גם לנין היה (כנראה) יהודי

שוב מופצת ברחבי רוסיה השמועה על מוצאו היהודי של לנין. הפעם יש לה על מה להסתמך: על אחותו של לנין, שחקרה והעלתה כי סבם מצד אמם היה יהודי שהוטבל לנצרות יחד עם אחיו.
מסקנה: בכל אשמים היהודים.

בניגוד לסטאלין – לולאדימיר איליץ' לנין, אבי הקומוניזם ומייסדה של ברית-המועצות לשעבר, אין מאפשרים מנוחה נכונה, גם לאחר קריסת הקומוניזם וכל הכרוך בכך.
האנדרטות שהוקמו לזכרו נעקרות ממקומם; הערים, הרחובות והמוסדות שנקראו על שמו קיבלו שמות חדשים. לנין – יוק.

חרף הקשיים הכלכליים בחבר-העמים, ובמיוחד ברפובליקה הרוסית, שב ועושה שמו של לנין, כמעט מדי יום ביומו, כותרות בתקשורת לסוגיה. הכותרת האחרונה, והמרעישה מכולן, שהתפרסמה אל מכבר, גילתה כי סבא של לנין היה יהודי ...

נחסוך מהקורא את פרטי הביוגרפיה של לנין, ונציין רק שיחסו לציונות היה שלילי למדי, אם כי חף לחלוטין מאנטישמיות. אדרבא: הוא גינה את האנטישמיות והאפליה הגזעית.

כיצד ומאין, איפוא, נתגלגלה השמועה על יהדותו? הנה הרקע:

ברוסיה ובחבר-העמים, גם לאחר קריסת הקומוניזם, נותרו עדיין מליוני קומוניסטים מסורים, הששים להעלות ולהאדיר את שמו של לנין בכל הזדמנות, גם בהפגנות שהם מקיימים בשיתוף עם הפאשיסטים, נגד המשטר הנוכחי. שני המרכיבים – ה "ניאו-קומוניסטים" והפשיסטים הלאומנים (וכמובן הכנסיה הרוסית) – נוהגים כיום, כפי שנהגו משנים, להאשים את היהודים בכל הצרות שירדו בעבר ויורדות כיום על ארצם.

מצעם של ה "ניאו-קומוניסטים", שמרכזם במוסקבה, מבוסס על הבולשביזם. בראשם עומדת טאטיאנה האבארובה, ומאחורי גבה עומדים אישים וראשי המפלגה הקומוניסטית לשעבר, מהגברדיה הישנה. למעשה מדובר בתנועה שוביניסטית, אימפריאליסטית, וכמובן אנטישמית.

ה "ניאו קומוניסטים", יחד עם עמיתיהם שהוזכרו לעיל, אורבים לכשלון הרפורמה של ילצין, ומסייעים לכשלון הזה בהפגנות סוערות, בהן הם נושאים את דיוקניהם של לנין וסטאלין חביביהם, יחד עם כרזות אנטישמיות, המגנות את הבוגדים הקוסמופוליטיים.
"קוסמופוליט" היה שם גנאי פופולרי בברה"מ שלאחר מלחמת העולם השניה, וכשסטאלין השתמש בו, הוא התכוון בעיקר ליהודים-ציונים, "סוכני הגרמנים והאמריקאים", שדינם היה, בדרך כלל, שנות מאסר ארוכות במחנות כפיה רחוקים.

סטאלין אסר

הסיפור על מוצאו היהודי של לנין, היה נפוץ בברית-המועצות עשרות בשנים, ומכל מקום עוד בימי כרושצ'וב. השמועות החלו להתפשט לאחר מותו של סטאלין, עת נחשפו מסמכים שהעידו כי הן רווחו כבר בימי סטאלין, ועוררו פולמוס חריף ו "מסוכן" כל כך, עד שסטאלין הוציא "פריקאז" (צו) האוסר לדבר ולדון בנושא הטעון.
ואמנם הפולמוס תם, אבל לא גווע, והוא שב ומתעורר עתה, לאחר קריסת הקומוניזם, וביתר שאת.

בגליון ה-23.2. של השבועון "מוסקובסקיה נובוסטי" ("חדשות מוסקווה") – בטאון שמילא תפקיד חשוב בפרסטרויקה ובגלסנוסט של גורבצ'וב – פירסמה הגב' נאטאליה דוידובה רשימה, בה היא מרחיבה את היריעה על "הגילוי" בן עשרות השנים, לפיו היה סבו של לנין יהודי. לפי הרשימה, החליט מרכז המפלגה הקומוניסטית לאסוף חומר ביוגראפי על לנין, והמשימה הוטלה על אחותו של לנין, אנה אוליאנובה-אליזארובה. בארכיוני המפלגה הקומוניסטית, ובארכיונים פרטיים, מצאה האחות מסמכים המעידים שסבם, מצד אמו, אמנם היה יהודי. הוא התנצר יחד עם אחיו, ישראל בלאנק, בשנת 1820, הסב את שמו לאלכסנדר, ואילו אחיו הפך לדמיטרי. ה "הסנדקים" בטכס טבילת שני היהודים, היו שני אצילים רוסיים, והם גם שסייעו לשני המשומדים להכנס לחוגי החברה הגבוהה ברוסיה.

אחותו של לנין לא שיערה כלל שסיפורם של סבה היהודי ואחיו היה גלוי וידוע ברבים, בהם גם סטאלין ומנהיגים קומוניסטיים אחרים. בשנת 1932 החליטה, איפוא, לעורר את הענין ברבים, ובמכתבה אל סטאלין בנידון, נימקה זאת בכך, שפרסום "הסוד" ברבים יחליש את תופעת האנטישמיות שהלכה וחדרה גם אל תוך שורות הקומוניסטים. האחות הוסיפה והסבירה לסטאלין, שהיות ולנין נשאר אהוד על כל שכבות העם, עשוי מוצאו היהודי לשמש כנשק במלחמה באנטישמיות.

אלא שתשובתו של סטאלין היתה שלילית, וה "פריקאז" שהוציא בזמנו נשאר בתוקפו.
אנה אאוליאנובה-אליזארובה לא ויתרה, ושבה ופנתה פעמים נוספות אל סטאלין בנידון, אך לשווא.

פרשת סבו היהודי של לנין, ששבה והועלתה עכשיו מעל דפי העתונות הרוסית במוסקווה, עוררה פאניקה בין יהודי חבר-העמים. עתה, הם חוששים, יצליחו האנטישמים להוכיח את טענתם הקלאסית משכבר, כי בכל אשמים היהודים, ובעיקר במהפיכה ובשלטון הקומוניסטיים הנתעבים, שהביאו על הרוסים את כל צרותיהם. עובדה, גם בראשם עמדו יהודים. שוב היהודים.