לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ראיון ערב פסח עם הרב שילה רפאל

ובו מדובר על התבוללות בארה"ב, מעמד בתי הדין הרבניים ויחסי דתיים חילונים בארץ


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 00/03/1988
מיון מהיר:
יורדים
שופטים
כפייה דתית
ראיונות
נשלחו לפרסום
1988
הרב שילה רפאל, 48, פנים מוכרות בציבור הישראלי, בנו של ד"ר יצחק רפאל לשעבר שר הדתות ונכדו של מנהיג "המזרחי" הרב יהודה לייב מימון (פישמן) ז"ל, אישיות בזכות עצמה.
לאחרונה נשא דברים מרשימים על חיים בצוותא בין דתיים לחילוניים בטקס הנפקת בול על שם סבו המנוח. השר גד יעקבי היטה אוזן והגיב: "הלוואי והיו לנו עוד רבנים מסוג זה". שירת בצה"ל, מכהן כיו"ר בית הדין הרבני בירושלים. פתר בעיות סבוכות ביותר של עגונות בישראל. גם עו"ד שרון שנהב, היועצת המשפטית של נעמ"ת בירושלים, גומרת עליו את ההלל, ומפנה אליו תיקים קשים. רבה של שכונת קרית משה בירושלים, נואם ומסביר, מבריק, מקובל הן על הציבור הדתי והן על הציבור הלא דתי. בקרית משה אין זורקים אבנים ואין סוגרים רחובות בשבת, יש לזקוף זאת לזכותו של הרב שילה רפאל. תמיד מוצא את הגשר. חבר הנהלת "מוסד הרב קוק", כתב בעצמו שני ספרים ופרסם מאות מאמרים בחקר ההלכה. מבקר ספרותי, משרטט ביד אמן דמויותיהם של גדולי ישראל, אשכולית. לאחרונה מוזכר שמו כמועמד מוסכם על כל החוגים כרב ראשי בנתניה, במקומו של הרב ישראל לאו. בימים אלה חזר ממסע הרצאות בארה"ב, וניאות להעניק ראיון קצר לסופר "דבר", למרות טרדותיו ערב חג הפסח.

ש: הרב רפאל, איזו בשורה אתה מביא איתך מארה"ב ?
ת: לא טובה. הרבה יורדים. הרבה ניכור למדינת ישראל, נסיון להדגשת השלילה בארץ והעדפת הנוחיות בחו"ל. אתה שומע עברית לא רק בברוקלין ובקווינס ובניו-ג'רסי, אלא גם ב "פיפט אבניו", אזור היוקרה המפורסם של מנהטן. אומרים בהלצה, ששפת הדיבור הראשונה אצל יהודים בניו-יורק היא עברית, אחריה באה אידיש ורק אחריה אנגלית ... מיליון יהודים ירדו מישראל מזמן תקומת המדינה, מצב עגום.

ש: מה לדעתך ניתן לעשות בנידון ?
ת: הצרה היא שיש גם כאלה המעודדים ירידה. בארה"ב מופיעים מספר עיתונים של יורדים החושפים כל מחדל הקשור בישראל. רק תופעות שליליות, זה הזכיר לי את העתונות בארץ ...

לדעתי, אומר הרב רפאל, צריך לשנות את מערכת ההסברה שלנו מן הקצה אל הקצה, עלינו להדגיש את חיי הרוח בישראל ולקרוא לחזור לשורשים. אין שום ערובה ליהודי היושב בגולה. אחד מגדולי החסידות רבי אלימלך מליז'נסק אומר בספרו: "נועם אלימלך" על דברי חז"ל: כל הדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלוקים וכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוק", שהדר בא"י אף אם אינו שומר מצוות הריהו כמי שיש לו אלוק, והדר בחו"ל אף אם הוא שומר מצוות כמי שאין לו אלוק. הדגשת הסכנה שבהתבוללות וטמיעה, אולי תביא בעקבותיה, עליה. לכן השליחים שלנו לשם צריכים להיות מצויינים בקורטוב של מסורת ...

ש: ומה חדש ביהדות ארה"ב ?
ת: יהדות ארצות הברית היא תופעה מעניינת ומיוחדת במינה. מצד אחד 50 אחוז של נשואי תערובת, ניתוק כל קשר עם הדת והמדינה, נטישת ערכים. ומצד שני התעוררות גדולה ושיבה למקורות. אי אפשר להתעלם מהציבור האורתודוקסי הענקי, הקיים בניו-יורק. בפעם הראשונה ביקרתי בקהילות הספרדיות שבפלטבוש, קהילות אורתודוכסיות ואולטרה אורתודוכסיות מפוארות: "שערי ציון", "עטרת תורה", "אחיעזר" ועוד. אנשים קשורים בקשר אמיץ והדוק עם ישראל ותורמים ביד יפה, ל "בונדס" ולמגביות אחרות דומות. תוסיף עליהן ישיבות כמו ישיבת "מיר", ר' חיים ברלין, תורה ודעת, לקווד, ועוד ועוד. הרי לפניך תורה בתפארתה. בבורו פארק לבד כיום מצויים למעלה ממאה אלף יהודים דתיים וחרדים. הייתי גם ב "ישיבה יוניברסיטי" בניו-יורק והתרשמתי עמוקות מהנוער הדתי לאומי, שבוגריו תופסים עמדות נכבדות כמרביצי תורה, רופאים, מהנדסים וכו', אבל כל זה מחוויר לעומת ההתבוללות הנוראה האוכלת כל חלקה טובה. איך אמר פעם חבר הנהלת הסוכנות הרב מרדכי קירשבלום: "מצאתי בארה"ב מצד אחד יהודים שהחלו להניח תפילין של רבנו תם, ומאידך יהודים שהפסיקו להניח תפילין כלל".

ש: ומארה"ב לישראל. אתה מכהן כיו"ר בית הדין הרבני בירושלים, מדוע תדמיתם של בתי הדין הרבניים בישראל הוא בשפל המדרגה?
ת: לדעתי עוול בל יכופר עושים העיתונות וכלי התקשורת לבתי הדין. אילו היו יודעים כמה מסירות נפש, עמל ויגיעה משקיעים בתי הדין הרבניים בפתרון בעיות אישיות וסבוכות, בטוחני שהיו מתייחסים אחרת. לדוגמא: אחד מדייני ירושלים סיכן נפשו ונסע לאל-סלוודור, שם נפגש עם איש מחתרת, הוא הרכיב במקום בית דין מקומי והחתים את הבעל על יפוי כוח לתת גט לאשתו שנותרה עגונה בישראל, כל זה שלא על מנת לקבל פרס. המקרה הופנה לבית הדין ע"י ויצ"ו. לאחר שהאשה שוחררה מכבלי העיגון התעורר ויכוח בין נשות ויצ"ו, האם לשגר מכתב תודה לבית הדין או לא, עד היום אחרי שנתיים, המכתב לא הגיע ...

ש: מהי הסיבה לדעתך, שהעתונות "יורדת" עליכם?
ת: לדעתי, אנחנו מזוהים כחלק מן הממסד הדתי. כשם שהעתונות מנסה לחשוף מחדלים ביהדות הדתית, כך היא מנסה לקעקע את בתי הדין הרבניים. אילו היינו שייכים למשרד המשפטים ייתכן שהמצב היה נראה אחרת. אנו כפופים למשרד הדתות והרי לך סיבה להתקיף ...

הציבור שכח שבתי הדין הרבניים הם מערכת משפטית המעוגנת היטב בחוק. כל פסק דין שלנו ניתן לאכיפה ולביצוע ע"י הרשויות המוסמכות. אבל בהעדר מערכת הסברה משומנת - זוהי התמונה העגומה ...

ש: לאחרונה נערך כנס של שופטים מחוזיים, והוזמנת לשם כמרצה אורח, מהי התרשמותך?
ת: לא רק אני הוזמנתי, הוזמנו יחד איתי שלושה דיינים נוספים, ואני רוצה להזכיר מה שאמר פעם סבי הרב מימון ז"ל, על מערכת היחסים בינו לבין דוד בן גוריון: "היתה בינינו השפעת גומלין, אחד השפיע על השני". אף בנידון דיינים ושופטים, למדנו להכיר ולכבד אחד את השני ואני מקוה שהדבר ישא פרי, בעתיד. לפי הצעתו של כבוד השופט המחוזי פינקלמן מירושלים, יוקמו ועדות משותפות של שופטים ודיינים שיעסקו באותם תיקים בהם מתקיימים דיונים מקבילים, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית הדין הרבני. הדבר גורם כרגע סבל רב לציבור. השבוע קיבלתי מכתב מכב' שופט בית המשפט העליון ד"ר שלמה לוין מנהל המכון להשתלמות שופטים, בו הוא מציין כי השופטים הביעו את שביעות רצונם מן המפגש המשותף ומהחלפת הדעות, והוא מקוה להמשך שיתוף פעולה.

ש: אומרים עליך כי אינך נרתע מאיש, וכדיין הכנסת רב לתקופה מסויימת לבית הסוהר בגין סירוב לתת גט לאשתו.
ת: הציווי הנאמר בתורה: "לא תגורו מפני איש", מחייב את כל דייני ישראל ואני מאמין ומקוה שכך נוהגים כל דייני ישראל. יתכן שיש לי תוספת עוצמה מבית סבא ואבא, שאני מפעיל אותה בשעת הצורך. אותו "רב" במרכאות שהזכרת סירב לתת גט לאשתו למרות היותו עקר, והוא הוכנס על ידי לפני שנה, שבוע לפני חג הפסח לבית הסוהר בגין בזיון בית הדין. את ההגדה של פסח "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין" קרא בין כתלי כלא רמלה, ולא היו לי כל נקיפות מצפון. בית המשפט העליון שיחרר אותו ונימוקו עמו. לצערי נמלט ה "רב" לארצות הברית, והאשה יושבת אף היא שם עדיין ממתינה לגט. אילו היה כאן היינו פותרים את הבעיה.

ש: אתה מכהן כרב וכדיין, האם אין אלו שני תפקידים הסותרים זה את זה?
ת: שאלה טובה שאלת. כרב אני מסביר, מרביץ תורה, מנסה להציג את המאור שביהדות בדרכי נועם. כדיין, אני פוסק, קובע, חותך את הדין. אולם גם כדיין, לעתים אני פושט את גלימת השופט ועוטה גלימה של רב. עלינו להבין כי אנו באים לפסוק הלכה לציבור שברובו איננו מכיר בה. לעתים אף בז לה ומתנכר אליה. לכן דיין גם חייב להסביר, להאיר פנים, למצוא את המלים המתאימות ואת ההגדרה הקולעת. בזה תפקידנו קשה משל שופטים. הם אינם חייבים להסביר, זהו החוק ותו לא. אבל דיין אין הדבר כך, לכן תפקידי כרב מסייע לי גם כדיין. ולעתים גם כרב אני משתמש במקל חובלים ועומד על משמר ההלכה כנגד אלה הבאים לקעקע אותה.

ש: לסיום, כיצד אתה רואה את היחסים בין דתיים ללא דתיים בישראל?
ת: אם ימשיכו נציגי הציבור הדתי ללכת בדרך בה הלכו עד עתה, אני צופה שחורות. עלינו לרדת בכלל מדרך הזאת של חקיקה דתית במדינה. בסיטואציה הקיימת לכך, חבל על המאבק, הגורם גם לחילול השם. כולנו זוכרים את המלחמה הטפשית על שעון הקיץ, שלוש שנים כפו על הציבור החילוני שעון שלא לפי רוחו, ובסוף נשברו. לשם מה היתה המלחמה? בכל העולם הדבר מקובל ואין פוצה פה. הרי אין שום טיעון הגיוני בהלכה לא לקיים שעון קיץ. אפשר להסתדר עם התפילה, עם השבת, הרי הצבור הלא דתי אינו סומא בארובה, שאפשר להונות אותו כאילו יש טעמים הלכתיים סמויים נגד השעון. ולחסוך למדינת ישראל כך וכך מיליוני דולרים, זו אינה מצוה ?

כך גם בעניין האיצטדיון בירושלים, אי אפשר לכפות. יש רק להסביר. צריך למצוא נוסחה משותפת שדתיים וחילוניים יוכלו לחיות יחד כאן במדינה שלנו, לכן יש לאמר להם, כלך לך מדרך החקיקה והכפייה ואמץ לך את דרך ההסברה והשכנוע. המלבי"ם ז"ל אומר על הפסוק: "דבר ה' היה בפי ומילתו על לשוני" צריך לדעת לא רק לאמור אלא איך לאמור ...

אנו נמצאים בערב חג הפסח, "את פתח לו" - ושאינו יודע לשאול זוהי המשימה. בדרכי נועם במילת נוחם, בהרבה אהבת הבריות נלמד תועים בינה ...

הערות: במסגרת המקדימה את הראיון מספר נח זבולוני שהרב שילה רפאל הוא בן 48, מאחר והרב שילה נולד בשנת 1940, הרי מדובר בשנת 1988. בנוסף מדבר נח זבולוני שהראיון נעשה סמוך לחג הפסח. חג הפסח בשנת 1988 חל בתחילת חודש אפריל, כך שסביר שהכתבה הוכנה בתאריך מרץ 1988.

הראיון יועד לעיתון "דבר" אך לא פורסם.
- אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1988
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.