כאשר גנרל דראונסקי נסע לפאריז

הגנרל-לייטננט היהודי בצבא הסובייטי דוד דראוהנסקי (ולא דראגונסקי), גיבור ברית-המועצות שהשתתף לפני זמן מה בתערוכת הגיטו בפריז, הצהיר כי אין אנטישמיות ברוסיה ולגלג על ישראל - השתתף גם לפני כמה שנים ביחד עם רבה הראשי של מוסקבה הרב שליפר ז"ל, בכנס ובהקמת אנדרטה לזכרם של גבורי הגטאות שהתקיימו בפריז.

רבים שאלו אז: איך זה בא הגנרל עם הרב? ומה הביא את הגנרל היהודי לפריז? על שאלות אלו שנשאלו בזמנן, ניתנה עתה תשובה מאלפת - במיוחד אחרי ההכרזות האחרונות של הגנרל דראהונסקי.

מספרים: בעת מלחמת ההשמדה של היטלר כשקלגסיו עברו את גבולות רוסיה הסובייטית וליהודי המקום הייתה צפויה סכנת כליה, כתב הגנרל דוד דראהונסקי לאביו החייט וביקש שיעזוב את העיירה הקטנה שלו ויעבור למקום יותר מרוחק מן הקרבות בתוכה של רוסיה. על הצעה זו של בנו ענה אביו החייט, ר' דוד מה יהיה עם ה "מאשין" ? (מכונת תפירה), גורלו של ר' דוד היה דומה לגורל יתר היהודים שנספו בשואה האיומה.

ד. דראוהונסקי שהשתתף ממש בקרבות וזכה לעיטורים ולאותות כבוד הכי גבוהים של רוסיה, נפצע כמה פעמים, פצעיו אלה לא הגלידו כליל. כל פעם היה מפסיק באמצע הטיפולים וקופץ לתוך החזית ... כשדברו על ליבו שיסע לבית חולים ולבית הבראה בכדי להיפטר מפצעיו כליל, היה דוחה בהלך ושוב, אולם סוף סוף הוא שמע בקול המצווים ונסע לבית הבראה.

לא עברו הרבה ימים והגנרל מקבל בטלפון שאלה האם הוא מוכן לייצג את יהודי רוסיה הסובייטית בגילוי האנדרטה לגבורי הגיטאות בפריז. לכתחילה כעס: מה לו וליהודי רוסיה? אולם מספרים כי דמותו של אבא, שנרצח ע"י הגרמנים ביחד עם "המאשין" שלו - עמד לפניו, והוא ענה: כן, אני בא.

האם יהיה מקום בשבילי במטה הכללי של צה"ל ?"

נאמר לו, לגנרל, כי עליו לנסוע למוסקבה ולהפגש עם הרב שליפר, רבה של מוסקבה, כי גם הוא יסע איתו לשם אותה המטרה. שוב נעמדה לפניו אותה השאלה: מה לו ולרבנים? סוף סוף הוא גנרל סובייטי ואין לו שום קשרים עם "יהודים קליקריים". אולם פקודה היא פקודה. כשהגיע למוסקבה וסר למשרדו של הרב שליפר בבית הכנסת הגדול וראה לפניו את היהודים מגודלי הזקן ופיאות - נזכר שוב באביו החייט ... כן נאמר לו שעליו יחד עם הרב שליפר לנסוע לשגרירות הצרפתית במוסקבה כדי לקבל את אשרת הכניסה לצרפת. והנה שוב שקל בדעתו אי הוא ילך עם הרב, הלא יחשבו כי הוא אסר את הרב ...

באותו הכנס בפריז - סופר - כי הרב שליפר עבר לפני התיבה בתפילת מנחה וכשהגיע לתפילה "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" ... פרץ הרב בבכי וכל הנוכחים בתפילה זו הזילו דמעות.

כמובן שהיה מי שהשגיח על שניהם בפריז, על הרב ועל הגנרל ... ולכן היו תמיד שניהם יחד. קרה פעם והרב שליפר נתבקש לנסוע לאיזה מקום לחוד, וכפי שמספרים הייתה ההשגחה על הרב יותר קפדנית מאשר על הגנרל ... וכשנסע הרב נשאר הגנרל לבדו בתוך עמו היהודים ... ובחוג מצומצם זה שאל הגנרל דראהונסקי: אם אני אבוא לארץ ישראל האם יהיה מקום בשבילי במטה הכללי שלכם ? ...

רבים טועים (גם "קול העם") וקוראים דראגונסקי. שמו האמיתי הוא דראהונסקי וככה הוא חותם, חתימתו נמצאת ב "סובייטיש היימלנד" האחרון, בשפה הרוסית אין האות ה' במקומה באה ג'.