העיתונאי הירושלמי הוותיק, נח זבולוני ("דבר"), בן ה-80, תיאר לא פעם מיפגשים מרגשים בין בני משפחה, שיד הגורל הפרידה ביניהם. אתמול היה הוא עצמו אחד מגיבורי מיפגש שכזה. אחרי 66 שנות ניתוק, עמד נח זבולוני מול אחותו ה "קטנה", רחל זבילביץ, בת ה-74, ושעה ארוכה נעתקו המילים מפיהם, ורק הדמעות סיפרו את העובר עליהם.
ב-1924, והוא נער בן 14, עזב זבולוני את עיירת הולדתו
ברוסיה, קוידאנוב שעל גבול
פולין, כדי ללמוד בישיבה בפולין. 10 שנים לאחר מכן עלה לארץ-ישראל.
מלחמת העולם השניה הביאה לניתוק כל קשר עם משפחתו, הורים ו-8 אחים ואחיות.
שלשום צלצל הטלפון בביתו בירושלים. על הקו היו אנשי המדור לחיפוש קרובים
במשרד הקליטה. בפיהם היתה הבשורה, שלה חיכה כל השנים: "אחותך רחל נמצאת בארץ".
אתמול הם נפגשו
בחיפה.
רוח'לה, אחותי, בכה זבולוני, "רוחל'ה" ..."
והיא השיבה לו בדמעות: "נח, ידעתי שאתה בישראל. התפללתי שאתה עוד בחיים ..."
זבולוני, שידע רק על מות אביו, שמע אתמול לראשונה מפי אחותו, כי ממשפחתו בת 11 הנפשות, נותרו בחיים רק הוא, 2 אחים ואחותו, שסיפרה לו: "אמא הובלה לתאי הגזים, חנהל'ה נקברה חיים על-ידי
הנאצים עם בעלה ושלושת ילדיהם. צבי, חיים, בלקה והינדה נפטרו במרוצת השנים".
האחות סיפרה, כי שני אחיהם של זבולוני ואחותו עדיין חיים
בברית-המועצות.
רחל זבילביץ, אלמנה, הגיעה ארצה לפני כשבועיים יחד עם בנה, כלתה ונכדה. "ביום שהגעתי פניתי למדור לחיפוש קרובים ..."
נח זבולוני: "מאז שהחלו גלי העלייה, האמנו שזה יקרה, שמישהו יגיע. במשך חודשים נהגתי להסתובב ליד משרד הקליטה ולשאול עולים - מי מכיר מי יודע ..."
אתמול הוא קיבל את התשובה.
דפים בנושא:
Powered By