מלחמה נגע המותרות

בחוגי הישיבות הגדולות בארץ התגבשה הדעה, שיש לדרוש מבני הישיבות להסתפק במועט ולברוח מן המותרות, ואף הועלתה הצעה להתקין תקנות ברוח זו.
בין התקנות: למעט בהוצאות בשמחות נשואין, בר-מצווה, ברית מילה ופדיון הבן, כי הוצאות מיותרות מכבידות על הזוג הצעיר ועל ההורים.

לפי יוזמת ועד הישיבות בירושלים התכנסו ראשי ישיבות מן הישיבות הגבוהות ורבנים, ודנו במצב הכלכלי הקשה, שהאינפלציה היא מסימניו הבולטים. לאחר דיון מקיף הוחלט להתקין תקנות, שיחייבו את חובשי ספסל בית המדרש. בין התקנות:

- בעת החופה יגישו סוג אחד של מזונות, בצירוף משקה רגיל ולא יותר.
- תפריט של סעודת נשואין יהיה מורכב ממנה עיקרית אחת.
- נוסף על קרובי משפחה (יחס הקירבה של "פסולי עדות") לא יוזמנו לסעודה יותר ממאה וחמישים איש, גברים ונשים.
- ראש הישיבה לא ייעתר לסדר את הקידושין אלא לאחר שבירר שתקנות אלו יבוצעו הלכה למעשה.
-המשתים של "שבע ברכות" ייערכו בצורה צנועה ביותר, בבית ולא באולמים שכורים. במקום שאי-אפשר, יש לקבל הסכמת ראש הישיבה לכך.
- גם שמחות של בר-מצווה, ברית מילה ופדיון הבן יש לערוך בצנעה ובצמצום.
- הציבור נדרש להתייחס בהבנה ובכבוד לתקנות האלה ולהקל ככל האפשר את ביצוען.

התקנות טרם נכנסו לתוקפן, בגלל מותו של חבר נשיאות ועד הישיבות, הרב חיים שמואלוביץ, ראש ישיבת "מיר" בירושלים.

יש להדגיש כי בחצר האדמו"ר מגור בירושלים נוהגים לפי תקנות אלו, הלכה למעשה. בהזמנות ששלח הרב פנחס אלתר, אחיו של האדמו"ר מגור, ראש ישיבת "שפת אמת" בירושלים ויו"ר מרכז אגודת ישראל בארץ, לחתונת בנו, נאמר בין היתר, כי "סעודת המצווה תיערך אך ורק לקרובי המשפחה, כפי שתיקן האדמו"ר שליט"א".