לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ארץ התפוצות המובטחת - יהדות ארצות הברית (חלק ד')


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 11/08/1993
מיון מהיר:
מאמר
נשלחו לפרסום
1993
1. ארגונים וזרמים דתיים - הארגונים השייכים לשלושת הזרמים ביהדות ארצות הברית: אורתודוכסים, קונסרבטיבים ורפורמים. 2. ארגוני שדולה יהודים וציונים - ארגונים כאופאק, ועידת הנשיאים, המגבית ועוד רבים אחרים עוסקים בענייני היהודים, באיסוף כספים, בהנצחת השואה ובכל נושא השייך ליהדות ארצות הברית או יהדות העולם וישראל. 3. יחסי ישראל - ארצות הברית ארצות הברית היא השותף האסטרטגי מספר אחד של ישראל. אם כי יחסיהם ידעו עליות ומורדות, התמיכה הכלכלית, הבטחונית והמדינית לא יסולאו בפז.

ארגונים וזרמים דתיים

שלושת הזרמים העיקריים האורתודוכסים, הקונסרבטיבים והרפורמים מאוגדים כל אחד במסגרת של בתי הכנסת ושל רבנים. האורתודוכסים מאוגדים ביוניון אורטודוקס ג'ואיש קונגרגייטינס, שגם מפקח על כשרות ונהנה מעוצמה רבה ברמה הלאומית.

לאיגוד גם תנועת נוער ולצידו אגודת הרבנים, הסתדרות הרבנים הקרובה לתפיסת העולם לזרם הציוני דתי ולישיבה יוניברסיטי, בניו יורק. יש כמובן איגוד של רבנים חרדים אגודת הרבנים (אגו"י) התאחדות הרבנים סאטמר עדה חרדית, איגוד רבנים חב"ד.

הקונסרבטיבים מאוגדים ביונייטד סינגוג קונסול, שלצידה ליגת נשים קונסרבטיביות, אגודת רבנים וגם בית מדרש לרבנים בניו-יורק ג'ואיש טאולוגיקל סמינר.

לרפורמים יש את איחוד הקהילות העבריות וכן איגוד רבנים ובית מדרש בקליוולנד היברו יוניון קולג' בסינסינטי.

לזרם הקטן של הבניה מחדש - רקונסטרו - יש מכללה לרבנים בפילדלפיה.

ב-1926 הוקם ארגון גג לבתי-כנסת של כל הזרמים המנסה לתאם במגעים בין דתיים עם הכנסיות הנוצריות: סינגוג קונסול אמריקה.

ארגוני שדולה יהודים וציונים

מושג
הלובי היהודי מייצג גם הוא מספר התארגנויות אשר התאימו את עצמם לפיצול היהודי הפנימי כמו גם לשיטת הממשל ותפקיד השדולה בחיים הפוליטיים בארצות הברית. בעיקר מדובר באופאק (איפא"ק) הפועל בוושינגטון הבירה מאז 1950.

איפא"ק הוא מכונה משומנת של שדולה פוליטית רשומה בהתאם לחוק הפועלת לגיוס תמיכה במדינת ישראל. לארגון מערכת מסועפת של מגעים וקשרים עם חברי הקונגרס בשני בתי הסנט ובית הנבחרים, הוא מפעיל מחלקות מחקר, חקיקה והסברה. בניגוד למגבית, התרומות לאופאק, שהוא ארגון גג עם סניפים אזוריים נאספות מגורמים פרטיים ואינם מוכרות כפטור ממס הכנסה. בנוסף פועלות 75 ועדות פעולה פוליטיות האוספות כספים לבחירת מועמדים תומכי ישראל לקונגרס.

ועידת הנשיאים משמשת כמכשיר ארגוני מתאם של ראשי הארגונים היהודיים העיקריים בנושאים בינלאומיים ובעיקר ביחסים עם מדינת ישראל. היא הוקמה בשנת 1954 על ידי נשיא הקונגרס היהודי העולמי ד"ר נחום גולדמן ז"ל, שרצה בבסיס ארגוני פוליטי בתוך אמריקה, ונועדה לשרת את הצורך שנבע מתוך הממשל האמריקאי שנאלץ לעמוד במגע עם נשיאים מארגונים יהודיים למכביר. לוועידה משרד בניו-יורק ושם נפגשים ראשיה לתדרוכים שונים בעת ביקורי ראש הממשלה ושרי ממשלת ישראל וחבריה מגיעים לישראל לתיאום עמדות.

המאבק למען יהודי ברית המועצות הביא להקמת הארגון הלאומי המתאם נציונל קונפרנס אוף סובייט ג'וארי על ידי ועידת הנשיאים ואחר כך באמצעות NJCRAC ולאחר גלגולים רבים ושונים התבסס כמכשיר עצמאי בעל מעמד לאומי ובינלאומי חזק. כמו כן פועל ארגון הגג של ציוני אמריקה שירד בהשפעתו בין גופי השדולה.

ארגונים שונים של ניצולי השואה ויוצאי מחנות ריכוז התאגדו גם הם למסגרת לאומית והוקם גם ארגון של ילדי הניצולים, מוזיאון לשואה הוקם על ידי מרכז ויזנטל בוושינגטון., המוזיאון לשואה שבחסות ממשל ארצות הברית.

המכשיר העיקרי לאיסוף כספים לפעילות קהילתית ולמען מדינת ישראל הוא המגבית המאוחדת. כיום רוב הכספים נשארים בארצות הברית לצורכי הקהילה, וכ-40 אחוזים מוזרמים לישראל באמצעות הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. המגבית מממנת גם את הג'וינט הפועל בעולם בקרב יהדות המצוקה במזרח אירופה, מדינות ערב וכדומה.

העיתונות היהודית כמו גם הארגונים, מאופיינת בפלורליזם ללא עיתון מוביל ברמה הלאומית. סוכנות הטלגרפית היהודית סט"א או יא"ט מפיצה לארצות הברית והעולם את בוליטין הידיעות היומי. יש כ-80 שבועונים יהודיים ברחבי ארצות הברית ומספר ירחונים. כמו כן יש הוצאות ספרים יהודיות ופרסומים רבים בתחומי הספרות העוסקים בנושאים יהודיים.

יחסי ישראל - ארצות הברית

יחסי ישראל ארצות הברית המוגדרים "כמיוחדים" ניצבים במרכז מרכיבי עוצמתה וחוסנה הפוליטי של מדינת ישראל. מאז 1985 הסיוע השנתי האמריקאי לישראל עומד על שלושה מיליארד דולרים, מתותם 1.8 סיוע צבאי, 1.2 כלכלי המופרש ברובו להחזר חובות. מעבר לכך יש לארצות הברית מחוייבות אסטרטגית לקיומה ובטחונה של ישראל ובאופן ספציפי "לשמירת יתרונה האיכותי הצבאי במזרח התיכון".

ארצות הברית מספקת לישראל את הציוד הצבאי האיכותי ביותר והיא מעניקה לה תמיכה מדינית בזירות שונות של ארגונים בינלאומיים ולא אחת ניצבת לבדה עם ישראל בהצבעות חשובות בעצרת
האו"ם ומועצת הבטחון. ליחסים עם ארצות הברית יש משמעות אסטרטגית קיומית עבור ישראל והם מנעו את בידודה המוחלט בתקופות קריטיות של לחץ ואף חרם מדיני-כלכלי.

ברקע היחסים המיוחדים יש תערובת של אינטרסים אסטרטגיים אמריקאיים באיזור, ערכי אנוש ומוסר המשותפים לשני העמים כשישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון הערבי. הרקע התנכ"י של החברה האמריקאית הנוצרית מוסיף משקל לאהדה כלפי ישראל כמו גם תודעת השואה והחוב כלפי העם היהודי.

ליחסים החמים היו גם תקופות של מתח, משברים, ולחצים, ומיד לאחר התמיכה בהקמת המדינה הוטל אמברגו אמריקאי על אספקת נשק ונוצרו חילוקי דעות בנושאי הגבולות, פעולות התגמול ושאלת ירושלים, ועד היום אין מכירה ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל.

עימות חריף עם ממשל אייזנהאור ב- 1956/7 הביא לנסיגת ישראל מסיני לאחר מבצע קדש. אצל הנשיא ג'ון קנדי התחזקה התמיכה והוכרו צרכי ההגנה של ישראל.

המפנה המשמעותי הגיע לאחר מלחמת ששת הימים וארצות הברית החלה להתייחס בהבנה לבעיות הבטחון של ישראל והתנגדה לנסיגה ללא תנאי. ב-1967 היה הסיוע האמריקאי בשפל של 131 מיליון דולרים. מאז 1974 ובעקבות הסכמי קמפ דייויד והשלם עם מצרים הוא הגיע ב-1975 ל- 4.8 מיליארד דולרים כולל הוצאות העברת שדות תעופה מסיני וכדומה.

בתחום המדיני נשמרה רמה גבוהה ביותר של תיאום ותמיכה מדינית של ארצות הברית בישראל, זאת למרות משברים שהיו מדי פעם ביחסים שנבעו מניגודי השקפות על מהלכים שונים. בתקופת ממשלת רבין (1975-77) הופעל לחץ על ישראל במסגרת "העיון מחדש" (הנשיא פורד ושר החוץ הנרי קיסינג'ר), וגם יחסי ממשל ג'ימי קרטר עם ממשלת רבין לוו בקרירות מסויימת. השלישיה קרטר סאדאת ובגין הובילה את האירועים הדרמטיים של תהליך השלום עם מצרים והסכמי קמפ דייויד, אך מתיחויות לא חסרו.

משברים היו לאחר תקיפת הכור העיראקי באוסיראק יוני 1981, ובמלחמת לבנון 1982-4 שהביא את תוכנית ריגאן לשלום. למרות זאת אופייניים ימי ממשל רייגן בלבביות חסרת תקדים ביחסי שתי המדינות והשתלבו בתפיסה האנטי-סובייטית של הנשיא. נחתמו הסכמים להבנה אסטרטגית וארצות הברית מילאה תפקיד חשוב בלחץ למען יציאתם של יהודי ברית המועצות כמו בשנות ה-70 באמצעות תיקון ג'קסון, שהציג כתנאי עבור שיפור תנאי הסחר הכלכלי בין ברית המועצות. [כך גם לגבי] היהודים מאתיופיה, וחלקה של ארצות הברית בעליה מאתיופיה וכן מתימן והיחסים עם ממשלת רבין-קלינטון ידועים, ולא צריך להוסיף מפני עינא בישא רחמנא ליצלן.

חלקים קודמים
חלק א' - על ההיסטוריה של ההגירה היהודית לארצות הברית החל משנת 1654.
חלק ב' - קשיי ההגירה והשתלבות היהודים בקהילה, ועל ההתבוללות ונישואי התערובת שהולכים ומכרסמים ביהדות ארצות הברית.
חלק ג' - על האנטישמיות שקיימת (אם כי במידה מועטה) בארצות הברית, ועל פריחת הארגונים היהודיים בארצות הברית.

הערות: כתבה או מחקר זה נכתב בחלקים ולאורך זמן. בחלק זה רשם נח זבולוני את התאריך 11/8/93 ובחלק זה 28/7, לאור זאת נקבע תאריך הכתבה כחודש יולי 1993.

המאמרים יועדו כנראה למדור "עכשיו" בעיתון "דבר" (בו סיקר בשנים ההם נח זבולוני את נושא העולם היהודי) אך לא זכו לפרסום. - אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1993
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.