חתונות וספיחיהן [04/02/1981] - רנ"ז - ראיונות ואודות נח זבולוני

ברשימתי "צרות ונחמות" שהתפרסמה כאן ב- 9 בינואר, הבאתי קטע מעלון קיבוץ יפתח, בו מסופר על הרב גורן, שכיבד את הקיבוץ בהעמידו חופה לשניים מחבריו, ולאחר מכן, בדרשתו, אמר "אתם אינכם ישוב". "וכל זאת למה ?" - נאמר בעלון - "מכיוון שאין אצלנו בית כנסת ואין מטבח כשר. תמהו חברי יפתח: האומנם חושב הרב שבדבריו תרם לאחדות ואהבת ישראל? - לרב גורן פתרונים".

זמן מה לאחר זאת קיבלתי מכתב ארוך ומעניין מאת חנן מקיבוץ יפתח, שאביא כאן רק קטע ממנו:

בדברו על כך שישוב ללא בית כנסת איננו ישוב - צריך היה להיות חסר חוש-פרופורציה לחלוטין כדי להבין מדבריו שאכן הרב הנכבד איננו חושב את יפתח לישוב. הרב אמר את אשר אמר במגמה לדרבן את הישוב להקים בו בית כנסת. ואולי לא ניסח את דירבונו זה בטאקט שיתאים לכל גוני ורמות ההומור והתפיסה של כל חברי יפתח; אך דבר זה דומה בדיוק לכך כשאומר אחד לרעהו בוויכוח: "אם אתה חושב כך וכך, הרי אתה לא בן-אדם"; או: "אתה לא חבר קיבוץ"; או "אם בקיבוץ זה וזה ישנן תופעות אלו ואלו, הרי זה לא קיבוץ", איש איננו מתכוון, כמובן, לכך שבעל דבבו איננו בן-אדם, ואיש אינו חושב שקיבוץ מסויים איננו קיבוץ, זוהי צורת דיבור מקובלת בהחלט, למרות שאולי איננה טאקטית לרוחו של חלק מהציבור. ברכותיו הארוכות של הרב גורן ליפתח ואיחוליו לישוב זה שישגה ויפרח, היו חשובות כי כמה מאמירתו שישוב שאין בו בית-כנסת אינו ישוב. אני סבור שזהו בהחלט תפקידו של רב ראשי לעודד ולדרבן בכיוון דתי, ובכל הזדמנות, ולו גם כנסיון לעורר את השאלה למחשבה, וכי מי עשה זאת אם לא רב? שולמית אלוני ? - אם חברים מתייחסים בשלילה לרעיון זה - זו זכותם. אך הרב גורן בהחלט לא בא בכפייה ולא נשמע כתוקפן.

דבריו אלה של חנן נשמעו לי הגיוניים וסבירים, וכבר מוכן הייתי להתנצל על כך שהוצאתי דיבתו של הרב רעה בכך שנתתי פרסום לקטע בלתי-אחראי מעלון יפתח. אינני שש לגלות דופי באנשים דתיים, וצדק חנן בכותבו - במקום אחר במכתבו - ש "אין אנו חסרים "צרות קטנות" הרבה יותר רציניות, שנראה את העניין הקטן והבלתי-חשוב הזה כצרה נוספת של עם ישראל".

אלא שכמה ימים אלחר-מכן קראתי ב "דבר" רשימה של נח זבולוני (25 בינואר), שבה סופר על חופה אחרת שהעמיד הרב גורן, והפעם בניו יורק: חופת בנו של הרב ארתור שניאור, רבו של בית-הכנסת "זכרון אפרים".

סופר שם שבין "ריקוד מצווה" עם הכלה ו "ריקוד מצווה" עם החתן, רואיין הרב ע"י עתונאי מ "אלגעמיינער ז'שורנאל", ובראיון זה אמר, בין היתר (והדברים מצוטטים כלשונם), כי "בטלוויזיה הישראלית שולטים הפקר-יונגען", וכי אצלם "האפיפיור הוא הגיבור הראשי, המנהיג הדתי המוסרי ביותר בדור הזה", וכי הטלוויזיה הישראלית מפיצה שמד בישראל ... מהללים ומשבחים את האפיפיור, ואת הנצרות כולה, וזוהי ממש עבודה זרה".

ועוד אמר הרב גורן, כי "בישראל מתנהלת תעמולת זוועה נגד היהדות הדתית", כגון זו נגד השר אבו-חצירא, וכי יש ללמוד מ "אגודת ישראל" שהשיגה כמעט כל מה שביקשה (חוקים נגד הפלות, נגד גיוס בנות דתיות, סובסידיות ומענקים גדולים לישיבות, לכוללים ולתלמודי תורה) בהעמידה אולטימטום לבגין "הלוואי שאנשי המפד"ל היו נוהגים כך. אילו עשו כן, היה מצב הדת בישראל שונה לגמרי".

כשקראתי את הדברים האלה, עלה בדעתי שאמרותיו של הרב גורן בסופן של חתונות או באמצען, אינן בכל-זאת פליטות פה שמחמת גילופין, וגם לא "חוסר טאקט" בלבד, אלא שיש בהן כוונות רציניות, שאם תתגשמנה, הן עשויות להיות גם "צרות רציניות".

דפים בנושא:

"עובדי הטלוויזיה מפיצים תעמולת-שמד"