מדווינקי דרך בתי-הכלא לירושלים

לפגוש ידיד שלא ראיתיו כמעט שלושים שנה ודווקא בדרך מקרה, גם בזה ישנו מעין "השגחה" פרטית ...

ברחוב בן-יהודה הסואן שבירושלים פגשתיו בלכתו בלווית ידידי הרב אליעזר פלאצ'ינסקי, חתנו של אבי-האסירים. אחרי מבט חד וחודר הכרתיו תיכף למרות השינוי החיצוני שחל בו והלובן שנזרק בזקנו ... אך אותו האיש, אותו הידיד.

היה זה לפני שלושים שנה בערך. בדווינסק שבלטביה נתקבל כמגיד שיעור וראש ישיבה, אברך צעיר בשם הרב חיים שרנוביץ, מבחירי ישיבת טלז שבליטא, בהמלצת הגאון הרב יוסף רוזין, המכונה הרוגאצ'ובר. עתיד גדול ניבאו לצעיר זה.

אחרי נדודים רבים בא לירושלים משיקאגו שבאמריקה, והוא כעת מגדולי הרבנים וראשי הישיבות שבמדינת קולומבוס, הממלאים שם גם כיום אותם התפקידים שמילאו הרבנים בעיירות ובערים שברוסיה ליטה ופולין, שהושמדו ביחד עם קהילותיהם הקדושות.

הרב ח. שכנוביץ אולי היחיד, או מן היחידים שנשארו לפליטה מישיבת דוינסק שהייתה לשם ולתפארת ליהדות לטביה, שרובם ככולם ניספו בשואה האיומה.

בפרוץ המלחמה העולמית האחרונה ברח הרב ש. מדוינסק לרוסיה הסובייטית ונדד מעיר לעיר, מכפר לכפר בדרך לא דרך ... ובכל מקום שרגלו דרכה, לא שכח את מצוות ללמוד וללמד וקיים אותה תוך סכנת נפשות ומסירת-נפש. באותה רוסיה שנהייתה למדבר שממה במובן הרוחני התורני.

בהגיעו לעיר סמרקנד שבאסיה הסובייטית, ובה קהילה יהודית גדולה מאורגנת לפי דרכם של יהודי המקום שנשארו כשומרי הגחלת, יסד הרב שכנוביץ במקום ישיבה שהייתה הראשונה אחרי שנים רבות של כיבוי האורות של לימוד התורה והיהדות. הוא התחיל בהרבצת תורה ברבים וביסוד בתי כנסת ובתי מדרש במקומות נידחים אלה.

מסיבות שונות עזב את המקום ונדד עד לוילנה, שהייתה פעם מפורסמת ברבניה וגדולים כירושלים דליטא. דווקא כאן נאסר ע"י הרוסים באשמה חמורה מאוד, והיא: הרבצת תורה ברבים. אחרי היותו כלוא כמה שנים בבתי-סוהר שונים ועינויים קשים ונוראים בבתי הכלא הסובייטיים הגיע לאמריקה ונתקבל כרב וראש ישיבה בשיקגו.

אך התחנות הללו של הרב שכנוביץ היו רק זמניות, עתה בא להשתקע במולדת ועם בואו לירושלים, עיר חכמים, סופרים וישיבות, אנו מברכים אותו בברכת ברוך בואך ...