הקמת המרכז הרפואי בירושלים רחוק מהעיר - גורם לתקלות מרובות [23/07/1961] - נח זבולוני - רנ"ז

הסעת עובדי "הדסה" בירושלים בשבתות כבר גרמה להפגנות, מריבות ורגימת אבנים וכן פציעת שבעה עשר איש ואשה. הרבנות, "הדסה" ו "המקשר" מחפשים מוצא למצב שנוצר ע"י אלה שלא ראו את הנולד והרחיקו את בית החולים ב-15 ק"מ מן הישוב.

למרות שלמנהלי "הדסה" היה כבר נסיון מר מבית החולים שעל הר-הצופים העומד ריק ושומם והגישה אליו היא אך ורק בחסדי האו"ם והלגיון ... בכל זאת לא למדו עדיין לקח.

הד"ר חיים שלום הלוי, ממנהלי "הדסה" לשעבר וסגן מנהל משרד הבריאות, פירסם בשנת 1939 עם פתיחת בית החולים "הדסה" על הר-הצופים מאמר והתריע על ריחוק המקום מן העיר והישוב על אף שלא היה מרוחק 15 ק"מ מן הישוב כמרכז הרפואי של "הדסה" שבעין-כרם.

מה הייתה סיבת "המבצע הצבאי" ?

הסעת העובדים בשבתות איננה הבעיה היחידה שלא מצאה את פתרונה ב"הדסה". ישנן עוד תקלות שנגרמו בגלל שהקדימו את העברת שרותי "הדסה" ממרכז העיר לעין כרם לפני הזמן. והסיבה כי ב-6 ביוני בו עברו השרותים והחולים לעין כרם ב "מבצע צבאי". נערכה חגיגה ע"י הסתדרות "הדסה" באמריקה המקיימת את השרותים האלה, לציון המאורע, והסיבה הזאת הייתה לנגד עיני מנהלי "הדסה" בבחינת "יהרג ואל יעבור" ... וביום זה היו "מוכרחים" לעבור לבית החולים החדש, אעפ"י שהיה חמסין נורא והוחלים המסוכנים, שאינם סובלים טלטולים, גם השתתפו ב "מבצע הצבאי" ... וזה למרות שהבנין לא הושלם במלואו והיו חסרים בו הרבה דברים אלמנטריים, כגון וילונות לחלונות שגרם להפרעת מנוחתם ושנתם של החולים. וכן היה חסר "חדר מתים" ...

הסיבה האמיתית שעין-כרם נבחרה למרכז הרפואי היא, כי למנהלי "הדסה" לא היה העוז לסרב למר דוד בן-גוריון שהוא בחר את המקום ואמר והצביע: כאן ... יהיה בית החולים. מנהלי הדסה לא נהגו כראשי האוניברסיטה העברית, שגם להם הציע מר בן-גוריון את המקום הזה לשקם בו את האוניברסיטה העברית שהייתה מפוזרת בכל רחבי העיר, לפני שהוצע להדסה, אך להם היה האומץ להגיד למר בן-גוריון לאו רבתי !

הנסתתרה בינתכם? כה רחוק מן העיר?

בעתון "הארץ" מתאריך 12 במאי ש.ז., פורסם מאמר על המרכז הרפואי ובין היתר סיפר ד"ר קלמן מן, מנהל "הדסה" לסופר העתון את הסיפור הבא:

"היום אכלתי צהרים עם בן-גוריון ושנינו נזכרנו. ב-1952 נסעתי לכאן בג'יפ צבאי עם שני קצינים, חפשנו מקום להקים את בית החולים, החלטנו כי כאן המקום, אבל שתקנו. סיירנו שוב עם בן-גוריון, גרנות, שטנר, ד"ר דנטור המנוח ופרופ' שוואבה המנוח, וכשהגענו לגבעה - אחרי שהקדילק של ב.ג. נתקע והוא עבר לג'יפ הצבאי, הצביע ב. ג. על המקום: כאן! שוואבה וסנטור ספקו כפיים: הנסתתרה בינתכם? כה רחוק מן העיר? בלב שממה? וכך קם הבנין.

עד כאן "הארץ" !

לבעלי הקדילקים האלה ויתר הפירמות הבינלאומיות לא עמדה אז ועתה בעיית הסעת העובדים והחולים והזקוקים לבית חולים הנמצא 15 ק"מ מן העיר, לא בשבתות וכן לא בימי חול. אולם ל "עמך" הזקוק לאוטובוסים של "המקשר" עומדת הבעיה בכל חריפותה גם בימות-חול וקשה להתגבר עליה. וכעת אנו, נוסעי האוטובוסים, נשלם עבור קצרי הראיה שלא ראו או שלא רצו לראות, ובעיקר לא איכפת להם הסבל של הזקוקים למוסד חיוני ראשון זה.

דפים בנושא:

התמרמרות בבירה עם העברת מרפאות "הדסה" לעין-כרם

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות