לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הדתיים הלאומיים רוצים להוסיף ברכה לשלמות הארץ לתפילת "שמונה עשרה"


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 00/06/1994
מיון מהיר:
מאמר
נשלחו לפרסום
1994
1. החרדים יוצאים נגד הדתיים הלאומיים שבמאבקם לארץ ישראל השלמה, רוצים להוסיף ברכה לתפילת שמונה-עשרה ולהפכה לתפילת "עשרים". 2. מפתח העיר חברון נמסר לרבי מלובביץ’ - קרית ארבע מסרה את מפתח העיר לנציגי הרבי מליובאוויץ’ עם איחולי ברכה להחלמתו. יש האומרים כי זו הסיבה שלא יחזירו את חברון. 3. רוגז על העלון "שבת בשבתו" שטען שמשה רבנו נשא אשה שמנה רוגז על עורך העלון "שבת בשבתו" על פירוש שהביא לפרשת השבוע "על אודות האשה הכושית אשר לקח משה", והמפרש כושית לא כיפה אלא כשמנה.

רפורמים עליך ישראל רח"ל - צועקים החרדים האמיתיים בירושלים.
בשל מה הצווחה והזעקה בעיר? האם הרפורמים או הקונסרבטיבים השתלטו על ענייני הדת בארץ שעוד לפני זמן קצר היו בידי מפלגת המפד"ל וכיום בידי ש"ס? לא מיניה ולא מקצתיה ...

המדובר בדתיים וחרדים ממוסדים שגורסים "ארץ ישראל השלמה" ונוהרים כעדר בלי רועה אחרי הלאומיים הקיצוניים ולוקחים חלק ארי בהפגנות האלימות ושריפת פחי הזבל. ואחרי שנוכחו לדעת כי אמצעים אלה אינם מועילים, הנסיגה מיריחו ועזה תחילה נעשית כפי שתוכנן. הם החרדים והלאומיים החליטו לנקוט באמצעים אחרים והם: שינוי סידרי התפילות בישראל, והוספת תפילה על דעת עצמם מבלי להתייעץ עם גדולי התורה בארץ ובתפוצות, בתפילת "שמונה עשרה" בתפילות של ימות החול, כי בשבת אסור לבקש מהקדוש ברוך הוא אלא אך ורק לשבח אותו, [ולכן] ובכל התפילות הנאמרות בשבת הן שבח והודאה לאלוקים על החסדים שעושה עימנו.

התפילה שהם מציעים ובמהדורות החדשות של הסידורים היא כבר תיכנס כברכה לכל דבר והיא "תפילה לשלמות הארץ" ותאמר בין התפילה ה-15 שהיא "את צמח דוד עבדך" לבין "שמע קולנו" שהיא התפילה ה-16. לפי סידור זה תיקרא תפילת שמונה עשרה ע"ש שמונה עשרה התפילות, "תפילת עשרים". כי כל בר בי רב המתפלל יודע כי ישנן לא 18 ברכות אלא 19, ועל כך מסופר בתלמוד ברכות דף כ"ח ע"ב - כ"ט ע"א וזו"ל [וזו לשונו]:
תנו רבנן שמעון הפקולי (פקולי - צמר גפן, והוא נקרא על שם אומנותו שעסק במכירת צמר גפן - נ.ז.) הסדיר י"ח (שמונה עשרה) ברכות לפני רבן גמליאל (שהיה הנשיא) על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים, כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים (ולמלשינים [אל תהיה תקווה - מברכות תפילת שמונה עשרה - א.ז.]), עמד שמואל הקטן ותקנה, לשנה אחרת שכחה (שמואל הקטן לאמרה - נ.ז.) והשקיף בה שתיים ושלוש שעות ולא העלוה וכו'.


שמואל הקטן שהתקין את תפילת "ולמלשינים" היה מגדולי התנאים בימי חורבן בית שני ומגדולי החסידים בדורו. היה מפורסם בענוותו ובאהבת הבריות. מסופר שהיה ראוי לרוח הקודש שתישרה עליו, אלא שאין הדור היה זכאי לכך ... בשל מידותיו הטובות בחרו בו לחבר את ברכת הצדוקים (ולמלשינים) שיכול לעשותה שלא מתוך שנאה אישית לצדוקים ולמלשינים אלא אך ורק לשמה. מכאן הוכחה לדבר כי לא כל אחד הרוצה לקחת את השם יבוא ויטול ...

התפילה או הברכה שהחרדים הלאומיים מציעים היא "תפילה לשלמות הארץ"
אבינו מלכנו הפר עצת מהרסינו ומחריבינו החפצים לקרוע את ארץ נחלתינו. אנא רחום ברחמיך הרבים בטל מעלינו גזרות קשות, ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בין הגויים. שמחנו והצילנו מיד אויב ותן בנו עוז וגבורה לבנות ולנטות את ארץ קדשך.
ויהיה רצון מלפניך שנזכה לרשת ארצינו ככתוב: "וירשתם אותה וישבתם בה".

החרדים האמיתיים שואלים ובצדק, מי הם אלה שחיברו את התפילה והוסיפו את ענייניהם הלאומיים לתפילות שחיברו תנאים גדולי הדור הקדמונים, שאינם מגיעים עד כדי קרסוליהם, לא רק של שמעון הקטן שחיבר את תפילת "ולמלשינים" אלא גם לקטנים ממנו.

הם מתריעים ומזהירים כי לא יעברו על כך לסדר היום, הם יכריזו על צום ותענית צבור ותפילות להעביר את רוע הגזרה.

דפים בנושא:


מפתח העיר חברון נמסר לרבי מלובביץ'

גם מפתח של קרית ארבע היא חברון נמסר לאדמו"ר מליובאוויץ המוטל על ערש דווי. מפתח זה של קרית ארבע נוסף למפתחות של ערים אחרות בארץ שכבר נמסרו בשעתו לידי הרבי החב"די ברוב טקס ובפרסום בכל אמצעי התקשורת ברדיו ובטלוויזיה "התועבה" רחמנא ליצלן ...

המפתח של קרית ארבע לא זכה לפרסום הראוי לשמו, בגלל מחלתו של הרבי, והוא נמסר לידי אנ"ש (אנשי שלומו) של הרבי. בטקס צנוע שיבח ראש המועצה של קרית ארבע בני קצובר את פעילות חב"ד במקום.

בתעודה המצורפת למפתח נכתבו השורות הבאות:
כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח מליובאוויטש שליט"א, הנני ראש מועצת קרית ארבע אשר בארץ הקודש מתכבד בהוקרה והערכה רבה להגיש לכבוד קדושתו את מפתח קרית ארבע.

תפילתנו ובקשתנו שכבוד קדושתו יופיע מיד מתוך בריאות שלמה בארץ הקודש ויוליכנו לירושלים עיר הקודש ולבניין בית המקדש בגאולה השלמה.

ספק ברצינות וספק באירוניה מושחזת אומרים כי מסירת המפתח לרבי שליט"א, היא ערובה כי לא תהא נסיגה מחברון בגלל שהמפתח של העיר מונח אצל הרבי ואי אפשר יהיה לצאת את העיר ...

רוגז על העלון "שבת בשבתו" שטען שמשה רבנו נשא אשה שמנה

רוגז רב על עורך העלון "שבת בשבתו" הרב ישראל רוזן, בשל דברי תורה, כביכול, שפורסמו בעלון האחרון של פרשת בהעלותך, שאינם ראויים לאמרם.

המדובר בפרשת "בהעלותך" שהייתה
פרשת השבוע, שם נאמר: "ותדבר מרים ואהרן במשה, על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח" (י"ב - א')

בעלון מביאים את פירושו של הפרופ' זאב בן חיים, כושית - יפה, ולאו דווקא בלשון סגי נהור. הדברים מוסברים על רקע התקופה ההיא שבה נחשבה האישה השמנה (!) לאשה יפה, ואז יש לפרש כשית לא בשין ימנית אלא בשין שמאלית - כשׂית - לשון: שמנה, עבית כשית, עד כאן לשונו, ואידך זיל גמור ...

אגב עורך העלון החדש הרב ישראל רוזן שבא במקומו של העורך הקודם הרב ד"ר יצחק אלפסי "שהתפוטר" בגלל שלא הלך בתלם של הבעלים של העלון "הפועל המזרחי" כלומר המפד"ל. העלון פשט צורה ולבש צורה ומהווה כלי תקשורת של אנשי "גוש אמונים". בעלון האחרון מאשים העורך את הרבנים שאסרו את העליה להר הבית (ובתוכם הרב הראשי לישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל) שלפי דעתו של הרב רוזן הם שהטילו מגבלות הלכתיות וחסמו את שערי ההר, כלשונו. הם הם שגרמו כי נימי הנצח המקשרים את הר הבית ליריחו כגרסת נעמי שמר: "אין פוקד את הר הבית" ולפי כך כנראה "אין יורד בדרך יריחו". כי רבנים חשובים אלה לא חשו בגודל השעה עת קרבנו להר הבית, והר הבית לא בידינו, "רחקנו מהר הבית ונלכדנו בערבות יריחו" על פי ירמיהו ל"ט ה'.

הערות: קביעת התאריך המשוער של הכתבות נעשה באופן הבא:
באחת הכתבות מוזכר הרבי מלובביץ' השוכב על ערש דווי, כלומר הכתבה נכתבה סמוך לפטירתו של הרבי מלובביץ (12/6/1994). בכתבה אחרת מוזכר עלון "שבת בשבתו" של פרשת "בהעלותך", מאחר ופרשת "בהעלותך" בשנת 1994 חלה ביום 28/5/1994, הרי ברור שהכתבה נכתבה בין שני תאריכים אלו. מסיבה זו נבחר התאריך יוני 1994.

הכתבות יועדו כנראה למדור "מה בירושלים" בעיתון "דבר" אך לא פורסמו.
- אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1994
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.