לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

עלון תנועת "כהנא חי" משבח את עמי פופר וחניאל קורן


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 11/06/1995
מיון מהיר:
"כך" - כהנא חי
נצרות
מאמר
נשלחו לפרסום
1995
העלון של אנשי "כהנא חי" "דרכה של תורה" היוצא לאור בכפר תפוח בעריכתו של בנימין זאב כהנא בנו של מאיר כהנא, בגליון של פרשת מרגלים (בהעלותך - שלח) מוקדש לרך הנימול ישראל מאיר פופר נ"י שנולד לאביו עמי פופר שנשפט לשבעה מאסרי עולם בעוון רצח 7 ערבים ולאמו שרה "אשת חיל ובעלת מסירות נפש" פעילת כהנא חי לשעבר ...

לפני 5 שנים ירה עמי פופר מטווח קצר והרג שבעה ערבים בצומת הוורדים בראשון לציון. עמי פופר הוא גיבור לאומי בעיני אנשי כהנא חי והם שולחים לו את ברכותיהם הלבביות לו ולאשתו שיזכו לראות את בנם ישראל מאיר גדול בתורה באמונה ו "במסירת נפש", נטול מהם מה שיש בהם, ומוסיף עליהם משלו, ושיזכה עוד בקטנותו כיצד עם ישראל מכיר טובה לאסירי ציון שמסרו נפשם למען עמם וכיצד מלכות הרשעה נופלת כמגדל קלפים אל תהום הנשיה".

אולם אם הקורא סבור שאנשי כהנא חי מייחלים לשינוי המשטר ע"י אנשי "הליכוד" אינו אלא טועה. כי יחד עם הברכה לעמי פופר, הם עושים חשבון נוקב עם יצחק שמיר שכיהן בשעתו כראש הממשלה, ודעתם, על יצחק שמיר, על אנשי תנועת החרות לשעבר ואנשי אצ"ל ולח"י לשעבר נמסור כלשונם וככתבם:

"באותו יום בדיוק (מקרה ?) [באותו יום שבו רצח עמי פופר את 7 הפועלים - א.ז.] השתתף ראש הממשלה דאז יצחק שמיר, באזכרה לזכר מפקד האצ"ל דוד רזיאל ביום השנה לנפילתו. כשיצא מהאזכרה לרזיאל מיהר שמיר לגנות את המעשה. כמה מהשומעים את שמיר מגנה את המעשה בשעה שהוא יוצא מהאזכרה לרזיאל, התבלבלו לרגע אחד. ואחד כמעט שאל: "אתה מגנה? את מי גינית? את דוד רזיאל ?" לא, לא, היה שמיר בוודאי ממהר לתקן בחיוך את השואל המבולבל, "את עמי פופר גיניתי. לא הבנת".
לא, לא הבנו, מר שמיר, מדוע ראוי דוד רזיאל שראש הממשלה ישתתף באזכרה שלו, מדוע ראוי דוד רזיאל שכמעט כל עיר בישראל תקרא רחוב על שמו, ובאותה שעה יהיה עמי פופר מושא לגינוי? מדוע? ומה ההבדל ביניהם? עשה זה - מה שעשה זה. עמי פופר הרג ערבים כנקמה, אף דוד רזיאל כך. אלא הפצצה שהטמין רזיאל בשוק הערבי לפני חמישים שנה, הפילה אז חללים ערביים רבים יותר ובתגובה על "אינתיפאדה" קטנה יותר".

ומשום כך שואלים אנשי כהנא חי, "מה קרה לשמיר? מה קרה לשומרי הגחלת של תנועת החרות, האצ"ל, הלחי"י? מה קרה? לא יעזור להם, קמים גבורים אחרים תחתם".

ומעניין לעניין באותו ענין, בעלון שאלה: "כיצד להתייחס למעשה של חניאל קורן [ * ] שירה בכנסיה נוצרית? בתשובה: כמה שאלות קרדינליות והן: מה בכלל דין נצרות? האם מאמיניה הם עובדי עבודה זרה? מה דינם של כנסיות בארץ ישראל? כי בנצרות ישנן כמה כתות ופלגים שונים ומשונים, ולכן יש לקבוע לגבי כל אחת ואחת אם היא עבודה זרה, דמוי עבודה זרה, או סתם דבר מגונה".

והעלון ממשיך ואומר:
בין כך ובין כך, אין ספק ביחס לעבודה שהנצרות היא דת מגונה, מעבר לכך שהיא בגדר "חידוש דת" (ראה רמב"ם הלכות מלכים י"ט) שהוא דבר האסור על בני נח מכיוון שזהו מרד בה', אלא שדת זו מבוססת כולה על הכפירה בבחירת עם ישראל וטוענת שבאה תחתיה, ומפני כך ידיה דמי היהודים מלאו. ובעיקר דת זו פועלת במוצהר על מנת להעביר יהודים על דתם, מאז עד היום. ועל כן בוודאי שאם מדובר על מקום עבודה זרה יש לבערה מן הארץ כנפסק להלכה: "מצוות עשה הוא לאבד עבודה זרה ... ובארץ ישראל מצווה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה מכל ארצינו ... (רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ז ה"א), אלא שגם אם לאו - הרי יש אפילו איסור שישב בארץ גוי שאינו מכיר ומכניע עצמו כלפי עם ישראל ושלטונו. כנפסק להלכה (ראה רמב"ם הלכות מלכים פרק ז'), כל שכן מרכז פולחני גויי מסיונרי שכל כולו התרסה נגד עם ישראל, ארץ ישראל ואלוקי ישראל (ועיין עוד על עניין הדתות באור הרעיון - עמוד שצד-שצה - ספרו של מאיר כהנא).

שתי תזכורות נתנו לנו הרבים - הנוצרים (המתונים) תוך חודש אחד לגבי פרצופם. בהפגנות - ההתפרעויות נגד הסרט "הפתוי האחרון של יש"ו" בחיפה, ולאחר המעשה ביפו. ישראלים רבים (תמימים) נדהמו כשראו כיצד "הפגנות" אלו הפכו להסתה אנטישמית נגד מדינת ישראל והיהודים".

ולסיכום: חניאל קורן בא מתוך מניע בסיסי טהור של רצון לעקור תועבה מן הארץ. והוא מצא לו בקעה נאה להתגדר בה. ומעניין לשמוע גינוי נגדו שבא דווקא מכיוונו של רב שדעותיו השליליות על הנוצרים ידועות, ושסובר שכל הנוצרים עובדי עבודה זרה הם. ועל שכמותו אמרו: "אם אין לך האומץ לומר את אשר בלבבך - לפחות דום לך, שלא יצא מפיך דבר מרמה".


הערות: די התלבטתי לגבי תאריך הכתבה. ברור כי היא התרחשה בשנת 1995 (5 שנים אחרי הרצח של עמי פופר שארע ב- 20/5/1990), אך נח זבולוני דיבר על גליון של פרשת המרגלים (בהעלותך - שלח) - שתי פרשיות שונות לחלוטין. תאריך פרשת שלח בשנה ההיא היה 15/1/1995, ואילו פרשת בהעלותך קרתה ב- 10/6/1995. תיאור המקרה של חניאל קורן עזר לפתור את התעלומה. היריות בכנסיה שבוצעו ע"י חניאל קורן ארעו ב- 22/5/1995, כך שברור שכתבה זו נכתבה בפרשת "בהעלותך", כך, שהתאריך שניתן לכתבה הוא יום אחרי פרשה זו.

* ב- 22/5/1995 נכנס חניאל קורן, חייל, בן 21, לכנסיית אנטוניוס הקדוש ביפו, זרק בקבוק נפט על הרצפה, זרק רימוני הלם, והחל לרסס ביריות את חלל הכנסייה שהייתה כמעט ריקה.

הכתבה יועדה לעיתון "דבר" אך לא פורסמה.

- אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1995
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.