למושגים מגילת יוחסין, ספר היחס, ספר היוחסין ואילן היוחסין, נתווסף לאחרונה מושג חדש: "לוח-קיר יוחסין". זכות היוצרים לשם ולמעשה מגיעה ליהודה וזהבה ניר
מירושלים.
לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, הפכו יהודה וזהבה ניר את "לוח ציון ירושלים", הלא הוא לוח הקיר המפורסם והוותיק, ל "לוח קיר שבועי לצאצאי משפחת גרוזמן" ובו "שיבוץ שמות צאצאי ר' יצחק ושיינדל גורזמן. ימי הולדת, ימי נשואין, ימי זכרון ומספרי טלפון, לאיחולים, ברכות וקירוב לבבות".
יהודה וזהבה ניר הם אנשי
חינוך ותיקים, שהקימו דור שלם של
תלמידים המכהנים כמחנכים. הלוח שהוציאו לשנת תשנ"ג (93-92) נועד להנציח את זכר משפחותיהם על כל ענפיהן.
לפני שהתפנה יהודה ניר לעשות למשפחתו, הוא עשה רבות לקהילתו. כיום הוא מכהן כיו"ר העמותה שיזם והקים, "
שיכון תומך קרית-משה", שפועל לרווחת הקשישים.
בראשית השנה פירסם ניר ספר בשם "זכרונות בית אבא-אמא: משפחות הלפרין, גרוזמן, רוזנבליט". בספר 245 עמודים על נייר משובח, והוא מכיל תמונות ומסמכים נדירים, וכן מפות גיאוגרפיות המלמדות על פיזורן של שלוש המשפחות. בספר ביקש ניר לחשוף ולהגיע אל שורשיו, ולעקוב אחרי נפתולי משפחתו, עד ימינו אלה.
ב-365 ימי ה "לוח קיר יוחסין", 208 אירועים משפחתיים, שמחים ועצובים, ששובצו באופן כרונולוגי. לכל ארוע נוסף תאריך התרחשותו, מספר הטלפון של בן המשפחה הקשור בו, מקום ותאריך לידתו, ומקום ותאריך פטירתו. ללא ספק מלאכת מחשבת ועבודת נמלים.
בספר שהוציא קודם להוצאת הלוח, מספר יהודה ניר על אביו ז"ל, הרב פנחס הלפרין, תלמיד ישיבת קישינב, שעלה ארצה בשנת 1925
מרומניה, וכבר שנה לאחר עלייתו נתמנה כרב המושבה מנחמיה, והיה בה רב במשך שש שנים, עד שעבר למושבה עתלית והיה בה רב.
הרב הלפרין היה לא רק חלוץ אלא גם איש ,ההגנה", והיה ידוע כמכניס אורחים ומקרב לבבות. הוא גם שימש כנציג "
דבר" בעתלית. כאשר יצא לגימלאות, ב-1961, רשמה המושבה אותו ואת רעייתו רבקה, תבדל"א, בספר הזה של
הקק"ל, כאות אהבה והוקרה על פעילותו הענפה למען התושבים והקהילה.
משנפטר הרב הלפרן, בן 74, פורסמה ב "דבר" (י"א כסלו תשכ"ט, 2.12.68) בחתימת י.ה. (יואל הלפרן) רשימה לזכרו, ובה נכתב:
"מעתלית נסתלקה דמות נעלה ואצילה, רב ושוחט, חלוץ ואיש דת כאחד, בעל נפש רגישה ואוהב האדם. היה איש ה "
הגנה" בתקופת המנדט, ופעילותו מלאה
אגדות אין ספור. אז היתה המושבה מוקפת מחסני נשק, בית כלא לעצירים מדיניים ומחנה מעצר לפליטים מעפילים ... בשל הדר פניו היה הרב הלפרן מקובל על הפקידות הבריטית, וזו היתה מזמינה אותו לדאוג לצורכיהם הרוחניים של העצירים. אך הוא היה דואג גם לצרכיהם הביטחוניים של חברי ה "הגנה" ומעביר אליהם "כלים" ופתקים.
כיון שהביקורים היו
בשבת, שבה יש להמנע מטלטול, היה נעזר באשתו ובבניו, שם עליהם את ה "חבילות" ומעבירן. פעם שאלו מפקד ה "הגנה" אם אינו חושש לשלום בניו, והוא השיב: אברהם שם את האש והמאכלת על יצחק בנו, ומעשה אבות סימן לבנים".
הרב הלפרן הרבה לעסוק, כאמור, בקירוב לבבות, השיא זוגות מהקבוצים הסמוכים, ולעתים היה מעמיד בצנעה חופות בחצרו. 31 שנה התגורר בעתלית, והיה שותף לסבלות הישוב ותלאותיו. כשיצא לגמלאות, עקר
לבני-ברק, שם טיפל בעולי איחוד המשפחות. הוא נקבר
בטבריה, בסמוך לחלקת הקבר של אדמו"רי הוסיאטין. השאיר אחריו אשה, בנים ונכדים.
יצויין כי משפחות הלפרין, גרוזמן ורוזנבליט – כולן קשורות ושומרות אמונים גם כיום לתנועת העבודה.
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By