לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

דרום אפריקה: החיים בצל החרדה


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | הרצאות - 00/11/1998
מיון מהיר:
בתי ספר
מאמר
הרצאות
1998
הקהילה היהודית של דרום אפריקה רואה את עצמה כיום כקהילה במצוקה, אולי היחידה בעולם, נוכח רמת הפשע והאלימות המאיימים על החברה הדרום אפריקאית. היהודים נהנים אמנם מרמת חיים גבוהה יחסית לסביבה, עם סממנים של רווחה, ומקיימים חיים קהילתיים תוססים וחופשיים, אך אלו מלווים בפחד מפני האלימות, שאינה מעיקרה אנטישמית, אלא מכוונת כלפי לבנים ועשירים.
כמו כלל האוכלוסיה הלבנה העשירה, חשים היהודים בצדק שחייהם בסכנה, כמעט כל משפחה עברה אירוע של תקיפה אלימה, שוד מזויין, חטיפת רכב וכדומה. המשפחות חיות את חייהן מאחורי סורג ובריח - שערי ברזל, מנעולים וגדרות אלקטרוניות מקיפים את בתיהם המפוארים, במיוחד ביוהנסבורג הבירה שם גרים רוב היהודים, את הגנים המטופחים ואת בריכות השחיה, וחברות שמירה מופקדות על בטחונם של יושבי הבית. שיחת היום של יהודי דרום אפריקה היא האלימות ובעיות הבטחון האישי.

הסטטיסטיקה של הפשיעה מורה שבשנה שעברה נרצחו 19 שחורים ולבנים בדרום אפריקה, כ-92 בממוצע יומי. ביוהנסבורג, שם המצב חמור במיוחד, היו יותר מ-8,500 מעשי שוד אלימים וחטיפת מכוניות. בקיפטאון האווירה אמנם רגועה יותר מבחינת הבטחון האישי, אך מאידך יש פעילות אנטישמית של גופים מוסלמים. על פי הערכות המשטרה פועלות בדרום אפריקה - 500 קבוצות פשע מאורגן והמדינה הפכה למרכז לסחר בסמים.

גם המצב הכלכלי הקשה הפוקד את המדינה כולה, אינו פוסח על הקהילה היהודית. יש האטה בצמיחה, ירידה בהשקעות מחו"ל ועלייה באבטלה. מאידך חל שיפור מסויים ברמת האינפלציה. חוקי המטבע הנוקשים מאפשרים לכל אזרח לצאת עם לא יותר מ-120 אלף ראנד (כ-100 אלף שקלים). בשל השפל הכלכלי ירד מאוד ערכו של הרכוש דלא ניידי שבידי היהודים ומימושו לצרכי הגירה או עלייה לארץ, לא יקנה לבעלים ממון מספיק כדי לפתוח דף חדש ברמה אליה הורגלו. יש בהחלט גם סממנים של עוני בקרב יהודי דרום אפריקה.

בתנאים אלו ניתן היה לצפות שחברי הקהילה היהודית שהם בעלי מודעות ציונית עמוקה, ישאפו לעלות לישראל. קהילה שתפארתה במערכת רחבה ופעילה של חינוך יהודי, שהחדירה רוח של הזדהות יהודית ציונית, לא הצליחה לתרגם הזדהות זו לרצון לעלייה. "נכשלנו" מודה סידני שפירו מנכ"ל הפדרציה הציונית של דרום אפריקה. המציאות מביכה את המוסדות הישראליים, שכן עבור מרבית היהודים, מדינת ישראל אינה מצטיירת כמקלט מתאים ונוח. רק 20 אחוז מקרב המהגרים מדרום אפריקה עולים מתוך 2000-2500 יהודים שעוזבים מדי שנה את דרום אפריקה, רק 350-400 בוחרים את ישראל, הרוב מעדיפים להגר למדינות אחרות כמו אוסטרליה, קנדה, בריטניה וארצות הברית, שהן דוברות אנגלית בעלות תרבות דומה ואין בהן בעיות חמורות של בטחון אישי או לאומי. היהודים, מסתבר מחפשים מקום רגוע ולא מאיים.

דילול משאבים

אחת ההשלכות המדאיגות של ההגירה מדרום אפריקה היא דילולה של הקהילה, מבחינת המשאבים האנושיים והכספיים. רבים מבעלי ההשכלה הגבוהה ובעלי ממון אמידים, בעיקר בגילאי הביניים, הם הראשונים שעזבו ונטל מימון מוסדות סעד, בתי אבות ובתי ספר נופל על כתפיהם של מבוגרים ומיעוטי יכולת. ברשת החינוך כבר מורגש חסרונם של מורים ומנהלים לדברי יו"ר ועד הקהילה, מרלן בית לחם, יש להטיל "כופר הגירה" על כל העוזבים כדי לסייע במימון מוסדות הקהילה המשרתים את הנותרים. "או שתשארו כאן ותתרמו לבניית דרום אפריקה, או שתעלו לארץ ותתרמו לבניית ישראל, אבל אל תשבו על הגדר" - אמרה.

הרב הראשי של דרום אפריקה - סירית האריס, יצא בביקורת קשה נגד היהודים שבוחרים להגר ומציג אותם ככפויי טובה, הן כלפי בני המשפחה שנשארים לבד והן כלפי המדינה שהשקיעה בחינוכם ובהכשרתם המקצועית, גם הוא הציע להטיל מעין מס על המהגרים, כדי לממן את המשך קיומה של הקהילה. לדעתו, ליהודים אחריות מוסרית כדרום אפריקאים הגאים בדמוקרטיה החדשה.

הקהילה היהודית מקיימת יחסים טובים עם הממשל הדרום האפריקאי, ואין מדיניות של אנטישמיות. מאידך קיימת דאגה מהתמיכה הרשמית בארגונים מוסלמים קיצוניים בעולם. כאשר עלה נלסון מנדלה לשלטון ב-1994 הוא הביע את אהדתו ליהודים ואת הבנתו לדאגותיהם וקרא לקהילה היהודית בדרום אפריקה להישאר בדרום אפריקה ולסייע בבנייתה מחדש. במקביל המשיך לקיים את קשריו עם העולם המוסלמי ולמרות מחאה מצד ארגונים יהודיים, נפגש עם משלחת מנהיגי החמאס, ניהל שיחות עם לואיס פארהאן ראש תנועת החזית האיסלמית בארצות הברית, וקיבל את אנואר חדאם מראשי החזית האיסלאמית של אלג'יריה.

בשל הבעיות ישנם חילוקי דעות בין ראשי הקהילה באשר לעתידה. ישנם מנהיגים החוששים מאבדן של טובי היהודים בתחום המקצועי והעסקי, הם רואים כיצד הופכת הקהילה לקהילה מזדקנת שלא תוכל להשתלב בפיתוחה וצמיחתה של המדינה תחת השלטון השחור. רואי שחורות מעריכים שהקהילה תאריך ימים רק עוד 40 שנה - עד שהמבוגרים ילכו לעולמם. לעומתם יש שמאמינים שלמרות הקשיים, יש עתיד לקהילה, הם מציינים שלא היתה בריחה מאסיבית עם ביטול השלטון הלבן, היהודים ממשיכים למלא תפקידים בכירים בשיעור העולה על מספרם היחסי באוכלוסיה. יש כאלה שמזכירים שהעובדה שהקהילה כגוף לא עשתה מפסיק להתנגד למדיניות האפרטהייד, לא נשכחה מזכרונם של ראשי הממשל. אחרים דווקא מאמינים שהדור הצעיר ישאף להישאר ולתרום לפיתוחה של דרום אפריקה החדשה כאתגר, בדומה לציונים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל.

דמוגרפיה

בדרום אפריקה חיים כ-90,000 יהודים, כמעט כולם אשכנזים, בשני מרכזים עיקריים יוהנסבורג (55,000) וקייפטאון (15,000). ישנן גם קהילות קטנות יותר ביניהן דרבן (5,000) שם ישנה גם נציגות ספרדית קטנה, פרטוריה (3,000) ופורט אליזבט (1,200). היהודים מהווים 2 אחוז [2 פרומיל - א.ז.] מכל האוכלוסיה המונה 42.3 מיליון בני אדם. לקהילת דרום אפריקה היסטוריה של גלי הגירה שהושפעו בעיקר מהמצב ששרר באותה תקופה. ההגירות הגדולות היו בעיקר בשנת 1962 אחרי המהומות בשארפוויל, ב- 1977 וב-1985 אחרי המהומות בסווטו, ואחרי 1994 עם הבחירות החופשיות הראשונות. באמצע שנות ה-80 הגיע מספר היהודים ל- 120,000. בין 1970 ו- 1997 עזבו את דרום אפריקה סך הכל 50,000 יהודים ובאותה תקופה הגיעו אליה כ-10,000 ישראלים. במרוצת עשרים השנים האחרונות, בעקבות תהליכי ההגירה, הקהילה היהודית מצטמקת והופכת לפחות משכילה ועשירה. לפי מחקרו של פרופ' אלן דאב, יותר מ-42 אחוז מראשי בתי אב הם בני 50 ומעלה שילדיהם עזבו.

על פי נתוני הסטטיסטיקה, בפרטוריה, שיעור הגירושין בקרב היהודים הוא הגבוה ביותר מבין הקבוצות הלבנות. הנתונים המדאיגים הביאו להקמת מועצה מיוחדת למשפחה בראשות הרב הראשי, בה יושבים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, עורכי דין, רופאים ורבנים כדי למצוא דרכים לשפר את חיי הנשואין. בעיה חברתית חדשה יחסית שאובחנה היא ההתמכרות להימורים, בעיקר בקרב בני נוער.

מבנה הקהילה

הגוף המרכזי של הקהילה היהודית הוא ועד שליחי הקהילות, שמרכזו ביוהנסבורג, והוא מייצג באופן רשמי את כל הארגונים ואת רוב בתי הכנסת כלפי הממשלה. הוועד שמסונף לקונגרס היהודי העולמי מילא תפקיד מרכזי בהקמתו של הקונגרס היהודי האפריקאי המסייע לקהילות היהודיות שמדרום לסהרה ותומך בהן. לראשונה נבחרה אישה לעמוד בראש הארגון. לצד היו"ר מרלן בית-לחם מכהן המנכ"ל סיימור קופלוביץ. ארגון חשוב נוסף הוא הפדרציה הציונית, איגוד נשים עובדות, ארגון הנשים החשוב ביותר בדרום אפריקה, עושה רבות בתחום שירותים חברתיים, סיעוד וגיוס תרומות. שני הגופים המרכזים את נושא התרומות הם המגבית הקהילתית המאוחדת, הדואגת לצרכיה הפנימיים של הקהילה, והמגבית המאוחדת לישראל המגייסת כספים למען ישראל. בתי הכנסת מהווים ארגונים התנדבותיים פרטיים. רוב הארגונים היהודיים מיוצגים בדרום אפריקה, כמו גם ארבע תנועות הנוער הגדולות: הבונים - דרור (עבודה), בית"ר, בני עקיבא ומגינים (שייכת לתנועה הפרוגרסיבית - רפורמית). בתקופה האחרונה מורגשת ירידה דראסטית בפעילות תנועות הנוער.

הממסד הדתי המרכזי, אליו שייכים כ-65 בתי-כנסת הוא הפדרציה האורתודוכסית של דרום אפריקה בקייפטאון. הארגון המקביל הוא ההתאחדות היהודית הדתית של דרום אפריקה. בעל הסמכות הדתית העליונה הוא הרב הראשי של הפדרציה. רוב הקהילות נחשבות מסורתיות וכמעט 80 אחוז שייכים לבנתי-כנסת אורתודוכסים, 10 אחוז לרפורמים והיתר קונסרבטיבים. מזון כשר ניתן להשיג בקלות ומספר מסעדות ובתי מלון כשרים פועלים. שחיטה כשרה מותרת בדרום אפריקה.

כמו שאומרים סדנא דארעא חד הוא, אחד התהליכים המתרחשים בעיקר בקהילת יוהנסבורג הוא ההתחרדות. אמנם האורתודוקסיה בדרום אפריקה היא גמישה יחסית, אבל ישנה צמיחה של תנועות "בעלי תשובה". מספר ארגונים חרדיים כמו: אור שמח, אש התורה וחב"ד הקימו מרכזי פעילות בעיר. ארגון בשם "תיקון" הוקם כדי לרכז את המאמצים לסייע לקהילות חסרות אמצעים בדרום אפריקה במסגרת התוכנית הכל ארצית לשיקום ופיתוח. יוזמה חדשה נוספת היא ארגון "גשר" שנועד לשמש לובי יהודי בקהילות היהודיות נגד גזענות.

כדי להתמודד עם בעיית האלימות, הוקם במסגרת ועד הקהילות כח משימה לבטחון והגנה. בתי-כנסת מאובטחים כל ימות השנה ובמיוחד בשבתות ובחגים וקיים קשר הדוק עם המשטרה המקומית. אזרחים יהודים הם בין הבולטים בין המתנדבים למלחמה בפשע.

חינוך ותרבות

על פי נתוני ועד השליחים, 75 אחוז מהילדים היהודיים בגיל בית ספר לומדים במערכת החינוך היהודי בבתי ספר יומיים. רוב המוסדות הם בעלי נטייה אורתודוכסית וחלקם חרדיים. בכמה אוניברסיטאות במיוחד בקייפטאון, מתקיימים לימודי מדעי היהדות. ביוהנסבורג נפתחה ישיבה גדולה "אור מנחם" ב- 1996. הישיבה "קולג'" בעיר, הוא מוסד שזכה לפרס ירושלים מטעם ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, על תרומתו להפצת לימודי התורה בתפוצות. רשת בתי הספר "קינג דויד" ביוהנסבורג נקלעו לקשיים כספיים כמו גם רשת בתי הספר הרצליה, בקייפטאון.

בערים המרכזית של דרום אפריקה ישנם מוזיאונים יהודיים וכמה ספריות יהודיות. חוגים שונים בקהילה מוציאים לאור שבועונים, ירחונים ורבעונים בשפה האנגלית.

בית-הכנסת ברחוב מואי ביוהנסבורג שהוקם על ידי מהגרים ליטאים מהעיירה פוז'ול מוכר כאתר לאומי. בבית הקברות וסט פראק מוצבת אנדרטה לזכר השואה. בארץ היין שמחוץ לקייפטאון, פועל יקב זאנדוויק הוא היקב הכשר היחיד של דרום אפריקה.

יחסים עם ישראל

בתקופת שלטונו של המיעוט הלבן בדרום אפריקה, גונתה ישראל לא פעם על שיתוף הפעולה הצבאי והמסחרי שקיימה עם משטר האפרטהייד. באותה התקופה תמך הקונגרס האפריקאי הלאומי במאבק הפלשתיני נגד ישראל. מאז המהפך בדרום אפריקה ומסירת השלטון לידי הרוב השחור, הפכו היחסים לקרירים יותר וישנה אהדה לאש"ף ולערפאת, ככל הנראה על רקע יחסים אישיים שהיו בינו לבין מנדלה, עוד מתקופת מאסרו. דרום אפריקה מצביעה נגד ישראל באו"ם, והיא בדרך כלל הראשונה שיוצאת בהצהרה אנטי-ישראלית. בעת ביקור ממלכתי של ערפאת בדרום אפריקה, הואשמה ישראל באופן חד צדדי בהקפאת תהליך השלום. סגן שר החוץ הדרום אפריקאי הגיע לביקור בישראל שבמהלכו התקיים דיאלוג מדיני על מהות היחסים בין שתי המדינות. הוא הבטיח שיעשה מאמץ למתן ולאזן את עמדות דרום אפריקה כלפי ישראל.

תולדות הקהילה

בתחילתה של ההתיישבות היהודית בדרום אפריקה בראשית המאה ה-19, כשהונהג שם חופש דתי, הקהילה היהודית הראשונה הוקמה בקייפטאון ב-1814 עם בואם של יהודים מגרמניה ובריטניה. במרוצת השנים הבאות הוקמו קהילות גם בפורט אליזבת.

ההתיישבות היהודית בטרנסוויל החלה כאשר נתגלול מרבצי זהב ויהלומים באזור יוהנסבורג. השגשוג הכלכלי שפקד את המדינה משך אליה גם יהודים בעיקר מבריטניה, גרמניה ומזרח אירופה (ליטא) שהגיעו כתוצאה מדיכוי ועוני ששררו שם. ב- 1880 מנתה הקהילה 4000 יהודים בלבד, ואילו עד שנת 1910 עלה מספר היהודים ל-40,000 רובם יוצאי ליטא. בשנות ה-30 הוגבלה הגירתם של יהודים שניסו להימלט מגרמניה וממרכז אירופה עם עלייתם של הנאצים.

במהלך מלחמת העולם השניה חדלה הגירת יהודים לדרום אפריקה, ומיד לאחריה היא הוגבלה בעיקר לזקנים שבאו להתאחד עם קרוביהם. במהלך תקופת המלחמה הייתה התעוררות של אנטישמיות ומספר תנועות פאשיסטיות קמו והשפיעו על מצעה של מפלגת האופוזיציה הלאומית. האפריקאים המיליטנטים יצאו להפגנות נגד בואן של אניות הנושאות פליטים יהודים. למרות זאת הצליחו 8000 יהודים בעיקר ממרכז אירופה למצוא מקלט בדרום אפריקה.

מאז קום המדינה עלו לישראל 17,000 יהודים מדרום אפריקה.

הערות: הכתבה הוכנה לצורך מתן הרצאה בחודש חשון תשנ"ט (נובמבר 1998), לא ברור האם ניתנה ההרצאה ובאיזה תאריך. - אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם הרצאות 1998
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.