לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

כריסטיאנה נימן מייסדת אגודת ידידות לישראל במזרח גרמניה לשעבר


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 00/02/1992
עם נפילת חומת ברלין שתי הגרמניות המערבית והמזרחית חוברו יחדיו, והמידע על ישראל היה מזערי בין התושבים הגרמניים, הוקמו במדינות הפדרליות החדשות אגודות בשם "חברה גרמנית ישראלית" שהינו ארגון כלל גרמני הפעיל ברחבי הרפובליקה הפדרלית ומוסר מידע על ישראל, מארגן חילופים בתחום התרבות בין גרמניה לישראל, ומטפל במפגשי נוער משתי המדינות.

"העתיד" רבעון גרמני בעברית המופיע ארבע פעמים בשנה בהוצאת פרידריך רייניקה בע"מ בהמבורג, סקר מספר פעמים חלק מפעולות החברה. הפעם מדובר בהקמת ארגונים ארציים במדינות החדשות של הפדרציה שהיו בעבר תחת המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה. במדינות החדשות של הפדרציה המלאכה מרובה שכן אזרחי מזרח גרמניה לשעבר, יודעים מעט על מדינת ישראל כאמור, לאחר שתקופה ארוכה הולעטו במידע מגמתי אנטי ישראלי ואנטי ציוני. הארגונים החדשים מגלים פעילות אינטנסיבית ועניפה במידה מפתיעה. החל מהרצאות, תערוכות, סמינרים וביקורים בישראל. לעתים קרובות נעשה הדבר הודות ליוזמה ולהתלהבות של יחידים כמו למשל ברוסטוק (מקלנבורג - פורפורמן).

כריסטיאנה נימן היא יו"ר האגודה הגרמנית ישראלית במקלנבורג - פורפומרן והרוח החיה בה. האשה הקטנה החיננית מספרת ברצון לאווה שרוצקה כתבת "העתיד" על סניף החברה שהוקם באפריל 1991. מתוך מידה לא מבוטלת של גאוה היא מצביעה על העובדה, שהארגון היה אחד הראשונים שהחל לפעול בפעולתו במדינות הפדרליות החדשות לאחר נפילת חומת ברלין, וזאת חרף שבמדינת מקלנבורג - פורמורן לא קיימת קהילה יהודית. בתקופת דד"ר (מזרח גרמניה) אמנם היתה קיימת קהילה יהודית להלכה, אך למעשה איש לא השתייך אליה. ממשלת דד"ר השתמשה בה כמוצג, שנועד לאשש את הטענה כי מדובר במדינה אנטי-פאשיסטית. גם גורלן של הקהילות היהודיות ביתר המדינות המזרחיות של גרמניה, לא שפר עליהן. רק במזרח גרמניה הייתה הקהילה היהודית גדולה דיה לקיום סדיר של התפילות בבית הכנסת ולהתכנסויות בימי שבת ומועד. בימיה האחרונים של דד"ר הגיע מספר היהודים שהיו רשומים בכל הקהילות היהודיות ל-350 בלבד.

הקמתו המהירה של הסניף החברה הישראלית גרמנית במקלנבורג פורפומרן נשענה על פעולתה הקודמת של "המועצה השיתופית של הכנסייה והיהדות" הקיימת כבר קרוב ל-30 שנה ואשר גם בראשה עומדת מזה כ-19 שנים כריסטיאנה נימן. מועצה זו עוסקת בעניינים דתיים, וזו גם הסיבה לשרידותה בדד"ר לשעבר, שכן כל מה שניתן היה לכנס תחת כנפי הכנסיה, לפחות נסבל, פחות או יותר על ידי השלטון המזרח גרמני. במסגרת זו אפשר היה ליידע, אף כי באופן מוגבל, את הציבור הרחב בדד"ר לשעבר בענייני יהדות ומדינת ישראל.

בשנת 1987 אף עלה בידי כריסטיאנה נימן להזמין לראשונה אורח מישראל למסע הרצאות. היה זה ד"ר יעקב צור, שדיבר על התנועה הקיבוצית ועל זיקתה לסוציאליזם. הפרסומים על אירועים כאלה נעשו אך ורק במסגרת הכנסייתית, כמו למשל בעת ההודעות לאחר התפילה או בדפי מידע של הקהילה. בנוסף לכך שלחה כריסטיאנה נימן הזמנות אישיות לאנשים שידעה כי הם מתעניינים בנושא זה.

כיום עומדים לרשותה של כריסטיאנה נימן העיתונים המקומיים וכן כתב עת של החברה הגרמנית ישראלית, כדי להודיע באמצעותם על אירועים מטעם שני הגופים והארגונים שהיא עומדת בראשם - החברה הגרמנית ישראלית וכנסייה ויהדות. לכאורה אמורים שני הארגונים לפעול מתוך הפרדה מוחלטת, אך מובן כי נקודות מפגש ביניהם הן בלתי נמנעות. כאשר נציגת השגרירות הישראלית גב' שומרת דיברה בשנה שעברה על הנושא "ישראל באיזור המתיחות המזרח תיכוני", הוזמנו כמובן גם חברי ארגון "הכנסייה ויהדות". חברי שני הארגונים גם מכירים היטב זה את זה ומחליפים מידע על האירועים העומדים להתקיים. סניף החברה הגרמנית ישראלית במקלנבורג - פורפומרן מונה עתה 25 חברים, בטירינגן מספרם כפול מזה, למרות שהסניף הזה הוקם רק בדצמבר 1991. אחד החברים הנכבדים בסניף החברה במקלנבורג - פורפומרן הוא נשיא הלאנדסטאג ריינר פראכטל, וכן כמה חברי הלאנדסטאג (הפרלמנט המדינתי).

השאלה מה הניע את כריסטיאנה נימן לפעילות בענייני ישראל? והיא עונה: "בתור קטכיסטית כלומר מעין מורה לדת בכיתות א' עד ו' אני עוסקת בענייני דת ואמונה, וכמובן, אני מספרת לתלמידים גם על דתות אחרות. הדת היהודית עניינה אותי במיוחד ודווקא בתור גרמניה אני חשה אחריות מיוחדת כלפי היהדות ומדינת ישראל". לדעתה, מעציב הדבר כי בני אדם רבים בדד"ר לשעבר עודם מתייחסים בספקנות למי שהיה "אויב המדינה העיקרי". אפילו חלק מבין אלה שביקרו בינתיים בישראל, חוזרים הביתה עם דעותיהם הקדומות כלפיה, מה גם שאחראים למסע כללו בתכנית הסיורים רק שיחות עם פלשתינים. לכן הייתה רוצה להנחות בעצמה את כל הביקורים בארץ. יש לה קשרים רבים עם מוסדות ואנשים בישראל, והיא מפנה אליהם בחפץ לב את העומדים לבקר בישראל.

בסתו 1991 נלוותה לקבוצה שסיירה בארץ מטעם החברה הגרמנית ישראלית. במקום לסייר אך ורק במקומות המקודשים לנצרות, הושם הדגש על מפגשים עם ישראלים. נערך ביקור אצל משפחה יהודית, אנשי הקבוצה נוכחו בתפילת שבת וביקרו בקיבוצים באיזורי עכו והכנרת. העובדה שלאחד התיירים היו קרובי משפחה רבים בארץ, כי אביו היה יהודי, סייעה בידה של כריסטיאנה נימן להראות לבני עמה את ישראל העכשווית ותושביה.

תוך כדי תהפוכותיה של דד"ר הוקמה גם שם חברה מקבילה לחברת גרמניה ישראלית, רוב המתעניינים בישראל הצטרפו לחברה זו. אך כריסטיאנה נימן מתייחסת אליה בחשדנות: "הרי אין לדעת מי מסתתר מאחוריה, ויש גם לשאול מה גרם למהפך הפתאומי במדיניות כלפי ישראל ?"

לכן המתינה כריסטיאנה נימן זמן מה ואחרי כן פנתה למשרד החברה הגרמנית ישראלית בבון וביקשה להתקבל. מובן כי נענתה מיד. אחרי האיחוד התפוררה, כמצופה, החברה הגרמנית ישראלית המוזרה ונעלמה כלא היתה. חבריה נתקבלו לשורות החברה הגרמנית ישראלית.

כריסטיאנה נימן לא הסתפקה בחברות במרכז החברה, בבון, המרוחקת ממקום מגוריה, דבר שלא איפשר לה לקחת חלק בפעילויות. לכן החליטו היא ושני ממלאי מקום היו"ר - האראלד קארגר ופראנק שרדר - לפתוח סניף במקום. שלושתם היו היוזמים, באפריל 1991 הגיע המועד להקמת הסניף. מבון בא לטקס נשיא החברה הגרמנית ישראלית הנס קושניק, חבר הבונדסטאג ולשעבר ראש העיר של העיר-מדינה ברמן, כן נכחו בטקס נשיא מועצת מקלנבורג - פורפומרן וכמה סנאטורים. על ההתעניינות הרבה בישראל, גם בקרב חוגי השלטון, מעידה העובדה כי בלאנדטאג של מקלנבורג - פורפומרן הוקמה לפני זמן קצר הקבוצה הפרלמנטרית הראשונה במדינות הפדרליות החדשות, על פי הדגם של הבונדסטאג בבון.

אך לא רק חילופי משלחות עם ישראל העכשווית עומדים לנגד עיניהם של אזרחי גרמניה, הכוונה היא גם להעלות במידה רבה יותר את זכר העבר. ובתחום זה יש למקלנבורג מה לעשות; לפני 500 שנה בדיוק נערך מה שקרוי משפט לחם הקודש משטרנברג, אשר בו הועלו 27 יהודים על המוקד וכל היהודים האחרים גורשו. במשך 200 השנה האחרונות הם לא הורשו להיכנס לגבולות המדינה. עתה מתוכננת תערוכה על משפט זה (משפט הלחם, נקרא "חילול הקורבן" ההוסטיה (עוגה קדושה אצל הנוצרים). חילול הלחם הוא עלילה שהעלילו הנוצרים על היהודים בארצות הנוצרים, מן המאה ה-13 ואילך, שהם היהודים משתדלים לקבל לידם את "גוף האדון" כלומר, המצית של הסקראמנט הלחם והיין בפולחן הנוצרי כדי לפגוע בו ולחללו. לאחר שנתנה ועידת הכנסיה הלותרנית הרביעית ב-1215 גושפנקא של ההחלטה לתורת התגשמותו של ישו בסקראמנט הלחם והיין, נפוצה בין הנוצרים - בעיקר בגרמניה ושכנותיה, אמונה בכוחות המאגי של "לחם הקודש" בכושרו לסייע או להזיק, מחוץ ומעבר למקומו בפולחן. אמונה תפלה זו גרמה למקרי גניבה של הלחם בידי נוצרים ולשימוש בו למטרות כשפים. היא גם שימשה רקע לעלילה על היהודים, שיהודים היו משחדים נוצרי פושע כדי להשיג ממנו את מצית הלחם, היהודי עושה זאת על דעת עצמו או כשליח הקהילה היהודית. המצית נלקחה לבית היהודי או לבית הכנסת שם מתעללים בה ביחיד או בצבור; בדקירות, ברמיסות רגליים, בכל מעשי בזיון וכהנה וכהנה.

משפטים דומים נערכו בכמה ערים, בפריז (1290) בוורוצלב (1453), בליץ (1243), ועוד. בכל המקרים נשרפו יהודים. העלילה האחרונה משערים הייתה ברומניה בשנת 1836 - נ.ז.)

אירוע נורא אחר משמש עילה לחברה הגרמנית ישראלית לקיים בשנה שעברה במקלנבורג - פורפומרן טקסי זכרון: ביולי 1942 שולחו כל יהודי מקלנבורג מתחנת הרכבת הראשית ברושטוק לאושוויץץ

נתמזל מזלו של סניף החברה הגרמנית ישראלית במקלנבורג - לרשותו עומדת וילה שבה מתקיימת פעילותו. הבית הזה היה בעבר רכושו של יזם ברושטוק אשר נמלט לאנגליה בעת מלחמת העולם השניה. בנו שהיה יכול לתבוע בעלות על הבניין תרם אותו לקרן שהוקמה למטרות כאלו. אשר לעתיד מקוה כריסטיאנה נימן כי תוקם ברית ערים עם חיפה, שיחות בעניין זה כבר החלו. שתיהן ערי נמל וגם גודלן תואם. כך עשוי להיווצר קשר משולש, שכן לעיר ברמן יש ברית ערים הן עם רושטוק והן עם חיפה, לא נותר אלא לשכנע גם את החיפנים.

הערות: בכתבה מדובר על מספר תאריכים כאשר האחרון שבהם הוא דצמבר1991, זו הסיבה שתאריך הכתבה הוערך לחודש פברואר 1992. ניסיתי להסתמך על המשפט "... לפני 500 שנה בדיוק נערך מה שקרוי משפט לחם הקודש משטרנברג ..." אבל עלילת הדם שמצאתי על מקלנבורג קרתה בשנת 1227, כך שלא יכולתי להסתמך על נתון זה.
באם מישהו מהקוראים יודע על "משפט לחם הקודש משטרנברג" ובאיזו שנה הוא קרה, אנא כתוב לי דרך דף צור קשר.

מאמר זה היה מיועד להופיע בעיתון "דבר" אך לא פורסם מעולם, אולי בגלל הסקירה המקיפה שנתן נח זבולוני על עלילות הדם נגד היהודים ע"י הכנסיה הנוצרית.
- אלי זבולוני


Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1992
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.