מדוע נכשל הקדם-כנס העולמי של העתונאים היהודיים

הקדם-כנס של העתונאים היהודיים בירושלים בחודש דצמבר אשתקד, ושאורגן תחת חסותם של ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי, בכדי ליצור ארגון עולמי של עתונאים יהודיים נכשל. על כשלון זה הודיע באופן רשמי מזכיר אגודת העיתונאים בישראל, מר משה רון, בהרצאתו ב "בית ברנר" בתל-אביב.

מר רון סיפר כי מבין פחות מחמישים עיתונאים שהגיעו מחו"ל היו רק עשרה עתונאים מקצועיים שפרנסתם על העבודה בעיתונות ואילו השאר היו עסקנים "מקצועיים". כן גילה מר רון, כי עתונאי ישראל ראו מראש כשלון זה והתנגדו לעריכת הכנס שיוזמיו ומארגניו לא היו עתונאים מקצועיים. אך נכנעו ללחץ הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי שכפו עליהם הר כגיגית ...

האשמותיו של עורך עיתון יהודי בברזיל

קדם למר רון עורך שבועון יהודי בלתי תלוי ונפוץ, המופיע בריו דה ז'אנרו שבבראזיל בשפה הפורטוגזית בשם "Aonde Vamos" עורך העיתון מר ישראל ניומן פירסם מאמר גדול בשבועונו כתשובה להזמנה שקיבל להשתתף בכנס. מר ניומן קובע עוד לפני הכנס כי היות וכנס זה יעמוד תחת חסותם של הקונגרס היהודי העולמי, הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, הוא נידון למפרע להיות כנס של אנשים תלויים במוסדות אלה, ויעשו בו לפי ההוראות והפקודות שיקבלו מאנשי המוסדות.

והוא שואל לפי תומו, מה יעשו באותו הכנס העתונאים ?? כן מה תהיה תגובת העתונות הלא-יהודית המנוהלת לפי החוקים הדמוקרטיים המקובלים, והיא עומדת בעקשנות במלחמתה נגד כל התערבות והשפעה של גורמים רשמיים ממשלתיים ?

העתונות נצטוותה לשתוק - וצייתה

במאמר זה הוא מפרט את תפקידו של עתונאי ותפקידה של אגודת עתונאים, ומונה מקרים רבים וחשובים לעם היהודי שהעתונות היהודית במקום לצעוק ולהתריע עברה בשתיקה והשתיקה. הוא מתחיל בדו"ח שמורק שהעתונות היהודית העולמית קברה את הדו"ח ביחד עם מחברו ... (כזכור זמן קצר לאחר פרסום הדו"ח נפטר הד"ר א. שמורק ז"ל). כמו כן הוא מאשים את העיתונות הישראלית בדו-פרצופיות. לפי דעתו, מה ששייך לישראל, הוא פחות או יותר בסדר. אך כשמדובר בבזבוזים ושחיתות הנעשים ע"י הציונים והשליחים בגולה בשם המדינה ולמען המדינה, תוקעת גם העתונות הישראלית את ראשה בחול, כמו העוף הטמא ... ושותקת.

עיקר העיקרים, מזכיר מר נוימן נשכחות - העיתונות היהודית העולמית ברובה לא מלאה את חובתה בימי השואה, עת ששת המיליונים מאחינו הובאו לתאי הגאזים ונשחטו ונרצחו ע"י הנאצים. כמובן שגם ההשתקה נעשתה לפי פקודה והוראה מגבוה.

המנהיגים שלנו שאיבדו מערכות יותר ממנהיגי אומות אחרות נשארו בכל זאת על כנם ולא הוחלפו באחרים, כפי שנעשה אצל אומות אחרות. אגב; מספר הוא במאמרו כי בימי השואה היה העיתון שלו כמעט היחידי שלחם באלה שאספו כספים תחת שמות מצלצלים, כביכול, למען הצלת היהודים, ואותם הכספים הוצאו למטרות אחרות ומאשים בכך את הקונגרס היהודי העולמי ואחרים.

אחרי שהוא פרט את כל האשמותיו על העתונות היהודית העולמית, שהיא תלויה בגורמים שונים רשמיים ובלתי רשמיים, הוא רואה בקונגרס-כנס זה שאליו הוזמן להשתתף, לא קונגרס עיתונאים חפשיים, אלא כתלויים בחסדם של אחרים והם הסוכנות, הקונגרס היהודי העולמי והממשלה הישראלית. ומסיבות אלו דחה את ההזמנה שנמסרה לו לבוא לקונגרס זה.