בספר "לאות ולעד" - פנקס זכרון לבתי עלמין שנהרסו וחוללו - בעריכת משה פראגר בהוצאת
חברה קדישא גחש"א -
תל אביב - תשל"ג - בפרק על קהילת ריגה מובאת ציטטה מכתבתו של נח זבולוני בעיתון "
חרות" שהופיעה בתאריך 01/01/1965.
דו"ח יותר מפורט על כל פרשת המאבק להשיג זכות זו של מצבת-הזכרון לקרבנות הפאשיזם נמסר ע"י כתב ישראלי בשם נח זבולוני שביקר בריגה
וחקר את פרטי הבעיה במקור:
ביער רומבולי לא הרחק מריגה, בירת
לטביה, בו נרצחו ע"י הגרמנים למעלה משלושים אלף יהודי ריגה, הוקמה באחרונה אנדרטה לזכרם.
לאחר כיבוש ריגה בידי
הנאצים בנובמבר 1941, הובאו לפי פקודת היינריך הימלר ליער רומבולי, כשלושים אלף יהודים מגיטו ריגה: אנשים, נשים, זקנים וטף, כולם נרצחו ע"י הגרמנים, ובבור ענקי ביער זה מצאו את מנוחתם האחרונה.
מיום מר ונמהר זה עברו הרבה שנים, מבלי שהוקם ציון או מצבה במקום הקדוש. רק עשב פרא גדל על קבר-אחים הענקי של יהודי ריגה.
באחרונה הוקמה אנדרטה ענקית על קבר האחים, ועליה נחקקו לפי החלטת מועצת הסובייט המקומי בשלוש שפות: לאטבית, רוסית
ואידיש, המילים:
"לא יהיה פאשיזם" ...
לטקס גילוי האנדרטה נהרו אלפים רבים, ביניהם גם כאלו שהצליחו להימלט מבור איום זה. אשה אחת בשם פרידה מיכלזון, שנמלטה ברגע האחרון, כשמצאה מקלט אצל איכר לאטבי. כן באו אלה שבימים השחורים הושיטו את ידם לעזרתם, ביניהם ראוי לציון הלאטבי ז'ן ליפקה, שהוציא מגיטו ריגה כ-40 יהודים והחביאם עד סוף המלחמה.
האמן היהודי ארטור ריטוב, שהנו עצמו אחד מניצולי גיטו ריגה, שהצליח להימלט, סיפר כי בקבר אחים זה מצאו את מותם למעלה מ-85 מבני משפחתו הקרובים ביותר, ותיאר את השחיטה הנוראה שנערכה ביער רומבולי.
כן הופיע מנדיל וולביץ, מפקד הארגון הלוחם בגיטו ריגה שגילה, כי גם בגיטו ריגה לחמו היהודים באויב הגרמני והפילו בהם חללים רבים. הוא הזכיר את מפקדי הארגון וחייליו שנפלו בקרב פנים אל פנים עם הגרמנים והם: גניה לאצובה, יעקובסון, ליברמן, אקון, פישר, האחים וולק ואחרים שנפלו בקרבות ...
השחקנית היהודית דינה רויטקופ, הקריאה את שירו של המשורר היהודי המנוח שמואל הלקין:
"טיפע גריבער, רויטע ליים
איך האב א מאל געהאט א היים" ...
דפים בנושא:
הערות: 1. כאן טעה העורך. נח זבולוני לא עזב את ארץ ישראל מאז הגעתו ארצה בשנת 1934, ובפרט לא נסע לריגה.
- אלי זבולוני
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - ספריית הרמב"ם
Powered By