לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

יהודי הונג קונג מחליפים ריבונות


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | הרצאות - 00/06/1997
לקראת העברתה של המושבה הבריטית הונג קונג לריבונות סין בתחילת חודש יולי 1997, כלומר בעוד כחודש, לא ניכרת תחושה של חרדה או דאגה בקרב 2,500 היהודים החיים במושבה זו. עבור רובם הונג קונג אינה מולדת אלא מקום לעשיית עסקים ומבחינתם, המעבר לשלטון הסיני לא יהווה מכשול אלא להיפך, חשיפה לשוק עצום של צרכנים שתרחיב את היקף עסקיהם.

האופטימיות נשמרה למרות המודעות שהמשטר שיכונן לא יהיה דמוקרטי כפי שהיה במשך תקופת השלטון הבריטי, ויש מידה של חוסר בהירות לגבי יחס השלטון הסיני כלפי זרים. לפי ראש חבר הנאמנים של הקהילה היהודית בהוג קנוג, מיכאל גרין, הסינים רוכשים כבוד ליהודים על הצלחתם הכלכלית ואינם רואים בהם איום כלשהו. לכן אינו חושש שהמעבר יסכן את זכויות חופש הפולחן של היהודים. למרות הפגנת הבטחון לעתיד טוב גם תחת המשטר הסיני, נוהגים היהודים כמו האמריקנים והאירופים האחרים במושבה, ודואגים לחדש את דרכוניהם הזרים.

לאחר 150 שנה של שלטון בריטי בשטחים שהיו פעם בריבונות סינית, תחזור הונג קונג להיות חלק ממדינה זו, על פי ההסכם שנחתם עם בריטניה בשנת 1984, על פי מתכונת "מדינה אחת - שתי שיטות", ומתוך הכרה של הסינים ביתרונות העצומים הגלומים בשגשוגה הכלכלי של הונג קונג לא יתרחש מהפך "בשטחים החדשים". ההערכה היא שהסינים ישמרו על ההתחייבויות שלהם לשמור את המערכה הכלכלית שתישאר בשליטת הונג קונג. מושל מקומי ינהל את ענייני המקום, בתיאום עם השלטון המרכזי בביג'ין. סין גם מודעת לכך שהעולם הרחב עוקב בעין בוחנת אחר המעבר הריבוני, שמקדים את המעבר של טאייואן, שמא תהיה פגיעה בחרויות דמוקרטיות.

עד שנות ה-60 היתה הקהילה היהודית של הונג קונג קטנה ומלוכדת, בעיקר סביב הגרעין הוותיק ביותר. גרעין זה כלל בתוכו את המשפחות העשירות מבגדד, שהגיעו להונג קונג במאה ה-19 בעקבות הסחר עם הודו וסין. בעיקר בלטו בגרעין זה המשפחות הספרדיות ששון וכדורי, שהותירו את אותותיהן על התפתחותה של הונג קונג במאה השנים האחרונות ועד לעצם היום הזה. נוסיף בסוגריים סר אליס (אליהו) כדורי 1865-1922 שנולד בבגדד ונפטר בהונג קונג הקים מוסדות חינוך וסעד ובצוואתו הקדיש כמאה וארבעים אלף לירות סטרלינג, זה היה בשעתו סכום עתק - להקמת בית הספר החקלאי בארץ ישראל, את הסכום הניח לממשלת המנדט והממשלה חילקה את הסכום לשנים: היא הקימה בית ספר חקלאי ליהודים, בית הספר הידוע, וכן בית ספר חקלאי לערבים ... בית הספר היהודי כדורי ליד תבור והערבי בטול כרם.

לגרעין הוותיק משתייכים גם יהודים יוצאי רוסיה ומזרח אירופה שהגיעו כפליטים לשנחאי ושם מצאו מקום מקלט, לאחר הפוגרומים ברוסיה ובתקופת מלחמת העולם השנייה. עם עליית הקומוניסטים בסין בשנת 1949, הצטרפו אלה לקהלת הונג קונג. גרעין זה מתאפיין במיוחד במעורבותו בפיתוח המקום, תוך קשירת קשרים הדוקים עם התושבים הסינים.

בשנות ה-60 הפכה הונג קונג, בהיותה נמל חופשי ממכס, למרכז מסחרי ופיננסי בעל היקף סחר עצום עם כל העולם, בשל כך נמשכו למקום אלפי עסקים וסוחרים זרים וביניהם יהודים רבים, מבריטניה, מישראל, מארצות הברית ומקנדה. בואם שינה את אופיה של הקהילה והיא הפכה ליותר קוסמופוליטית ומגוונת. יהודים אלה, שאינם רואים בישיבתם ישיבת קבע, מהווים היום שני שלישים מהקהילה היהודית של הונג קונג, רובם אנשי עסקים מישראל (20 אחוז), מארצות הברית (38 אחוז) מבריטניה (20 אחוז) וכן מדרום אפריקה, מרוסיה, מאוסטרליה, מעיראק ומלבנון. מרביתם משתייכים לקבוצה של גיל 28-45 ולא מעט מהם נישאו לנשים סיניות שרובן התגיירו. פלח זה של הקהילה בהיותו דומיננטי מבחינה מספרית, נחשב היום לעמוד השדרה של הקהלה כולה. פלח נוסף של הקהלה כולל את אותם אנשי עסקים יהודים שהוהים במקום לתקופות קצרות בלבד.

שיעורם הגבוה של יהודים אמריקאים וישראלים בשתי קבוצות אלו, שינה את אופיה של הקהלה כולה. היום שולטת בקהלה אווירה של כסף ועסקים. זו אינה קהלה יהודית טיפוסית השוקדת על רצף חיים קהילתיים ומוטרדת מתופעות של התבוללות ואנטישמיות. אין גם מסורת של ציונות בקרב הקהילה היהודית בהונג קונג שבלטה תמיד במעורבותם של ראשי הקהילה ברווחתה ופיתוחה של החברה הסינית של הונג קונג. מתוך הקהילה ישנם אלה שתפסו עמדות חשובות בחברה, בבנקאות ובאקדמיה. ישנו שופט יהודי בבית המשפט העליון, ואחד מראשי הקהילה היהודית הוא ממקימי קרן 2047 ויסיון [Vision] שמיועדת לשיפור הונג קונג בחמישים השנות הבאות. הגורמים המלכדים את הקהילה הם בעיקר עסקים ואירועים חברתיים, המתנהלים במועדון היהודי שבמרכז הקהלה. שלושה ארועים מרכזיים הם: יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות, בו מתקיים נשף גדול, המאורגן בשיתוף הקונסוליה הישראלית בהונג קונג.

הונג קונג כמושבה בריטית כיום שטחה 1013 קמ"ר, כ- 2.8 מיליון תושבים.

קהילת הונג קונג היא הגדולה והפעילה ביותר בכל יבשת אסיה. בשל מרקמה המיוחד, אין למעשה צמיחה מבפנים, מרבית הילדים המסיימים את בית הספר התיכון עוזבים ללימודים במקומות אחרים, וכך קבוצת גילאי 19-25 היא מצומצמת מאוד. אחת התוצאות ממצב זה היא שיעור נמוך של נישואין בין הקבוצות ומכאן שצמיחת הקהילה תלויה בהגעתם של יהודים מבחוץ, דבר שמותנה ישירות בפוטנציאל הכלכלי של הונג קונג.

חיי הדת במקום

מבחינת ניהולם של החיים הדתיים, שולט הזרם האורתודוכסי, הן במרכז הקהילה והן בבתי הספר. למרות זאת, יש פלוראליזם בפעילותם של ארבעה בתי הכנסת: "אוהל לאה" ספרדי אורתודוכסי (1901), בית כנסת רפורמי (1988) המתנהל בתוך אולם במרכז הקהילתי, "שובה ישראל" בית כנסת אורתודוכסי, ובית כנסת של חב"ד הממוקם בקומה הששית של מלון הילטון. בבית-הכנסת "אהל לאה", שהוא העתיק והמרשים מכולם, מתנהלת התפילה היום על פי נוסח אשכנז, ולארוחות שבת מוזמנים גם חברי הקהילה הרפורמית, כל בית כנסת פועל באופן עצמאי ומעסיק רב משלו.

למרות ממדיה הקטנים של הקהלה, רבים בה חילוקי הדעות בין הזרמים של הקהילה, אולם לאחר מאמץ ניכר של המהיגים הדתיים וראשי הקהלה, הגיעו להסכמה לגבי פעילות בשבתות ובחגים. לדוגמה: הפעלת מכשיר חשמלי, כולל מעליות, השמעת מוסיקה, וכן עישון וביצוע תשלומים אסורים בהתאם להלכה בכל המוסדות הקהילתיים.

הקהילה מנוהלת ע"י חבר נאמנים הקובעים בעניינים משפטיים וכספיים של הקהלה, הם אף מעסיקים משגיח כשרות, ושוחט ומוהל המוזמנים על פי הצורך. מדי שנה נבחרות מספר ועדות המרכזות פעילויות בנושאים שונים כמו: ישראל, חינוך למבוגרים וארגון נשים. ארגון הנשים היהודיות פעילה במיוחד הן בארגון אירועים והזמנת מרצים וכדומה, וכן באיסוף תרומות למטרות צדקה בהונג קונג, כולל של הפעלת מעון יום של בני ברית, ובישראל.

הקהלה היהודית מנהלת גם חברה יהודית להיסטוריה שעוסקת בחקר ההיסטוריה של יהודי הונג קונג ויהודי קאיפנג ושנחאי. תנועת חב"ד פעילה אף היא, ומציבה מדי שנה חנוכיה ומקיימת טקס הדלקת נרות בפארק צבורי במרכז הונג קונג.

מרכז הקהלה בו ממוקם המועדון היהודי, הוא מעמודי התווך שמאחדים ומרכזים את קהלת הונג קונג על פלגיה השונים. לפני מספר שנים ביצעו נאמני הקהלה עיסקת נדל"ן והשכירו חלק משטח בית-הכנסת "אהל לאה" לקבלן שבנה במקום שני גורדי שחקים בני 47 קומות עם 650 דירות. עיסקה זו הכניסה לקופת הקהילה מאות מליוני דולרים וכך הפכה זו לקהילה העשירה ביותר בעולם. בבעלות הקהילה 36 דירות להשכרה ושלוש קומות משמשות כמרכז הקהילתי, בו מתנהלות רוב פעילויות הקהילה. במרכז שנפתח ב-1995, יש אולמות מפוארים לאירועים, ספרייה, בריכות שחיה, מועדון ספורט, ומתקיימים בו אירועים חברתיים כמו ערבי ריקודים. על פי חוק העזר, כל ההכנסות מפעילויות המרכז והשכרת הדירות עומדות לרשותה של הקהילה ולצרכיה. כל מי שרשום כחבר בבית-הכנסת מתקבל כחבר גם במרכז הקהילתי. היום רשומים 1,500 חברים במרכז.

ישנם מספר מסעדות כשרות בהונג קונג, מסעדה מפוארת וסופרמרקט כשר עומדים לרשות הבאים למרכז הקהילתי, בהונג קונג יש חברה קדישא, בית קברות יהודי וארגון צדקה.

חינוך

בבית הספר היהודי "כרמל" הממוקם זמנית במרכז הקהילתי, לומדים ילדים מגיל 3 עד 9. בית הספר אינו משתייך לזרם כלשהוא, אך על פי התקנות, הוא מתנהל על פי ההלכה. לימודים משלימים לגילאי 4 עד 13 ניתנים בבית הספר "יחזקאל אברהם". בשני בתי הספר נלמדים לימודי חול ולימודי קודש, כלומר יהדות, ומתקיימים מסיבות פורים, טיולי ט"ו בשבט וריקודים בשמחת תורה.

קשרים עם ישראל

כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל וסין תורם רבות לתחושת הבטחון של הקהילה היהודית בהונג קונג, לקראת חילופי הריבונות. רמת הנציגות הישראלית היא קונסוליה כללית (מ- 1985) והוסכם שהיא תמשיך לפעול באותן פעילויות דיפלומטיות רשמיות ובאותו מבנה, גם תחת ריבונות סינית.

בתחום המסחר

היקף יצוא היהלומים לסין מגיע למיליארד דולרים בשנה. נמל הונג קונג מהווה מרכז איזורי של חברת הספנות הישראלית "צים" לכל איזור אסיה. חברת התעופה "אל על" מקיימת טיסה שבועית להונג קונג וישנה תנועה של תיירות, בעיקר נוצרית לישראל.

תולדות הקהילה היהודית בהונג קונג

ראשוני היהודים הגיעו להונג קונג ב- 1843-1844, לאחר שזו הפכה למושבה בריטית. אחד היהודים הראשונים היה איש עסקים בריטי בשם ג'יקוב פיליפס שהקים חברת סחר בשותפות עם בנג'מין מור. כעשר שנים לאחר מכן, כבר הוקמה קהילה מאורגנת, עם בואו של נסים יוסף עזרא מקנטון. ב-1857 אושרה לקהילה היהודית חלקת אדמה והוקם בית קברות יהודי, בזכותו של סר מתיו נתן שהיה המושל היהודי היחיד של הונג קונג וכיהן בשנים 1904-1907 הורחב שטח בית הקברות. אחד הרחובות הראשיים של האי קאולון נקרא על שמו (קאולון הוא חצי האי ההררי שעליו התפתחה העיר קאולון).

סוחרים יהודים מעיראק, שניהלו עסקים פורחים בהודו, נדדו להונג קונג ותרמו רבות לפיתוח המסחר והפוליטיקה של המקום. ביחוד בני משפחות כדורי וששון ובליליום. סר יעקב ששון, בנה את בית-הכנסת "אהל לאה" המפואר בשנת 1901. עמנואל רפאל בליליום הביא את עסקיו ומשפחתו מכלכותה הודו, ב-1862 והפך ליועצו המשפטי של הונג קונג וחבר בהנהלת הבנק של שנחאי והונג קונג. אליעזר בר כדורי, מייסד האימפריה הכלכלית של משפחת כדורי הגיע מבומבי ב-1880. משפחתו עסקה בבנקאות, עסקי דלא ניידי ושרותים צבוריים. היא גם הקימה את המועדון היהודי שליד בית הכנסת ולאחר מכן הרחיבה אותו והפכה אותו לקומפלקס של דירות יוקרה, שבו ממוקם גם המרכז הקהילתי.

בני משפחת כדורי דאגו לדיורם ולרוחתם של כשלוש מאות אלף פליטים עניים שברחו מפני הקומוניסטים והגיעו למושבה הבריטית. בניו של אליעזר כדורי זכו להכרה מצד השלטון הבריטי - הוראס קיבל תואר אביר ואחיו לורנס נתמנה ללורד.

במפקד של 1881 נרשמו 71 יהודים במושבה. לקראת סוף המאה ה-19 הגיעו יהודים פליטים ממזרח אירופה שהביאו למהפך דמוגרפי שעירער את מעמדם המוביל של היהודים הספרדיים בראש הקהילה. גלי העליה של יהודים מרוסיה הגיעו לאחר הפוגרמוים בשנת 1905, ולאחר המהפכה הבולשביקית בשנת 1917. רבים התיישבו בערים שונות בסין. אליהם הצטרפו יהודים שברחו מגרמניה וממרכז אירופה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. באותה תקופה העיר שנחאי הייתה היחידה שהתירה לכ- עשרים אלף יהודים פליטים להיכנס ללא אשרות כניסה. בתום המלחמה הפכה הונג קונג למוקד הגירה לרבים מיהודים אלו. רובם עברו דרך המושבה הבריטית בדרכם לאוסטרליה, לארצות הברית ולישראל, אך חלקם התיישבו בהונג קונג. היהודים תרמו להתפתחותה של הונג קונג, במיוחד בתחום התחבורה, הם פיתחו את קווי המעבורות, המנהרה וקו החשמליות שהם שלושת המרכיבים המרכזיים של התחבורה במושבה.

תולדות קהילת הונג קונג קשורים בארועים פוליטיים בסין הסמוכה. בסוף שנות ה-30 הגיעו למקום יהודים משחנאיי שנסו מהכובש היפני, אך ב-1941 נכנס הצבא היפני גם להונג קונג. תחת השלטון היפני לא הופלו היהודים והורשה להם להמשיך לערוך תפילות בבתי הכנסת. רבים מצעירי הקהילה התנדבו לארגונים שנועדו לתמוך בבנות הברית, וכ-13 מחברי הקהילה מתו בהגנה על המושבה בשנים 1941-1945.

הערות: הכתבה נכתבה כנראה לצורך הרצאה סמוך להעברת הריבונות של הונג-קונג לסין. לא ברור האם הרצאה זו ניתנה ומתי. - אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם הרצאות 1997
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.