"קוברין מתי נכרים עם מתי ישראל"

בית הלוויות יהודי בלוס-אנג'לס, גונה לאחרונה בפי רבנים ואישי ציבור, על שסירב לסייע למשפחה מוסלמית בקבורת בנם, בטענה כי בית הלוויות נועד "לשרת רק לקוחות יהודים". הגינוי הותיר רושם חיובי ביותר על אזרחי ארה"ב, יהודים ושאינם יהודים.

המת שסורב היה תינוק, בנם בכורם של פואר ופאטמה אלבאחרי – הוא אזרח ירדני, היא פלסטינית – שנפטר במהלך לידתו, בבית-חולים בלוס-אנג'לס, בספטמבר 1991.
בצר להם, פנו שני ההורים אל ידידיהם היהודים בסאן-דיאגו, וביקשו את עזרתם בטיפול בהליכים של טרם קבורה. הידידים התקשרו לבית הלוויות "מאלינוב את סילברמן" בלוס-אנג'לס, וביקשו שיקח את גופת הנפטר מבית-החולים, וישמור עליה בבית הקירור, עד שיימצא שירות קבורה מוסלמי שיטפל בקבורת התינוק.

יצויין כי בית הלוויות שבו מדובר הוא מן הוותיקים ביבשת. הוא נוסד ב-1927, ולפני שמונה שנים רכשה אותו חברת הלוויות הגדולה ביותר בארה"ב, "סרוויס קורפוריישן", במרכזה בטקסאס.

כמה פעמים צילצלו החברים היהודים אל בית הלוויות, עד שנענו ע"י אחד מעובדיו, כי "איננו מתעסקים עם ילדים מוסלמים, אלא רק ביהודים".

הידידים היהודים נדהמו והתביישו, אבל משפחת אלבאחרי עשתה יותר מכך, היא הגישה תביעה משפטית, בסך 4 מיליון דולר, נגד בית הלוויות היהודי, כפיצוי על הכאב, הסבל וההשפלה שגרם להם בסירובו.

בכתב התביעה שהגיש עורך דינה של המשפחה המוסלמית, מייקל לינפילר (כנראה יהודי), נטען כי פעולת בית הלוויות עמדה בניגוד לחוקי מדינת קליפורניה, האוסרים אפליה. בתגובה טען להגנתו דובר בית הלוויות, כי על פי החוק מותר לבית הלוויות לסרב לטפל במת בן דת אחרת, אם קיימים בתי לוויות אחרים במרחק סביר.

פסק הדין טרם ניתן, אך ועד רבני קליפורניה האורתודוקסים לא ראה לנכון להמתין, התערב בפרשה וגינה בחריפות את התייחסותם של עובדי בית הלוויות היהודי ללקוחות המוסלמים. בהצהרתם הבהירו הרבנים, כי אין יסוד לאמונה הרווחת בקרב הציבור, כאילו אוסרת המסורת היהודית על בית לוויות יהודי לסייע בקבורתו של לא-יהודי. אדרבא, אמרו הרבנים, ההיפך הוא הנכון; לפי מקורות רבים מותר ואפילו מצווה היא לטפל בקבורתם של לא יהודים.

הלכנו לחפש את המקורות, ואמנם מצאנו בגמרא, במסכת גיטין, דף ס"א ע"א את הפסוק: "מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרים חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום".

אמנם הראשונים, רש"י ותוספות רי"ד במקום, מעירים כי אין מדובר בקברי ישראל, כלומר אין הכוונה לקבורה משותפת אלא למלאכת הקבורה.

גם הרמב"ם, בהלכות מלכים פרק יו"ד, הלכה י"ב, אחר שהוא מציג את הבעיה, הוא פוסק הלכה למעשה ואומר: "אפילו העכום צוו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם עם מתי ישראל ולפרנס עניים ככל עניי ישראל מפני דרכי שלום". ומוסיף הרמב"ם נופך משלו, לנמק את פסק ההלכה, ואומר: "הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

כאמור, הזדרזה העתונות האמריקאית, הכללית והיהודית, והעלתה על נס את התערבות הרבנים בפרשה, ואת הגינוי החד-משמעי שיצא מפיהם, אפשר בכך תרמו תרומה קטנה לתדמיתה של הקהילה היהודית בארה"ב, וחסכו ממנה גל של התבטאויות אנטישמיות.