כתב "דבר" נח זבולוני פגש את אחותו אחרי 66 שנות פרידה

בצהרי יום א' השבוע צילצל הטלפון בביתו של נח זבולוני, כתב "דבר" בירושלים. על הקו היתה פקידה של הסוכנות היהודית, ששאלה: "זה ביתו של נח זבולוני? אחותך הגיעה זה עתה מברה"מ".

זבולוני, בן 80, עיתונאי ותיק ומנוסה, לא ראה את אחותו מאז גיל 14. "נטלתי את השפופרת והרגשתי שהיא רועדת לי ביד, וכששמעתי את הקול מהעבר השני אל הטלפון לא יכולתי להתאפק יותר וקראתי: "אחותי, אחותי", סיפר אתמול זבולוני, לאחר 66 שנים שבהן לא ראה את אחותו רחל בלוך בת 74.

התרגשות רבה אחזה באחים, בבני משפחותיהם ואפילו בחבורת העיתונאים שצבאה על פתח הדירה בחיפה בה נערכה הפגישה. זבולוני חיבק ונישק את אחותו ולא חדל להמטיר עליה שאלות אין ספור, בעוד האחות מתקשה לעכל את גודל האירוע, נראית המומה ומסוגרת.

"מידי יום הייתי נוהג לעבור ליד משרד הקליטה בירושלים, נתקל בעולים ושואל אותם מהיכן הגיעו, במטרה לאתר מישהו מבין קרובי משפחתי", סיפר זבולוני. רחל בלוך, האחות, הגיעה לישראל ב-26 בדצמבר עם בנה מארק, בן 42, סגן מנהל מפעל במינסק, אשתו ורה, מורה לשפות זרות ובנם זימה בן 14. "ידעתי מאז 47' שיש לי אח בשם נח זבולוני והוא עיתונאי בישראל" סיפרה, "ולכן כשהגענו לישראל התקשרנו לסוכנות וביקשנו שינסו לאתר אותו".

בני המשפחה מתגוררים בכרמל הצרפתי בחיפה אצל משפחת לויטין, גם הם עולים מברה"מ שהגיעו לפני תשעה חודשים. בדירת שלושה חדרים מתגוררות כיום שתי המשפחות, שמונה נפשות, עד שמשפחת בלוך תימצא דירה משלה.

זבולוני, נולד בעיר קוידנוב שליד מינסק לאב חקלאי, כבן אמצעי בין תשעה אחים ואחיות. "עזבתי את מינסק בגיל 14 ו- "גנבתי" את הגבול לפולין. 10 שנים למדתי בישיבה ולישראל עליתי בשנת 34'. עד 47' היה לי קשר של מכתבים עם ברה"מ, אבל לא ידעתי מי חי ומי מת. ברוסיה השארתי את כל בני משפחתי וידעתי שבשואה נספו אמי ושני אחים. לגבי השאר לא ידעתי מה עלה בגורלם. ידעתי שיש לי שני אחים ועוד אחות, רחל, בברה"מ", סיפר זבולוני.

רחל סיפרה שב- 41' פינו אותה הנאצים לקזחסטאן וכעבור חמש שנים שבה למניסק, התחתנה ולאחר 47' לא ידעה מה עלה בגורל אחיה נח. "עברו יותר מ-60 שנה, אני כבר לא יכולה לדמיין שזה אח שלי", אמרה בהתרגשות, ונח מוסיף: "לא תארתי אותה כמו שהיא נראית היום. בכל זאת, עזבתי אותה כשהיתה בת שבע".