פרטים מעניינים על ארכיונו של צינברג פורסמו בלנינגרד

רק עתה 25 שנה אחרי מותו הטראגי של ד"ר ישראל צינברג, היסטוריון הספרות היהודית, ניתן פירסום לארכיונו הפרטי, הנמצא ברשותה של המחלקה הלנינגראדית של המכון המדעי לארצות אסיה שע"י האקדמיה הסובייטית למדעים.

בארכיונו הפרטי של ד"ר ישראל צינברג נמצאים מאות מכתבים ותעודות של אישית יהודיים בתוכם סופרים ומשוררים ידועים ואנשי-מדע, רובם כתובים באידיש וחלקם בעברית, רוסית ושפות אחרות - על כך מסר דוצנט האוניברסיטה הלנינגראדית, ד"ר הלל אלכסנדרוב, במסיבת עתונאים בלנינגראד.

נרצח בתקופת סטאלין

ד"ר צינברג שנרצח בתקופת סטאלין ושמו טוהר מיד אחרי הועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית, השאיר אחרי מותו ארכיון גדול ועשיר שנמסר בשעתו למחלקה הלנינגראדית של המכון המדעי לארצות אסיה. הדוצנט הלל אלכסנדרוב, נתמנה כממונה על הארכיון וכחוקר החומר הנמצא בו.

עתה עשרים וחמש שנה לאחר מותו של צינברג פירסם אלכסנדרוב את תוצאות מחקרו, ובין היתר סיפר כי צינברג בד בבד עם עבודתו המדעית הספרותית, עמד בראש המעבדה הכימית המפורסמת בלנינגרד ע"ש פיסולוב.

מעורכי האנציקלופדיה היהודית

ד"ר י. צינברג, מעורכי האנציקלופדיה העברית התפרסם כהיסטוריון של הספרות היהודית של העם היהודי. עוד בשנת 1900 הוציא מונוגרפיה גדולה על יצחק בר לבנזון ומאוחר יותר פירסם שני ספרים בשם "שתי המגמות בחיים היהודיים". בשנים 1911-13 הופיעו תשעה הכרכים של צינברג בשם "תולדות הספרות של העם היהודי". באותה תקופה היה צינברג גם מעורכי האנציקלופדיה היהודית והכרך ה-16 הופיע בעריכתו.

בין המכתבים והתעודות שהוא השאיר אחריו נמצאות תעודות של שלום עליכם, חיים נחמן ביאליק, י. ל. פרץ, אחד העם, בורוכוב, שלום אש, יעקב פיכמן ואחרים.

כמדור מיוחד מהווים המכתבים שנכתבו בצורת אוטוביוגרפיה של ש. אש, יעקב דינזון, יוסף קלוזנר, דוד פריזמן, זלמן שניאור, י. מ. וייסברג ומרדכי ספקטור.

ראוי לציין את מכתבו של י. ל. פרץ, הכתוב באידיש, מראשון בדצמבר 1911. מחבר סיפורי החסידות, מעיד על עצמו, כי אף פעם לא השתייך על החסידים וגם מוצאו אינו חסידי. כן כותב פרץ, כי התחיל לכתוב דווקא בשפה הפולנית, ולא הספיק לפרסם את יצירותיו בשפה זו, כי מיד שרף את כתבי היד, ניסה גם לכתוב בעברית אך גם בשפה זו לא הצליח, ואז הוא עבר לכתוב באידיש.

מכתבים על אבן גבירול

בארכיונו של צינברג נמצאים ששה מכתבים של חיים נחמן ביאליק שנכתבו בשנים 1921-27 במכתבים אלה דן המשורר הלאומי על ההוצאה המדעית של כתבי המשורר העברי מימי הביניים שלמה אבן גבירול שהוכנו לדפוס ע"י ח. נ. ביאליק ורבניצקי.

כן נמצאים בארכיון ארבעה מכתבים של אחד העם מלונדון ובהם הוא דן על הספר יקר המציאות "ספר שמואל" שטופס אחד ממנו נמצא במוזיאון הבריטי בלונדון.

מכתביו של הסופר יוסף אופוטשו מניו-יורק, שנכתבו בשנים 1937-8 דנים ביחסים השוררים בין הסופרים הכותבים עברית לבין הסופרים הכותבים אידיש.

ארכיונו של צינברג מכיל יותר מ-400 מכתבים שנכתבו ע"י סופרים, מבקרים, מחזאים יהודיים, כמו שמואל ניגר, ראובן בריינין, הלל צייטלין, פרץ הירשביין, ש. אנסקי, זלמן רייזן ושל ההיסטוריון הידוע של החסידות שמואל אבא גורודצקי.

חוקר ארכיונו של צינברג מוסר כי נמצאים גם שני מכתבים של שלום עליכם, המוקדשים למלחין והמשורר העממי ורשבסקי, אשר בהם שלום עליכם גומר עליו את ההלל.