יובל עתונאי ת"ח

נוח זבולוני (זבילביץ) הוא כעת אחד מעתונאי ירושלים הזריזים העובד בעתון חילוני - לאומי - אופוזיציוני.

עם זאת ברשימותיו הפזיזות - הקולעות מורגש בן-התורה שבו, עד היום, תלמיד ישיבות קמיניץ, נאווארדוק בגולה (מצאתיו בדווינסק בקיץ תרצ"ד. המפגש בענייני העליה עם שליח תנועת תו"ע, נתקיים בלב דווינה בסירה בלילה, מפחד המשגיח ...) וישיבת "מרכז הרב" בירושלים.

ביתו בית-נאמן - בהליכותיו, בחינוך, קשור לעולם בני-תורה, מוקיר רבנן בעטו, מקושר ל "אלמא מאטר" שלו - ישיבת רבו - הרב קוק זצ"ל.

רע להתרועע, בדוח-דעת, לעתים - במסגרת ה "פרטים" של "בתי-יוסף". והוא איש המחתרת בימי המנדט.

בן 12, ב-1922, גונב הגבול הרוסי (סובייטי) לפולין (נולד בקרילובה ע"י קידנוב).

אכסניותיו לתורה: ישיבה קטנה בסטולבצי (סטויפץ), קלצק (של ר' אהרן קוטלר), וולוג'ין (בגלגולה השלישי והאחרון שבין שתי המלחמות), קמניץ (של ר' ברוך-בר לייבוביץ), צוויכם (ישיבה נאווארדקאית) - עירו של הרוגצוובי שאליו היה נכנס. וזכורני הביקור המשותף אצל הגאון זצ"ל.

בארץ תחילה פועל-חלוץ ואח"כ תלמיד חכם. הרב. מוסמך. בילקוטו ספר "חידושי תורה".

ולא נתבטל ולא מתבטל בסביבתו, כשכיפה הסרוגה או המגבעת על ראשו, לשמה.

לעתים אתה מוכרח לחלוק עליו ועל דבריו, ולעתים אפילו לכעוס זמן מה עליו ...

ובהגיע העתונאי, חבר-לעט - והוא מבחוץ עושה שליחות של מבפנים ליהדות של תורה בציון כהבנתו. יבורך:

כה לחי לרנ"ז !