ה "תגלית" של "יום-השישי"

בגליונו מן ה-30 לאוקטובר מגלה השבועון החרדי "יום השישי" סוד כמוס, "שמור ביותר" בקהילה התורנית בישראל. מדובר בכתבי-יד עתיקי יומין, מלפני 840 שנה, שנתגלו לאחרונה, השופכים אור חדש על קורותיו של המשומד המפורסם, ישו הנוצרי.

כתבי היד אינם אלא כרכי מסכתות של התלמוד, וכתבי הרמב"ם, שלא עברו "צנזורה" ולא הושמט מהם מה שנכתב על האיש. מהכתבים עולה כי ישו הנוצרי נשפט ע"י הסנהדרין, וגם הוצא להורג על ידם, ולא בידי אנשיו של ההגמון פינטוס פילטוס, נציג רומא, כפי שמתאר השליח מתי, תלמידו של ישו בברית-החדשה (מתי, פרק כ"ז).

השבועון מספר בהרחבה כיצד נתגלו כתבי-היד באקראי, במרתף כפול של בית כנסת בברית-המועצות לשעבר, הקיים 200 שנה, וכיצד, במבצע בלשי מסובך, בדרך לא דרך, הובאו ארצה, ולאחר מכן נשלחו לשבדיה, לבדיקה במעבדה משוכללת, לקביעת גילם ולצורך פיענוחם. השבועון החרדי מוסיף וקובע, כי אין ספק שהקטעים הנדירים בתלמוד, שנצלו ממספרי הצנזור, אם יפורסמו – יעוררו גל עצום של אנטישמיות בקרב קהילות הנוצרים בעולם כולו.

אכן, נפלאות דרכיו של "יום השישי". שהרי כל בר-בי-רב דחד-יומא יודע, כי ישנן מסכתות של ש"ס, תלמוד בבלי ורמב"ם, המודפסות בארץ, בהן מובאים כל הקטעים שנפסלו ע"י הצנזור היהודי, ותהליך הוצאתו להורג של ישו ע"י הסנהדרין בכלל זה. גם בסופן של המסכתות שנפסלו מופיע מדור הנקרא "חסרונות הש"ס", אותם קטעים על ישו שהצנזור פסל, ובהם מובאים, שחור על גבי לבן, כל אותם דברים ש "יום השישי" מתנבא כי יסעירו את העולם הנוצרי.

כך , למשל במסכת סנהדרין, בהוצאת "ועד הישיבות" בירושלים (תשמ"א), שהופיע לפני 12 שנה. די לקרוא ברפרוף כדי למצוא כאן את כל הפרוצדורה של הובלת ישו למקום התליה, לפי פסק הדין של הסנהדרין. בדף מ"ג ע"א, מסכת סנהדרין, מדובר על אדם שנידון לסקילה, וכרוז יוצא לפניו: איש פלוני בן-פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית, ופלוני ופלוני עדיו. כל מי שיודע לו זכות, יבוא וילמד עליו. ואז חוזרים ודנים שוב בתיק שלו.

על כך מספרת הגמרא:
ועוד באותו מקום:
גם הרמב"ם רומז שבית הדין (סנהדרין) הרגו את ישו. ברמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"א הלכה ד', בהוצאת "מוסד הרב קוק בירושלים,, שיצא לאחרונה – מופיעים הקטעים שהושמטו ע"י הצנזור, ובהם נאמר בין היתר:
עד כאן הרמב"ם

העיתוי בו נמצא לנכון "יום השישי" לפרסם את הגילוי, אינו מקרי ואינו מפתיע. הוא יצא סמוך לפגישתו של שר החוץ שמעון פרס עם האפיפיור בוואתיקן, במסגרת המגמה המסתמנת לכינון יחסים דיפלומאטיים בין ישראל לבירת העולם הנוצרי.

לא קשה לשער כי המגמה הזאת אינו לרוחו של החרדון, וכל הדרכים (וכל "הגילויים") כשרים לסיכולה.


התגובה הבאה התפרסמה במדור "תגובות" של עיתון "דבר" - 7/1/1993 (עמוד 10)

חרדים להכעיס

הכותרת דלעיל עלתה במוחי כשקראתי את מאמרו של נח זבולוני על "התגלית" של השבועון החרדי "יום שישי" במדור "עכשיו" 10.11.92.

אגב, רצוי היה להדפיס בצורה מקוצרת, כמובן, סיפור זה במדור "תגובות" הפופולרי וקריא ביותר - לא כל קורא הוא "תולעת עיתונים" על משקל "תולעת ספרים" ומגיע גם לעמוד 11.

זבולוני מצטט דברי השבועון החרדי המספר על כתבי-יד עתיקי-יומין השופכים אור חדש על קורותיו של ישו הנוצרי, ומהם עולה, כי ישו נשפט על-ידי הסנהדרין וגם הוצא להורג על-ידם ולא בידי פונטיוס פילטוס.

זבולוני מוכיח, שאין זו תגלית חדשה ומראה סימוכין ומקומות במסכתות של ש"ס, תלמוד בבלי והרמב"ם המאשרים הנחה זו. אם כן, למה מכוונת "תגלית חדשה" בשבועון החרדי "יום השישי" - כדי לפגוע באפשרות של יצירת יחסים דיפלומטיים בין ישראל והוותיקאן בעקבות פגישת שמעון פרס עם האפיפיור ...

* השמתם לב לנימוקיו של הרב גפני ב "מוקד" הטלוויזיוני בעניין גיוס בני הישיבות לצבא? "צבא אלוקים"; "תורתו אומנותו"; "הצטרפו אתם החילוניים לישיבות - ואז נתגייס כולנו לצבא" וכו' וכו'. והמעיין הוא, שהאיש גדל בתל-אביב האפיקורסית ואפילו שירת בצבא - "חרד להכעיס" ...

צבא שלם של חרדים להכעיס מודרניים הצטרף לנטורי-קרתא המאוסים והמגוחכים.

שמואל קושניר, רמת גן