אורי דן ומלחמתו ביריבי שרון

אורי דן, מי שפרש בזמנו מ "מעריב" מסיבות הידועות לציבור, והפך "קול אדוניו " של אריק שרון, מתחשבן עם ח"כ בני בגין, תוקף את יריביו הבכירים של שרון, ולועג ל "ג'ובניקים" בליכוד.

וכל זה, על דפי בשבועון היורדים "ישראל שלנו", היוצא לאור בניו-יורק. שם, לעיני יהודי התפוצות (והגויים המתעניינים), תחת הכותרת הרעשנית: "התדמיות המנופחות של הליכוד", הוא מכסח ו "מגלח" את מחלפות ראשם של "השמשונים" בליכוד.

ראשית, נטפל אורי דן לבנימין בגין, "דמות פופולארית בקרב תומכי הליכוד עד סמוך לבחירות האחרונות, שבהם הפיל עצמו הליכוד מן השלטון".

עד כדי כך היה בגין ג'וניור פופולארי – טוען דן – "שהיו שהכתירו אותו כיורשו של שמיר, ואותם נסיכים מתיימרים, כמו דן מרידור (מי זה? איפה הוא?) הסתתרו מאחורי גבו, כאילו דרכו יגיעו לשלטון".

מה קרה לו, איפוא? שואל החבר של שרון – כיצד חלפה תהילת עולם? פשוט מאוד, הוא משיב: בעולם של תדמיות, להבדיל מדמויות של אמת, כל דקירה קטנה בבלון המנופח של התדמית, מוציאה ממנו את האוויר במהירות. לזאב בגין, יורה דן, לא היתה דמות אלא רק תדמית בזכות אביו. הוא אכן היה פופולארי, רק דיבר ודיבר, עד שדיבר יותר מדי, ומאז ירדה וצללה תדמיתו לתהום. כיוון שבמישור הלאומי לא עשה דבר מעשי, הוא נראה "נקי", עד שתקע לעצמו את הסיכה.

מבני בגין עובר דן לטפל בדמויות נחשבות אחרות, כמו ביבי נתניהו, מישה ארנס, דוד לוי, רוני מילוא ואהוד אולמרט. רק דמות אחת נעדרת מכתב האשמה: אדוניו של התובע, אריאל שרון.

על ביבי נתניהו, הכוכב העולה, שבאמצעותו מקווה הליכוד לחזור לשלטון, כותב אורי דן:
מן האריות עובר דן וסוגר חשבון עם כל "הג'ובניקים" שבליכוד, החל מהשרים וכלה בחברי המרכז, שאיבדו, משנכשלו בבחירות, את המשרות והג'ובים הטובים.

מנקודת מבט לטווח קצר, אומר דן באירוניה, צדק ביבי נתניהו. על רקע החלל שנוצר, כשאלפי ליכודניקים איבדו את הג'ובים שלהם, והחלו בחיפושים אחר תרופת פלא שתקצר את ישיבתם באופוזיציה, ביבי נראה פופולארי ביותר. שוב מישהו "נקי", משום שלא עשה בעצמו משהו משלו, במישור הלאומי. לכן יש הנתלים בו כטובעים הנאחזים בקש, וכמי שהולכים במדבר ורואים מיקסם שווא, אואזיס מתקרב.

כל זה מביא את אורי דן למסקנות קשות. הוא חוזה שחורות לליכוד, אפילו יעמוד ביבי בראשו. מדוע? "נניח שיזכה (ביבי) במרוץ של שיקום הליכוד, ו/או על מועמדות הנהגת התנועה, אז מה? ביבי מסוגל לא לזה ולא לזה. בגין וחבריו, ודוד לוי וחבריו, ידאגו גם הם להסביר זאת לחברים. חבל, כי הוא דווקא נחמד הביבי הזה, ולפחות בצעירותו, בצבא, הוא לחם, בניגוד לרוני מילוא ואהוד אולמרט".

בליכוד, מיותר לציין, לא אהבו את ההתקפה של דן על ראשי הליכוד, מה גם שנעשתה לעיניהם המשתאות של יהודי התפוצות. ההתקפה הזאת, טוענים בליכוד, הביא נזק כספי ומוראלי, לליכוד, ומבחינת ישראל היא חמורה במיוחד על רקע חילופי השלטון בארה"ב.