גט - כן או לא? - תיקון

בעקבות פסק הדין של בית-הדין הרבני בחיפה, הלך נח זבולוני לברר אצל רבנים ומורי הלכה, האמנם מוצדק פסק הדין. הנה מה שהעלה.

פסק הדין שהוציא בחודש שעבר בית הדין הרבני בחיפה, לפיו זוג שהתגורר תחת אותה קורת גג וחי חיי אישות, גם בלא חופה וקידושין, נחשב כנשוי ומחוייב בגט אם ברצון אחד מבני הזוג להנשא בשנית - עורר סערה גדולה בקרב כל שלושת הזרמים ביהדות: חרדים, קונסרבאטיבים ורפורמים כאחד.

בהרכב בית הדין שפסק את הפסיקה הזאת, ישבו הרב שאר-ישוב כהן, רבה הראשי של חיפה, הרב אליהו בקשי-דורון – גם הוא רב ראשי של העיר (ולא מיותר לציין כי שניהם רואים עצמם מועמדים למשרת הרב הראשי, בבוא העת) וכן הדיין מרדכי אוריה. השלושה נדרשו למקרה של תושב קרית-שמונה, שחי במשך שלוש שנים, ללא נישואים, עם תושבת מטולה ואף הוליד לה בן. על האיש נאסר להנשא לאחרת, בטרם יתן גט למטולאית עמה חי.

פסק הדין לא נתקבל פה אחד, אלא ברוב דעות, ובהתנגדותו של רבה הראשי הספרדי של חיפה, הרב בקשי-דורון. הלה טען כי אין הגבר צריך לתת גט לאשה עמה התגורר, שכן אין לבני הזוג כל זיקה לקידושין. הוא הוסיף: "אני מתנגד לגט לחומרה, ורוב הדיינים לא מצריכים גט לבני זוג אשר חיו בלי קידושין תקופה ארוכה".

בבתי הדין הרבניים הפכה הפסיקה בחיפה לשיחת היום, אף כי לדברי אחד מאבות בתי הדין הרבניים, אין לראות בה פסיקה תקדימית, ובכל זאת עלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת. האב"ד הוסיף כי במקרים מסויימים פוסק בית דין גט לחומרה לזוג שחי ללא קדושין, אך בשום פנים ואופן לא מכריזים עליהם נשואים, וגם לא קובעים מזונות לאשה, אלא רק לילדים, שכן הכרזת הנשואין מחמירה עם האשה, ועלולה להפוך את ילדיה לממזרים.

גם הרבנים הקונסרבטיבים "קפצו על העגלה". הם הודיעו נחרצות על התנגדותם לפסיקה החדשה, אשר לטענתם "נוגדת הלכה מפורשת בשולחן ערוך". הם הסבירו כי ההלכה אוסרת כל מסגרת של חיי אישות ללא חופה וקדושין. דווקא היום, הדגישו הקונסרבטיבים, יותר מתמיד, צו השעה הוא להגן על עמודי התווך של המשפחה היהודית – האירוסין והקדושין. "איך נוכל לחזק את הקדושין אם נפתח דרכים מקבילות לחיי אישות בהלכה?" שאלו שאלת חכם.

כאשר שככה הסערה, פנינו למקורות שעניינם דיני אישות, ושמהם נוכל ללמוד דבר מה גם על המקרה הנוכחי.

ראש הדיינים יכריע

במשנה, מסכת גיטין, דף פ"א, עמודים א-ב, נאמר: "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי, בית שמאי אומרים אינה צריכה גט שני, ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט". (ההלכה כבית-הלל – נ.ז.)

התלמוד עומד על המחלוקת בין בית-שמאי לבית-הלל בנושא זה, ומספר:
הרמב"ם, בהלכות גירושין פרק יו"ד הלכה י"ח, פוסק:
לאור כל זה נראה כי אפילו לא ידוע אם הזוג חי חיי אישות, יש לתת גט לחומרה מספק, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שידוע כי חיו יחד ויש להם בן, שצריך גט, כפי שפסק בית הדין הרבני בחיפה.

על מדוכת הנושא הזה, בגלל מקרה פרטי שלי, ישב גם הרב יוסף רוזן, הידוע בכינויו הרוגאצ'ובר-עילוי, כלומר העילוי מרוגאצ'וב, שהיה רבה של דווינסק ומחבר הספר "צפנת פענח", על הרמב"ם.

היה זה בשנת תרצ"ב-תרצ"ג (1933), ושלטונות המנדט חילקו אז, כזכור, סרטיפיקטים לעליה במספר זעום. החלוצים ניצלו את הסרטיפיקטים, ורשמו חלוצות באופן פיקטיבי, כאילו היו נשותיהם. כותב שורות אלה קיבל סרטיפיקט הודות להתערבותו של הרב הראשי לישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ז"ל.

שאלתי אז את הרוגאצ'ובר, מה דינם של נשואין פיקטיביים, האם הם מצריכים גט, שהרי למעשה לא היו כאן קדושין וחופה, אלא רק רישום אצל רב.

אני זוכר היטב את תשובת הרב יוסף. הוא אמר: "כאשר אתה עובר את "טאמוז'נה" (בית המכס ברוסית) ומצהיר כי האשה היא אשתך, עליך לתת לה גט לחומרה ... ויש בגט זו "ריח הגט" מפני מראית עין ..."

הרב החיפאי דורון בקשי, שהיה במיעוט במקרה שלפנינו, ופסק שזוג החי חיי אישות בלי חופה וקידושין אינו זקוק לגט, קיבל גם תמיכה מאב בית הדין הרבני בבאר-שבע, הרב אליהו אברג'יל. הלה דחה את פסק ההלכה של הרב שאר-ישוב כהן, שנחוץ כאן גט לחומרה.

ולאחר שהבאנו את השקלא וטריא בפני הרב הראשי לישראל, הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא, העמיד אותנו על אמיתה של ההלכה, ואמר כי ישנו שוני בין המקרה שלנו, כלומר זוג החי בלי חופה וקדושין, למקרה של "הרוגצ'ובר" וההלכה במסכת גרושין. דהיינו: "המגרש את אשתו ולנה עמו בפנדקי", וגו'. במקרים הנזכרים לעיל לא היתה שום פריצות, ולכן צריך גט.

הרב שפירא אף ציטט מן הרמב"ם, הלכות גירושין, פרק יוד הלכה י"ט, שם נאמר בין היתר:
עוד הוסיף הרב שפירא וציין, כי "הרוגוצ'ובר" היה מחמיר גם בנשואין אזרחיים, ופסק שיש לתת גט לחומרה.

ועל זה נאמר: שני דיינים המכחישים זה את זה, עד שיבוא ראש הדיינים ויכריע ביניהם".

הערת המערכת:
(בשל טעויות שנפלו בעימוד הכתבה אתמול, אנו שבים ומפרסמים אותה בשנית, כתיקנה).