הגניזה האקטואלית

בעבודה מאומצת שארכה מספר שנים, ליקט אלי זבולוני אלפי קטעי עיתונות שכתב אביו, העיתונאי נח זבולוני ז"ל. בין התצלומים הנוסטלגיים, דיווחים רבים ומגוונים על הרבי וחסידות חב"ד, השופכים אור על הסיקור התקשורתי בעשורים שחלפו. כתב "כפר חב"ד" נבר בארכיון ודלה מספר קטעים מרתקים, חלקם אקטואליים ונדמה כי פורסמו בימים האחרונים. "פעם היה כבוד לרבנים בתקשורת הישראלית", אומר בנו. תיבת נח.

"כל יום שמאריכים את הזמן עד לעריכת הבחירות לרבנות הראשית בישראל מנוצל ע"י כמה גורמים באופן המשפיל עוד יותר את מעמד הדתיים, כבוד התורה ונושאיה - כותב האדמו"ר מלובביץ הרב מנחם מנדל שניאורסון במכתב לעורך האנציקלופדיה התלמודית הרב ש. י. זוין ויו"ר הנהלת הסוכנות ש. ז. שזר. הוא קובע כי את הבחירות יש לערוך בהקדם האפשרי בכדי למנוע בזיון לדת בארץ הקודש ובחו"ל. עיתון חרות 24/11/1960.

53 שנים חלפו מאז שפרסם העיתונאי המוערך נח זבולוני ז"ל את הדיווח הזה בעיתון "חרות", ונדמה שהדברים האקטואליים כל-כך שציטט בשם הרבי, נאמרו אך בימים אלה, בהם כבוד הרבנות הראשית ירד לתהומות בלתי-נתפסים, למקומות של ביזוי, תככים ומריבות. דיווח זה, הינו אחד מיני-רבים מתצלומים נוסטלגיים של קטעי עיתונות פרי עטו של זבולוני ז"ל, אותה ליקט בעמל רב בנו, יבדלחט"א, אלי זבולוני.

שפע של מלל

השיחה עם זבולוני מתנהלת בעודו נובר בתיק מאובק באחת הספריות החשובות בישראל, שם נמצאים קטעי עיתונות נוספים של אביו, אותם כתב לפני עשרות שנים. את התצלומים הרלוונטיים שיאתר, יסרוק ויצלם, ויצרף לארכיון הגדול מקטעי העיתונות של אביו שהעלה באחרונה לרשת.

זבולוני הבן, הינו איש מחשבים מצליח, רחוק מלהתעסק בנושאי תקשורת. אולם הרצון להנציח את העבודה העיתונאית [של] אביו, גרמה לו להקדיש את חייו למשימה מורכבת: לאתר כל דיווח - כתבה - מאמר של אביו ז"ל.

"כאשר התחלתי לבנות את הארכיון של אבי", הוא מספר לנו, "חשבתי על משהו צנוע, שיבטא את התחומים בהם עסק: עיתונות, דברי תורה וירושלים. התחלתי באיסוף החומר, ודי מהר הבנתי שהמשימה גדולה בהרבה מהערכתי. כמות החומר הראשונית שמצאתי - רובה ככולה עיתונים שאבא שמר - נתנה חיזוק לשורות המופיעות על מצבתו: תלמיד חכם מובהק / חניך ישיבות ליטא וירושלים / איש משפחה למופת / ומחלוצי העיתונות הירושלמית.

"מה שחשבתי שיסתכם בכמה עשרות מאמרים", מספר זבולוני, "היו רק קצהו של קרחון של כתיבה. הופתעתי מריבוי התחומים, מסוגי הכתבות החל מסאטירה ועד מאמר מעמיק, מידיעה קצרצרה בת מספר שורות ועד לכתבה התופסת עמוד שלם".

ההתחלה הייתה במיון וסריקה שהותיר העיתונאי בביתו. "אבא שמר כנראה את כל העיתונים בהם כתב, והיה נראה לי שבזה אכסה את פועלו העיתונאי. למרות זאת ידעתי שמספר כתבות, הלכו לאיבוד, הושחתו או נעלמו בדרך זו או אחרת. לאחר שנסרקו כ-2000 מאמרים שהיוו את עזבונו של נח זבולוני, גיליתי מהר מאוד, שברור שחסרים מספר רב של מאמרים, רוב הכתבות היו מהשנים האחרונות של פעולתו עת כתב בעיתון "דבר".

"מעיתון "חרות", בו כתב אבא עד סגירתו מצאתי רק כ- 50 מאמרים (רובם משנה אחת), ולא נראה לי סביר שרוב שנותיו בעיתון גזר אבינו על עצמו שתיקה. בחיפוש אחר חומר נוסף הגעתי למדור העיתונות של ספריית שער-ציוון, בית אריאלה, שום נגלו לי אוצרות שלמים".

זבולוני הבן לא אמר נואש בשום שלב, אלא התמיד במלאכתו. נכון להיום הוקלדו ונסרקו כ- 4,900 כתבות, ובהם שלל דיווחים על הרבי וחסידות חב"ד, המספקים הצצה מרתקת לאופי הסיקור התקשורתי על הרבי. במסגרת תפקידו כ "כתב לענייני דת", שמר זבולוני על קשר רצוף עם חסידי חב"ד העומדים במעגל השפעה, בכדי לקבל דיווחים מהימנים מכלי ראשון. עוד נשוב לאותם קטעי עיתונות.

מילה זו מילה

"האמת", מתוודה זבולוני, "את רוב הדברים שאני יודע על אבא, למדתי באמצעות קטעי העיתונות שגיליתי במלאכת האיסוף. בילדותי, לא דיברתי עם אבא על עבודתו, בוודאי שלא על יחסו לדת וכדומה. מהדיווחים שלו על חב"ד, אפשר בהחלט להבחין שהוא מעריך מאוד את הרבי. במקביל, אפשר לראות שאת העסקנים הפוליטיים הוא ממש לא אהב".

אביו,. הוא מספר, נתן לגדולי ישראל את התארים המגיעים להם, מתוך כבוד והערכה. "התקשורת הישראלית של היום שונה בהרבה. התקשורת הדיגיטלית גורמת לאנשים לקרוא כתבות במהירות, לעבור על כותרות מבלי להתעמק בתוכן. בעבר, העיתון היה האמצעי היחידי שהיה לאנשים, למעט הרדיו, היה יחס של כבוד למילה הכתובה. אז, מילה הייתה מילה".

זבולוני הבן נזכר בימים בהם ראה את אביו כותב, ומחייך. "אבא היה כותב בעט ונייר ואחרי זה מקליד במכונת כתיבה, ומתקן, ושוב מגיה, ושוב מתקן. ההתייחסות לכל מילה הייתה אחרת לגמרי מהיום".

למה כיום לא ניתן לראות ציטוטים מדברי רבנים ואדמו"רים בתשורת, אלא רק אם הנושא הוא "רכילותי" או "מלחמתי", שאלנו את זבולוני. "כי אחרת אף-אחד לא יקרא", הוא משיב ביובש, "זה מה שהציבור הלא-דתי רוצה לקרוא. פעם, הכל היה אחרת. באחת השנים, לפני יום-כיפור, אבא פרסם עמוד גדול בעיתון "דבר", ובו לקט מנהגי וסיפורים הקשורים ליום זה. היום זה היה מתפרסם ?", הוא שואל רטורית. "הדיווחים על נושאי דת כיום בתקשורת, בעיקר סביב מלחמות ושערוריות".

בשנים האחרונות עבר זבולוני על אלפי דיווחים שכתב אביו הקשורים לציבור הדתי והחרדי. "אני לא שייך לציבורים אלו, אבל נחשפתי לתרומתם האדירה בנסיבות עצובות. הוריי זכו לאריכות ימים, אבל בשנים האחרונות לחייהם, הזדקקו לא-פעם להתאשפז בבית-רפואה. אז, ראיתי מקרוב את ההתגייסות של הציבור החרדי. אם זה באמבולנסים חינם, סיוע תמידי מארגון "עזר מציון", ועוד. הם לא הכירו אותי, והתגייסו לעזור, כי זה מצווה". ^{[ * ]}

החסידים יצאו מכליהם

הדיווחים הקשורים לחב"ד, מתוך הארכיון הגדוש של זבולוני, רבים ומגוונים, ונפרסם כאן קטעים נבחרים. נבהיר כי הדיווחים פורסמו מזווית ראייתו של העיתונאי נח זבולוני בעיונים הפונים לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, וכך יש להתייחס לדברים.

נפתח בדיווח מעיתון החדשותי "דבר" מתאריך 10/4/1987. תחת הכותרת "הרבי מליובאוויץ' בן 85", מדווח נח זבולוני על שרשרת החגיגות ומנסה להסביר לקוראים מעט על פעילות הרבי.
"במה רב כוחו וגבורתו של הרבי מליובאוויץ' שחסידיו עשאוהו לבולט בין מנהיגי היהדות?", שואל זבולוני ומפרט את קורות חייו של הרבי, ואחר ממשיך לכתוב:

צבא הרבי

כמה שנים קודם לכן, בתאריך 05/01/1981, הקדיש זבולוני במדורו "עולם יהודי" יריעה נרחבת על המושג המוכר לכל דרדק הגדל בחב"ד - "צבאות השם". זבולוני מנסה "לפשט" את המושגים החב"דיים.

וכך כותב זבולוני:
באותו מדור, מביא זבולוני דייוח נוסף, על "צעירי חב"ד במרוקו". להלן הדיווח:

קבלת שוחד

מרבית הדיווחים של זבולוני הקשורים לחב"ד, עוסקים כמובן בנושאים הבוערים שעל סדר היום הציבורי בישראל. בדיווח שפורסם ב "דבר" בתאריך 16/06/1983, מדווח זבולוני על "שוחד בעד השתקת עניין מי הוא יהודי", כלשון הכותרת:
באותה שנה, הרבה זבולוני לסקר את המאבק של הרבי בנושא מיהו יהודי. באותה שנה, תשמ"ג, הביא זבולוני דיווח נוסף הקשור לנושא זה:
שנתיים לאחר-מכן, בתאריך 03/04/1985 מדווח העיתונאי כי "האדמו"ר מלובביץ' יבקש מהאדמו"ר מגור להורות לשפירא לעזוב הקואליציה".

היזמים מדווחים לרבי

נושא פופולארי נוסף, איך לא, הוא כמובן "שלימות הארץ". זבולוני הרבה לצטט את דבריו של הרבני בנושא. בשנת תשנ"א, הוא מדווח:
שנה לאחר-מכן, בשנת תשנ"ב. מדווח זבולוני ב "דבר" כי "ההתנחלות בסילואן נתקלת בקשיים - דיווחו היזמים לרבי מלובביץ' ".

להלן הדיווח:
זבולוני ציטט לא פעם עיתונים שהופיעו בניו-יורק שדיווחו מהנעשה בחצרות קודשינו. כך היה בדיווח שפרסם בתאריך 28/10/1987, תחת הכותרת: "הרבי מלובביץ' שכנע נתניהו להמשיך בתפקידו". הדיווח עוסק בביקור המפורסם של ראש הממשלה נתניהו אצל הרבי בחודש החגים.
ויש עוד קטע על נתניהו, הפעם משנת תשד"מ. לא נגענו.

"בחסדי האדמו"ר"

בטור מיוחד שפרסם ב "דבר" בשנת תש"נ, תחת הכותרת "ברוקלין וירושלים", ניסה זבולוני לנתח את השפעת הרבי על הציבור בישראל. "ממושבו בברוקלין", נכתב בפתיח הבולט לכתבה, "בעזרת שליחיו וחביביו בממשלה ומחוץ לה, משפיע הרבי מלובביץ' על המדיניות הישראלית".

להלן הטור במלואו:

שו"ע לגויים

ויש גם דיווחים כלליים על הפעילות השוטפת של חסידי חב"ד. בדיווח מתאריך 19/11/1985, מדווח זבולוני: "חסידי חב"ד פושטים על הערבים ללמדם "שבע מצוות בני נח".

שימו לב לאופי הדיווח:

דיווח ב "דבר": שינויים ב "כפר חב"ד"

בין שלל הדיווחים על חב"ד, פרסם זבולוני בשנת תש"נ, דיווח חדשותי על עיתון "כפר חב"ד", תחת הכותרת "הנמכת הטון הפוליטי".

הדיווח התפרסם בעקבות שינוי המתכונת החיצונית של העיתון. זבולוני ראה (מהרהורי ליבו ככתב עיתון השמאל "דבר" ...) בשינוי "הנמכת טון". וכך הוא דיווח לקוראיו ב "דבר": "בטאון חסידי חב"ד משנה צורתו ותוכנו. ידם של המתונים גברה על הקיצונים. פחות פוליטיקה לאומית, יותר נושאים פנים חב"דיים".

זבולוני דיווח כי