לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הספר "מדריך לגר" של הרב יואל שוורץ משמש "אורים ותומים" לענייני גיור


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 03/04/1995
מיון מהיר:
"הכנסת"
נשלחו לפרסום
1995
בימינו אנו כאשר מי שבא להתגייר ולהסתפח בנחלת השם, צריך לאמר לו, לא תוכל להיות חבר כנסת כאשר תתגייר, וזאת לפי ההלכה האומרת "גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה, דוויים דחופים, סחופים, ויסורין באין עליהם. אם אומר, יודע אני, ואיני כדאי מקבלין אותו" (יבמות מ"ז ע"א). רש"י במקום מפרש: איני כדאי, כלומר איני ראוי להשתתף בצרתן, ומי יתן ואזכה.

הרב יואל שוורץ מירושלים בספרו "מדריך לגר" שכתב במסגרת לימודים עם אנשים שעשו את הצעד הגדול ביותר בחייהם, עזבו את בית הוריהם, מולדתם ובאו לחסות בצל כנפי השכינה. ספר זה מהווה "אורים ותומים" לאלה שעוסקים בגיור, בעיקר עבור דיינים שיהיה להם לתועלת לדעת דברים אלו לעשות לפי ההלכה, ואילו דברים שנעשו שלא כהוגן. כי גרים שנתגיירו שלא לפי ההלכה מעכבים את ביאת המשיח, כמו שנאמר: "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים" (יבמות ק"ט עמוד ב') וכן מה שנאמר: "הגרים מעכבים את המשיח" (נידה י"ג עמוד ב') הכוונה לאלו הגרים שנתגיירו שלא לפי ההלכה ...

בספרו של הרב שוורץ "מדריך הגר" בנושא תפקידי שררה לגר כותב המחבר: "אין ממנים בתפקיד של שררה על ישראל אלא מי שאחד מהוריו הוא ישראלי, ולכן אין ממנים גר - להיות מפקד בצבא של יהודים, כלומר צה"ל, ראש עיר, ראש ממשלה, שר, חבר כנסת". בהערה על חבר כנסת כותב המחבר: "אף שאין זה תפקיד קבוע כיון שכל כמה שנים צריך להיבחר מחדש, ואף מי שרצה לחדש שכל מינוי שאינו עובר בירושה אינו בכלל שררה, לא נראה כדבריו, גבאי בית הכנסת או חבר בועד בית צריך עיון אם זו שררה". עד כאן הערה על חבר כנסת. ומכאן ואילך ממשיך המחבר ואומר: "וצריך עיון אם מעיקר הדין יש לגוי זכות בחירה לעיריה או לכנסת. והערה על כך: בימינו שאין מקפידים על דינים בבחירות לכנסת או לעיריות, נראה שסיבת הדבר, היות והחילוניים מנהלים את הבחירות ואינם שואלים להלכה. אולם השאלה היא למקרה שהכל יעשה כתורה, והנה ידוע הרבה רבנים אסרו בחירת נשים לכנסת, מאחר שסברו שגם הבחירה כשלעצמה היא כעין שררה, ואם כן גם הגר לא יבחר, אולם, יתכן, ובעיקר אסרו לא משום תפקיד שררה אלא משום צניעות וצריך עיון.

הרב שוורץ פסל גר להיות דיין בישראל, אך להיות מורה הוראה יכול הוא להיות, אבל להתמנות לראש ישיבה או לרב הדבר צריך עיון, ואם אין כמוהו בישראל ממנים אותו, ואם אביו מישראל ממנים גם למלך, ויש חולקים.

הרב שוורץ מסביר ואומר שעניין דיין נחשב לשררה וזאת מכיון שיכול לכוף, אבל ראש ישיבה הוא ראש מוסד לימודי ואינו בעל שררה על ציבור.

הרב שוורץ פסק כי בית דין לגיור רפורמי, אין לו סמכות לגייר כי בית דין לגיור צריך להיות סמוך איש מדי איש עד משה רבנו, ולכן בית דין שאינו שומר מצוות כגון רפורמי נחשב לבית דין כללי כיוון שאינו נחשב כשלוחם של קדמונים ששמרו מצוות, וגירות בית דין רפורמי איננה נחשבת כלל לגרות. אולם הרב שוורץ מסתפק בבית דין קונסרבטיבי לגיור, אשר לפעמים חברי בית הדין הם שומרי תורה ומצוות ונשאר בצריך עיון ...

ישנן בעיות בתהליכי הגיור שצצו בעידן של "טיסה לחלל" והריון באמצעות מבחנה, ועל כגון אלה לא פסח הרב שוורץ.

הרב שוורץ עוסק גם בילד שנולד מהשתלת ביצית מאשה לא יהודית ואומר: בימינו שמשתילים ביצית של אשה אחת ברחם אשה אחרת, במקרה והשתילו ביצית מאשה נכרית ברחם אשה יהודיה, האם הילד הזה צריך גיור או שהוא נחשב כיהודי על ידי זה שנולד מהאם היהודית? והוא פוסק: מסתבר שיש לנהוג לחומרא: גם לגיירו כמו נכרי, וגם לנהוג בו כאילו היה בנה של האם היהודיה, לגבי קרובי שאר האם. ולעניין איסור יחוד, יתכן שאפשר להקל וצריך עיון בזה.

גם על בעיית האימוץ שמביאים ילדים לא יהודים מהתפוצות ומאמצים אותם וכמובן גם מגיירים אותם. לפי ההלכה אין מגיירים גוי קטן (עד השנה ה-13), אלא כשאביו או אמו מביאין אותו להתגייר, ולפי ההלכה באם גיירו אותו כאשר היה קטן יכול למחות ולהיות נכרי כאשר יגדל. וכאן צצה הבעיה כאשר מאמצים תינוק לא יהודי ומגיירים אותו על דעת בית דין, וכיוון שהם יכולים למחות כאשר יגיעו לגיל 13 או בת לגיל 12, על ההורים המאמצים להודיע להם שהם מאומצים ואז אם לא ימחו לא יכולים למחות, ואם הם רוצים למחות לפני שהגיעו לגיל הבר מצווה יכולים לעשות זאת.

ועוד: משפחה שאינה שומרת תורה ומצוות המאמצת ילד לא יהודי על ידי גיור, דבר גיורו מוטל בספק אם הגירות חלה, שהרי אם הילד לא יגדל במשפחה שומרת תורה ומצוות הרי אין זכות לו להתגייר ולהיות עבריין כל ימיו, כלומר עובר על מצוות התורה ואם כך אין לו תוקף לגירות שכזו, היות שכל הגירות היא משום שזכות לקטן להיות יהודי, וכל זה שהוא יהיה שומר תורה ומצוות.

ולבסוף גם בעיות של קבורה של גר שנתגייר ע"י בית דין רפורמי, פוסק הרב שוורץ, שאין לקוברו בבית קברות של ישראל, ואם המשפחה רוצה לקברו בתוך בית קברות יהודי, ירחיקוהו 8 אמות מקברות ישראל, ואין צריך לריב עמהם על כך. ואם המשפחה רוצה להיקבר על ידו - אין צורך למחות בהם. אבל אין לקבור גר זה, כלומר רפורמי על יד גר אחר שגויר כהלכה אלא בריחוק של 8 אמות ...

דפים בנושא:


הערות: הכתבה היא הרחבה של כתבה שהופיעה במדור "מה בירושלים" שאלת הגרים. החלטתי לצרף אותה ככתבה נפרדת מאחר והכתבה הנוכחית מפורטת הרבה יותר.

הכתבה יועדה לעיתון "דבר" אך כאמור פורסמה רק גירסה מאוד מצומצמת שלה.
- אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1995
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.