בדרך אל הגאולה האמיתית

העדה החרדית בירושלים תובעת מאגודת ישראל ומדגל התורה לפרוש מן הכנסת, כי השתתפותם בחיים הפוליטיים בישראל היא המכשול האחרון בפני בואו של המלך המשיח.

העדה החרדית בירושלים, שיצאה בחריפות חסרת-תקדים נגד מעמד הכתרת הרבי מליובאוויץ' למלך המשיח, מחפשת דרכים ואמצעים משלה לקרב את ה "גאולה האמיתית", עם בוא חודש ניסן. בחודש זה נגאלו, כידוע, בני ישראל ממצרים, ובחודש זה גוברים הגעגועים והכיסופים למשיח צדקנו. כך מדי שנה בשנה, לאורך כל ההיסטוריה היהודית, ועל אחת כמה וכמה בימים אלה, הרצופים פגעים ושפיכות-דמים ואין רואים בהם את האור בקצה המנהרה.

ומי הם אלה המעכבים את הגאולה ואת ביאת המשיח? לפי החרדים הקיצוניים, שלושה הם: חוזה המדינה, ד"ר הרצל, המדינה הציונית הכופרת, וה "חרדים הציוניים" הנוטלים חלק ופעילות בכנסת.

העדה החרדית בירושלים, השוללת כידוע את קיומה של המדינה ומחרימה את מוסדותיה, ואף אינה נוטלת מקופתה – מקווה כי עתה אמנם קרובה הגאולה לבוא, לאחר 44 שנות המדינה הציונית, ממש כשם שהיתה קרובה לאחר שעבר העם את מוראות השואה. אלא שאז הוכו המוני בית ישראל בסנוורים והלכו שולל אחרי גאולת הכזב הציונית, מה שגרם להסתלקותה של שעת הכושר.

ואילו כיום דומה כי הולכים ורבים המאוכזבים מהיישות הציונית, מאחר שרק מוות וחורבן היא ממיטה על אזרחיה. אבל דא עקא: החרדים הלאומיים (אגודת ישראל ודגל התורה) הם-הם אלה שמעכבים את בוא הגאולה, מעצם היותם בממשלה, או באופוזיציה, ובכל מקרה נאמנים לציונים הלאומיים ממחנה זאב ז'בוטינסקי, שכתב בצוואתו שלא איכפת לו אם ישרפו אותו לאחר מותו.

החרדים טוענים גם כי לחב"ד חלק נכבד בעיכוב הגאולה השלמה והאמיתית בגלל נסיונם להכתיר את רבם כמלך המשיח.

המסקנה המתבקשת, טוענת העדה החרדית בירושלים, היא שהרצל, ישראל והחרדים הלאומיים (כולל חסידי חב"ד) הם המעורבים בקנוניה לעיכוב ביאתו של מלך המשיח.
ההצלה היחידה היא ההתבדלות המוחלטת מהציונים ומן הדומים להם, ומממונם: לא להתחבר עימם לא בקואליציה ולא באופוזיציה. בהיותם של החרדים הלאומיים בתוככי בית המינות (הכנסת) הם שומעים שם את הגידופים והחירופים על התורה הקדושה ועל השם, ועל משיחו, ובכך יש להם חלק בכל דברי הנאצה ובעקירת התורה מעמנו.

החרדים טוענים כי אלה הפוחזים והמטורפים התובעים מהממשלה הציונית לערוך מעשי נקם בערבים (קרי, "אגודת ישראל" ו "דגל התורה") הם סיכלים וטיפשים.

החרדים אומרים כי חברי הכנסת של אגודת ישראל ודגל התורה הם בבחינת "שוטה אינו מרגיש": הם מותחים ביקורת על הממשלה הציונית ועל מדיניות השטחים תמורת שלום שלה, כאילו מדיניות ניצית היא התרופה למצב שאליו נקלענו, ואינם מבינים שצעקותיהם נגד הממשלה לא יעזרו כקליפת השום – מפני שהמצב העגום הוא תולדה של עוונותינו הרבים.

אין להם ברירה אחרת אלא אך ורק להתבדל מן "הכיעור ומן הדומה לו" – כלומר לא ללכת לבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות במדינה הציונית. רק חזרתם לדרך הישר תביא את הגאולה האמיתית.