נוצרי, מדקדק במצוות ונזרק מבית הכנסת

למועצה הדתית בירושלים הוגשה תלונה משונה. את התלונה הגישה אשה שבעלה נוצרי והיא יהודיה השומרת על כל תרי"ג מצוות ... וגם בעלה הנוצרי מדקדק במנהגי ישראל. התלונה היא כי ביום השני של ראש השנה זרקו את בעלה הנוצרי הנוהג ללכת להתפלל מבית הכנסת החוצה ...

הגב' ש. יהודיה הגרה ביחד עם בעלה הנוצרי במושב מ. אשר בהרי יהודה, ביקרה במועצה הדתית בירושלים, ובפיה סיפור משונה. הגב' ש. סיפרה כי בעלה הינהו נוצרי, למרות זה ביתם הוא בית כשר, אפילו למהדרין מן המהדרין ... היא נוהגת מנהגי ישראל, מדליקה נרות, מטבחה כשר, הילדים חונכו ברוח ישראל סבא. לפני זמן מה נערכה בביתם חגיגת בר-מצווה לאחד מן הבנים שלהם שהגיע לכלל מצוות ...

כרגיל, סיפרה הגב' ש., נוהגת היא ללכת ביחד עם בעלה לבית-הכנסת המקומי, ובפרט בימים הנוראים. ביום הראשון של ראש השנה ביקרה משפחת ש. בבית-הכנסת. כמסיחה לפי תומה סיפרה, כי היא אינה מדייקת כל כך להגיע לבית הכנסת בתחילת התפילה של "ברוך שאמר" ... אלא מאחרת קצת ... ובאותו יום הגיעה "לקריאת התורה".

התפללו, שמעו תקיעות השופר, איחלו לכולם שנה טובה. והכל עבר בשלום, הלכו לביתם להנות מן החג. אגב, הילדים שלהם מבקרים לעתים קרובות בבית הכנסת והם אפילו משלימים למניין בבית הכנסת המקומי.

ביום השני של ראש השנה הייתה הגב' ש. עסוקה מאוד. כמו יתר עקרות הבית הייתה מוכרחה לבשל לכבוד החג וגם במקרה התחילו להתפלל בשעה יותר מוקדמת. ועל כן לא הספיקה ללכת לבית הכנסת אלא שלחה את בעלה הנוצרי ואת הילדים.

בשעה שמונה היא רואה לפתע שבעלה מופיע בפתח הבית ודמעות זולגות מעיניו. לשאלתה מה כל כך מוקדם, ומה קרה, ענה לה, כי חזן בית-הכנסת לקח אותו בגרגרת וזרקו החוצה מבית הכנסת.

הגב' ש. לא יכלה להבליג על בושה שכזו והחליטה להגיש תלונה על החזן ועל גבאי בית הכנסת בפני המועצה הדתית בירושלים. וביקשה גם שלהבא לא יקרה דבר כזה, והעיקר שיאפשרו לבעלה להתפלל ביום הכפורים בבית-הכנסת. אגב, סיפרה כי בעלה הוא נוצרי כזה שיש לו דרך ארץ בפני יהודים דתיים ובפרט בפני רבנים, וכבעל אטליז בירושלים מופיע בפני רבנים כשכיפה על ראשו ואף פעם לא בגילוי ראש.

במועצה הדתית בירושלים נאמר לגב' שהמושב מ. אינו שייך לתחום שיפוטה של ירושלים ושעליה לפנות בנידון אך ורק לרבנות הראשית ...