אהבת ציון של ד"ר אקרמן

21 ספרים על ציונות ומורשת ישראל, כתב ד"ר אדם אקרמן, ואלפי מורים, פעילי מתנ"סים וגמלאים אירח בירושלים והראה להם את חמודותיה. ועדיין הוא מוצא זמן לדאוג לאיכות החיים והסביבה בארץ

שמו של ד"ר אדם אקרמן הולך לפניו בקרב אלפי מורים ותלמידים, הנעזרים בספריו בלימוד הנושא המרכזי עליו מכריז מדי שנה משרד החינוך והתרבות.

במשך 12 השנים האחרונות חיבר ד"ר אקרמן לא פחות מ-21 ספרים (רבים מהם תורגמו לשפות שונות), בנושאי תולדות עם ישראל, ציונות, התיישבות, העליות ומדינת ישראל. בשנה האחרונה היה פורה במיוחד, כאשר בראשיתה הוציא את "מורשת יהודי ספרד" (לרגל 500 שנה לגירוש יהודי ספרד); "הקהילות היהודיות בימינו" (ע"פ הזמנת ההסתדרות הציונית, לכבוד הקונגרס הציוני הל"ג) ו "ירושלים לתקופותיה" (במלאות 25 שנים לאיחוד העיר).

אבל טעות היא לחשוב שד"ר אקרמן ספון בחדרו ורכון על מכתבתו כל הימים. בכלל לא: הוא מרבה לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, מבקר לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, מבקר בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ומרצה ומדריך מורים בנושא המרכזי-השנתי.

בשנה שעברה, למשל, קיים ד"ר אקרמן כ-300 (!) מפגשי הדרכה כאלה, לעיתים שניים-שלושה ביום, בנושא גירוש יהודי ספרד. השנה הוא מרחיב את מגוון פעולותיו, ומתפנה לארח בירושלים צוותי-מורים, פעילי מתנ"סים ומכללות, גימלאים, וקבוצות ממועצות פועלים, ליום של הדרכה וסיור באתרי העיר השונים, בהם רבים שאינם מוכרים לציבור הרחב.

ערימת מכתבי התודה שעל שולחנו יכולה להעיד על גודל החוויה שהוא מצליח להעניק לאורחיו, במפגשים ובהרצאות שהוא מקיים, וכמובן בספרים שהוא כותב.

פרי מאבק פנימי

נפגשתי עם ד"ר אקרמן בביתו שבשכונת בקעה בירושלים, כדי לתהות וללמוד, מהתרשמות אישית, מהיכן נובעת חיוניותו הבלתי נדלית, ומה יש בו ובכתיבתו, שמצליח לרתק רבים כל כך. די היה בדקות הראשונות במחיצתו, כדי להבין את סוד קסמו: הסוד הוא בפשטות, בבהירות ובתמציתיות הניסוח, ובהתלהבות ובהומור בהם מתובלים דברים, בעל-פה ובכתב.

"אל הציונות הגעתי דווקא בתקופת העדרי מן הארץ", מספר ד"ר אקרמן.

לאיכות החיים והסביבה

מיום שחזר ארצה, מספר ד"ר אקרמן, תסס בתוכו הרעיון לכתוב ספרי עזר בהירי נוסח ופשוטי מבע, בתחום ההיסטוריה היהודית – למורה, לתלמיד, ולציבור היורדים הישראלים באשר הם. אלא שהרעיון לא זכה למימוש, עד שפגש במו"ל "שהאמין בו" – דוד הרמן, עולה חדש מאנגליה, משורר סופר ומתורגמן, בעל הוצאת ספרים קטנה בירושלים.

אותו הרמן, הוא שנתן לו את הדחיפה הראשונה. ספרו הראשון – "מושבות ראשונות, אישים ראשונים" – יצא לאור באמצעות הקק"ל, בשלוש מהדורות. בסיוע הסוכנות היהודית הופיע ספרו השני: "תקומה והתיישבות, ומעשים ראשונים בארץ ישראל". וזו, אומר ד"ר אקרמן, היתה ההתחלה.

מאז יצאו, כאמור, 17 ספרים נוספים מפרי עטו, כולם עוסקים בתקופת ישראל וגדושים באהבת הארץ ומורשת היהדות (ביניהם: "שואה ומרי"; "בדרך לעצמאות – עליות לארץ ישראל"; "תחיית הלשון העברית – מאה שנה ל "ועד הלשון"";"הדמוקרטיה במאבקה ובהתגשמותה"; "חינוך לאזרחות בישראל – כיבוד חוק ומשפט"; "ימי הביניים – פרקים בתולדות עם ישראל"; "ציונים נוצרים, לא יהודים, במאבק להגשמת הציונות").

תפוצתם הרחבה של ספריו, מאפשרת לו כיום להקדיש יותר ויותר זמן למחקר, להרצאות, לארוח תלמידים ומורים, ובעיקר לפרוייקט הקולוסאלי שנטל על עצמו: כתיבה שיטתית של תולדות העם ואחרי כל אלה, עוד עיתותיו בידו לדאוג גם לרשות הרבים: תושבי שכונת גאולים (בקעה) הירושלמית, בה מתגורר אקרמן, משתאים לראותו מדי בוקר וערב כמעט, כשהוא אוסף פסולת ומסלק מפגעים מן הרחוב. הוא, פשוט, משוגע וקנאי לאיכות החיים והסביבה בארץ.

כאשר הוא חולף בנסיעותיו על פני מצבורי אשפה או מפגעי תברואה, הוא ממהר לדווח עליהם לרשויות הנוגעות בדבר. חלק לא מבוטל יש לו, לד"ר אקרמן, בשיפוץ אמת המים העתיקה בקיסריה, בחידוש פניו של קיוסק מוזנח בצומת בית-ליד, ובניקוי גן ציבורי מלוכלך בטבריה.