות? שהופיעה בעיתון "דבר". כך שייתכן שהיא המקור לכתבה זו. היא צורפה בנפרד מאחר והיא כוללת מקורות רבים יותר.

ככל הנראה הדף השני של ההרצאה אמור להיות מלווה בדף או דפים נוספים, לא מצאתי אותם, במידה ויימצאו יתווספו לכתבה.
מאידך "דף יתום" של התחלת הרצאה נוספות (או קיימת) על חנוכה נמצא ונוסף אף הוא לכתבה זו (הדף השלישי בכתבה).
- אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1993
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.