לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הקיבוץ הדתי נגד השתמטות מגיוס של בני הישיבות, כולל תלמידי ישיבות תיכוניות


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 00/06/1981
מיון מהיר:
הקבוץ הדתי - נאמני תורה ועבודה, המלא כרימון ביקורת על הנעשה בתוך המפד"ל, פירסם לאחרונה חוברת הנקראת "תלמוד תורה ושרות צבאי". שמה המצלצל של החוברת לבד, כבר קורא תיגר על על הציבור החרדי, שהביע מורת רוח מעצם הופעת חוברת זו ובמיוחד בשנת הבחירות לכנסת.

בחוברת לקט מאמרים בנושא כאוב זה של שירות צבאי לבני הישיבות, שפורסמו בעיתונים ובכתבי עת שונים מרבנים מפורסמים ופחות מפורסמים, ביניהם הרב ש. י. זוין ז"ל ויבל"א הרב צבי יהודה הכהן קוק ראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, עסקנים וחברי הקיבוץ הדתי, כמעט כולם כותבים בסגנון אחיד וכחוט השני עובר הרעיון בכל הכתבות והמאמרים כי במפד"ל ישנה "צמיחה" אגודאית. במיוחד מעניין מאמרו של הרב זוין ז"ל, מי שהיה עורך האנציקלופדיה התלמודית ומראשי חסידות חב"ד, שפירסם את מאמרו בשנת תש"ח בחוברת מיוחדת תחת השם "אחד הרבנים" ועתה מגלה עורך החוברת זו כי היה זה הרב זוין.

במאמר זה עושה הרב זוין חשבון נוקב ופונה "למרנן ורבנן ראשי הישיבות" ושואל אותם מנין לכם? שבני התורה ותלמידי חכמים פטורים מלהשתתף במלחמת מצווה של עזרת ישראל מידי הצורר העומד לכלותנו ולהשמידנו חלילה? שבני הישיבות אין להם לא להרשם ולא להתפקד ולא להתייצב לגיוס ולא כלום ?

לאלה הטוענים כי "רבנן לא צריכי נטירותא" אומר הרב זוין - רבש"ע [ריבונו של עולם - א.ז.] כלום מותר לסמוך על הנס במקרה של סכנת נפשות ממש לומר שאין רבנן צריכים שמירה? וחברון של תרפ"ט (לא תקום פעמיים צרה) תוכיח. כלום לא נפלו לפני בני עוולה צעירים קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים מבחירי הישיבות וחכמיה ? במטותא מינייכו רבנן, הקדושים ההם היו "צריכי נטירותא" או לא היו "צריכי נטירותא"? והרי הם הם אותם האויבים הערבים שפרעו ורצחו אז והם הם אותם הפורעים ורוצחים עכשיו !

הרב המנוח ממשיך באותו מאמר ואומר - מבין אני לרוחם של "נטורי קרתא" המתנגדים בכלל למדינה היהודית והסבורים שכל המלחמה היא מיותרת: עלינו להיכנע, וחסל. אבל אז שוב אין הבדל בין בני ישיבות ליושבי קרנות. מי שסובר כך עליו למנוע מהשתתפות בגיוס כל גבר בישראל, יהיה מי שיהיה. אבל לאשרנו, החושבים כך מתי מספר הם ונער יכתבם.

הרב צבי יהודה הכהן קוק במאמרו "למצוות הארץ" (תשובה לשאלות), בדבר ההתגייסות לצבא של תלמידי הישיבות - ישנו גם סיכום קצר האומר: חובה לעבור על כל איסורי התורה - חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - כדי להציל נפש מישראל. חובה זו חלה גם כאשר יש ספק אם אפשר יהיה להציל. אם רבים הזדרזו להציל נפש, גם כאשר ברור שדי בפעולתתו של אדם אחד, יש לכל הנחלצים להצלה שכר. מצוות הצלת נפש המצויה בסכנה חלה גם במקרה שבפעולה זו יש חשש סכנה למציל עצמו. הנימוק היחידי הפוטר אדם מחיוב התורה להציל נפש הוא אי-היכולת להציל. חיוב זה של הצלת נפשות קיים ביתר שאת כאשר מדובר בהצלת קיומו של עם ישראל היושב בארצו, שכן הצלה זו פרושה הצלת עצם קיומו של כל העם באשר הוא.

הרב דניאל שילה רבו של מושב נחלים מנאמניו של ח"כ הרב דרוקמן אומר בחוברת זו בין היתר: "המושיב יוצאי צבא ללמוד תורה על סמך שתורתם תציל בעת המלחמה כמוהו כמושיב רופאים ואחיות לומר תהלים לשלום חולים, ומי לנו גדול ממשה רבנו בהצלה נסית, ובכל זאת אמר רש"י שהיה עליו לצאת למלחמה ולא לשבת ולהתפלל".

במבוא לחוברת נאמרו דברים חריפים ובוטים בנידון וז"ל:
רבים בציבור החרדי השתמטו משרות צבאי בשם התורה ולימודה. הללו "דחו" את השרות הצבאי למשך חמש עשרה שנים ויותר ואז שרתו חודשים אחדים במקום שנים אחדות. בדרך זו, לא זו בלבד ש "הרוויחו" כשנתיים או כשלוש שנות שרות חובה (מספר שנות שרות החובה גדל במשך השנים) אלא הם "הרוויחו" גם חודשים רבים של שרות במילואים, שרות בו היו חייבים אילו שרתו בצה"ל בהגיעם לגיל שמונה עשרה. הוא הדין בשנים שקדמו להקמת המדינה - גם אז נמנעו רבים מבני הציבור החרדי מלהצטרף למגיני הישוב, ואף זאת בשם לימוד התורה.


וכאן מובא סיפרו של פרופ' י. לייבוביץ על מעשים שהיו בתקופת המאורעות 1936-1939 ובמלחמת השחרור.

סקר שנערך בין בוגרי חמש ישיבות תיכוניות שנחשבות לישיבות התיכוניות היוקרתיות והן: נתיב מאיר בירושלים, נחלים, כפר הרוא"ה, מדרשיית נועם פרדס חנה, וישיבת הישוב החדש - תל אביב, מלמד שכ-15 אחוז מהם המשיכו את לימודיהם בישיבות לא ציוניות ו "דחו" את שרותם הצבאי, נתון זה אינו כולל את התלמידים שנטשו את הישיבה, בטרם סיימו את לימודיהם בה ועברו לישיבה ללא לימודי חול.

מה הסיבה העיקרית לתופעה זו? לדעת עורך החוברת היא החינוך הניתן ברבות מהישיבות התיכוניות ע"י רבים מהר"מים, שרבים מהם בני הציבור החרדי, התחנכו במוסדותיו, רואים עצמם חלק ממנו, מזדהים עם עקרונותיו, השקפת עולמו, ואורחות חייו וכמובן אף המירו תלמוד תורה בשרות צבאי של ממש.

והרב דניאל שילה אומר כי בעשור האחרון לא תוקן המעוות: "במקומות "מזרחיים" מובהקים ישנה כיום צמיחה אגודאית, על כנפי נדיבות לבו ואורח רוחו של המזרחי. למזרחי לא תינתן שום במה אצל חב"ד, למשל, אך שעריו פתוחים בפני אנשיה המטיפים לשלילת דרכו. וכשרמי"ם בעלי השקפה אגודאית פועלים במרץ רב להפנות לישיבות הוותיקות בטענה שהם יצליחו יותר. התעמולה מדברת על ישיבות "קדושות" לעומת ישיבות שאינן כאלו או על ישיבות "אמיתיות".

בחוברת מובאות גם דעות מנוגדות ויש בה מאמרים שפורסמו בבטאון של בני עקיבא "זרעים" של בוגרי בני עקיבא וישיבות תיכוניות המעלים על נס את האידיאל: שרות צבאי בן חודשים אחדים בלבד. ומתוך דבריהם יש ללמוד עד היכן הגיעו הדברים בצבור הדתי-לאומי. מאמרים אלה זכו לתגובה חריפה מחיילי נח"ל דתי תלמידי ישיבות "הסדר" מחנכים ואנשי הלכה.

חוברת זו גרמה לרוגז רב במפד"ל ומורת רוח. במיוחד חרה לאנשי המפד"ל על השפה המשותפת שמצאו בחוברת זו אנשי הקבוץ הדתי ה "שמאלני" עם הלאומיים הקיצוניים של אנשי הרב דרוקמן במפד"ל. הם חוששים כי חוברת זו עלולה לשמש חומר טוב לתעמולת בחירות ל "אגודת ישראל" בבחירות העומדות בשער ...

הערות: עבודת בלשות נדרשה כדי לקבוע את תאריך הכתבה:
הכתבה נכתבה אחרי פטירתו של הרב זוין אך בימי חייו של הרב צבי יהודה קוק (לפי השורה: הרב ש. י. זוין ז"ל ויבל"א הרב צבי יהודה הכהן קוק). מאחר והרב זוין נפטר בשנת 1978 והרב צבי יהודה הכהן קוק בשנת 1982, ברור שהכתבה נכתבה בין השנים 1978-1982.
הכתבה מדברת על בחירות העומדות בשער, בטווח זמן זה התקיימו רק הבחירות לכנסת העשירית ב- 30/6/1981.
לאור זאת נקבע כי הכתבה נכתבה בחודש יוני 1981.

הכתבה יועדה כנראה לעיתון "דבר" אך לא פורסמה.
- אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1981
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.